עריכת הדף "עדות"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד משולשת הסוגים של המצוות|אחר=ראייה המקיימת מקרה בפני בית דין באמצעות עדים שראו את המקרה|ראו=[[עדים]]}}
'''עדות''' הם אחד משלושת הסוגים של מצוות עשה (כפי שהמצוות נחלקות לג' הסוגים עדות, [[חוקים]], ו[[משפטים]]) שעיקרן הוא תזכורות המעידות על הקשר בין האדם והקב"ה ותזכורת למעשים שונים.

על פי פנימיות, העדות הוא החלק העיקרי שבכל מצווה, הרצון האלוקי במצווה כפי שהוא בעצמותו, והמשכת הרצון הזה על ידי המצווה שנעשה תכשיט ליהודי המקיים את המצווה (עדות מלשון 'עדי' ותכשיט).

== המצוות שהם בסוג של עדות==
בשונה מהמצוות המובנות בשכל הנקראות משפטים, ובשונה מהמצוות שאינן מובנות בשכל הנקראות חוקים, העדות הן סוג מצוות כזה שאף שמלכתחילה השכל לא מחייב אותן, לאחר שהצטווינו עליהם, ניתן להבין אותם בשכל.

מהדוגמאות למצוות שבסוג הזה הם: [[מצוות ציצית]], [[מצה]], [[פסח]], [[סוכה]], [[שבת]] ו[[תפילין]]{{הערה|רמב"ן על דברים ו, כ.}}.

(זהו ההסבר העיקרי, כשבנוסף אליו יש מפרשים המבארים ש'עדות' הוא החלק העיוני שבמצוות, והחוקים והמשפטים הוא החלק המעשי שבכל מצווה{{הערה|ספורנו על הפסוק שבהערה הקודמת.}}).

==בתורת החסידות==
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר שמצוות אלו נקראות בשם 'עדות' מלשון עדי וקישוט, וכלשון הפסוק 'וככלה תעדה כליה', 'ותבואי בעדי עדיים', כלומר שעל ידי המצוות מתקשטים ישראל (הכלה) לפני הקב"ה (החתן){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16087&st=&pgnum=6 אור התורה ניצבים א'רסא].}}, וברוחניות, ענינם המשכם המקיפים של הכתרים העליונים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16087&st=&pgnum=7 אור התורה דרושים לפסח תשסז].}}.

מלשון הפסוק שמקדים את העדות לחוקים ומשפטים, ניתן להוכיח שזהו הסוג הנעלה ביותר במצוות: הסוג הנמוך ביותר הוא המצוות של משפטים שזה בא (ומגיע ב[[ממלא כל עלמין|מדריגה שיכול לבוא]]) בגדרי הנבראים ([[שכל]] וטעם). למעלה מזה הוא האופן של חוקים, שתוכנו הוא, שמבטל גדרי הנבראים ופועל בהם ביטול{{הערה|דהיינו שזה לא רק שהם ציווי הקב"ה אלא יש להם תוכן בעצמם, שהאדם יכיר שהוא שפל לגבי הקב"ה.}}, וזה בא ממדריגה ש[[סובב כל עלמין|אין לו שייכות להנבראים]] אבל מכל מקום העולמות תופסים מקום לגביו. ובאופן של עדות, שהם רק ציווי הקב"ה ולא מוגבל בשום הגבולות, אף בהגבלות כאלו של חוקים מוגבל בהם - של ביטול השכל. כי לגבי עצמות אין סוף לומר שהוא נעלה מהשכל אינו מגדיר אותו{{הערה|כמו שאם אומרים על שכל רמה ונפלאה שאי אפשר למששו בידיים (עיין [[שער היחוד והאמונה - פרק ט']]).}}, וגם שכל אינה הגבלה לגבי (שאינו מוגבל בהגבלות של בלי גבול וכיכול להתבטא גם בגבול).

ואת כל שלושת הבחינות שבמצוות יש בכל מצווה ומצווה, כלומר שגם במצוות של משפטים יש חלקים שהם 'עדות' ו'חוקים', וכן להיפך. וענין העדות שבכל המצוות הוא - שממשיכים באמצעותם את ההעלם העצמי של אור אין סוף, הרצון של המצוות כפי שהוא בעצמותו יתברך, ועניין זה הוא העניין העיקרי שבמצוות{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140127 מאמר 'כי ישאלך' תשל"ח].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5807355/jewish/Reminders-Edut.htm עדות - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]