עריכת הדף "סירטוק"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק. | מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק. | ||
בימי חול נהגו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ללבוש קפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך נעוצה | בימי חול נהגו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ללבוש קפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת כך היה נוהג אף [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן). | ||
המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}}, כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}. | |||
מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים נהגו ללכת בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים ב[[שבת קודש]] ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות. | |||
אף [[הרבי שליט"א]] נוהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ובמועדים. אך משנת [[תש"נ]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, אך היה נוהג ללבוש על הסירטוק עוד מעיל כי בקבלה כתוב שאין לצאת לרחוב בבגד משי מגולה {{מקור}} . עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי{{הערה|אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד}}. | |||
אף [[הרבי שליט"א]] | |||
עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי{{הערה|אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד | |||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
שורה 35: | שורה 31: | ||
*'''[[שבת קודש]]''' את הסירטוק לובשים חסידי חב"ד בשבתות ובמועדי ישראל. | *'''[[שבת קודש]]''' את הסירטוק לובשים חסידי חב"ד בשבתות ובמועדי ישראל. | ||
*'''[[יום טוב]]''' כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מב[[שבת|שבתות]] גם ב[[חג|חגים]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. | *'''[[יום טוב]]''' כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מב[[שבת|שבתות]] גם ב[[חג|חגים]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. | ||
*'''תאריכים חסידים''' לדוגמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד | *'''[[ראש חודש]]''' מנהג חסידים הוא ללבוש סירטוק גם בראש חודש. | ||
*'''תאריכים חסידים''' בכל תאריך חסידי שהוא, לדוגמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים. | |||
*'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}} | *'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}} | ||
*'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק. | *'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק. | ||
*יש | *כמו כן יש מן החסידים שנוהגים ללבוש הסירטוק כל ימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל מנהג [[הרבי שליט"א]] שהחל מתשרי תש"נ החל ללבוש סירטוק משי גם בימי החול. | ||
ללבוש סירטוק משי גם בימי החול | |||
==מבנה הסירטוק== | ==מבנה הסירטוק== | ||
שורה 55: | שורה 51: | ||
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד}} (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה{{הערה|שבת, קי"ד א.}} שם נכתב שראוי [[תפילה|להתפלל]] ל[[הקב"ה]] במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני [[מלך]] בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'. | מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד}} (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה{{הערה|שבת, קי"ד א.}} שם נכתב שראוי [[תפילה|להתפלל]] ל[[הקב"ה]] במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני [[מלך]] בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'. | ||
בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[ציצית]], וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק ב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], א' ט"ו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]] | בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[ציצית]], וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק ב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], א' ט"ו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]]. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית. | ||
השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראה באתר מכון הלכה חב"ד]}}. | השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראה באתר מכון הלכה חב"ד]}}. |