עריכת הדף "סעודת ראש חודש"

'''סעודות ראש חודש''' היא סעודה מיוחדת שנוהגים לערוך לכבוד [[ראש חודש]] והיא נחשבת ל[[סעודת מצווה]].

מקור ה[[מנהג]] הוא בסעודה שערכו לכבוד עדי קידוש החודש כדי שיהיו רגילים לבוא, כשהדבר היה נהוג כבר בזמן מלכי ישראל, והמנהג מופיע אף להלכה ב[[שולחן ערוך]].

==הרחבה==
כבר בנביא מסופר{{הערה|שמואל א' פרק כ'.}} במעשה דוד ויהונתן שהיה נהוג אצל [[שאול]] המלך לערוך סעודה מיוחדת לכבוד ראש חודש.

במדרשי ההלכה של חז"ל{{הערה|פסיקתא, וכן בויקרא רבה פרשה ל.}} מובא שכל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש-השנה חוץ ממה שמוציא עבור ראשי חדשים, ואם מוסיף, מוסיפין לו.

הדבר נפסק להלכה בשולחן ערוך{{הערה|סימן תי"ט.}} ש"מצוה להרבות בסעודת ראש חודש"{{הערה|וגדולי ישראל התייחסו לכך שסימן זה וכן הסימן שעוסק בסעודת [[מלווה מלכה]] יוצאים דופן בכך שכוללים סעיף קצר אחד בלבד שיכל להיכלל בסימנים אחרים, והוצבו כשסימן בפני עצמו כדי להראות על החשיבות והחביבות שלהם.}}.

ההלכה אוסרת [[תענית|לצום]] ב[[ראש חודש]] אך אין חיוב ליטול ידיים לסעודה{{הערה|מהסיבה הזו, מי ששכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, אינו חוזר ומברך היות ואין לו חיוב לאכול כלל.}}.

בעל ערוך השולחן כבר הביע תמיהה על כך שבפועל בזמנו המנהג לא היה נפוץ כלל, וכתב שאף שהנכון הוא לקיים את המנהג "מה נעשה שיד הזמן קשתה עלינו?", ומכל מקום כדאי להדר ולכל הפחות להוסיף מאכל כל שהוא בסעודת ראש חודש כדי לציין את חשיבות הסעודה{{הערה|ערוך השולחן תיט, ב.}}, ובכף החיים כתב שמי שנוטל ידיים בימות החול, שישתדל לבצוע על 'לחם משנה' כדי לכבד את הסעודה יותר מימות החול.

עיקר זמן הסעודה הוא בבוקרו של ראש חודש, ולא בערב ראש חודש.

הבעל שם טוב נהג לערוך מידי ראש חודש סעודה עם תלמידיו ה[[חבריא קדישא]], והמנהג נפוץ אצל הרבה מקהילות החסידים.

בשיחת שבת פרשת קרח תש"נ שחלה בראש חודש תמוז, הציע הרבי תקנה שבכל קהילה ומקום יתאספו ויערכו התוועדויות קהילתיות בקשר עם ראש חודש, ולקשר את ההתוועדות הזו עם שיעורי תורה לרבים ונתינת צדקה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1D_a5PjwTheIw2whAGId9PZC2mcPpwfNE/view ספר השיחות תש"B חלק ב' עמוד 539].}}.

הרבי עצמו, למרות שלא נהג ליטול ידיים בימות החול, הקפיד ליטול ידיים לסעודה על לחם בכל ראש חודש{{הערה|מעשה מלך עמוד 160.}}, והזכיר מספר פעמים את המעלה בכך שסעודת ראש חודש שנמשכה לתוך הלילה, ניתן לומר 'יעלה ויבוא', וכך נהג בפועל{{הערה|שולחן ערוך סימן קפח.}}.


===טעמי הסעודה===
אודות הטעם למנהג לערוך סעודה מיוחדת לכבוד ראש חודש, הובאו מספר הסברים:
*לבטא את חשיבות היום שהוא 'זמן כפרה' לישראל{{הערה|1=כלבו. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41285&pgnum=158 רוקח]. לבוש, ועוד.}}
*להזכיר את [[תפילת מוסף|תפילת המוספין]] ושזהו יום האסור בעשיית מלאכה לנשים ויש בכך יום טוב גם לגברים
*זכר לסעודה שהיו עושים בזמן הסנהדרין לעדים שבאו אליהם להעיד על ראיית הלבנה, כדי לקבוע ראש-חודש{{הערה|כלבו.}}

==לקריאה נוספת==
*'''דיני ומנהגי ראש חודש - חב"ד''', פרק חמישי

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראש חודש]]