עריכת הדף "נוני ימא"

'''נוני ימא''' (בתרגום מארמית: '''דגי הים''') הוא כינוי ל[[נשמה|נשמות]] של [[עלמא דאתכסיא]], הנקראת בשם [[ים]]. 

==ענינם==
נוני ימא הוא כינוי ל[[נשמה|נשמות]] של [[עלמא דאתכסיא]]. בכללות אלו [[נשמה|נשמות]] של [[עולם האצילות]], בניגוד ל[[נשמה|נשמות]] של עולמות [[בי"ע]]. בפרטות נתבאר, שאף ה[[נשמה|נשמות]] של [[עולם הבריאה]], קרויות בשם נוני ימא, שאף [[עולם הבריאה]] הוא בגדר של [[עלמא דאתכסיא]].

==מקורם==
[[נשמה|נשמות]] של בחינת נוני ימא נמשכו מייחוד [[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], בניגוד ל[[נשמה|נשמות]] שבבחינת [[שור הבר]], שנמשכו מייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]].

===עליית הדגים בטיסה אחת===
[[קובץ:דגים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגים]]
נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת [[רב המנונא סבא]], מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנקרא נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כ[[משל]] הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה וגדולה הרבה מעבודת הצדיקים שב[[גשמיות]] שעובדים את הקב"ה על ידי מה שנאמר "אין שמחה אלא בבשר " שהכל למטה במדרגה. מה שאין כן הילוכם שהוא כמשל דג הים ששט מקצה העולם ועד קצהו, כך הילוכם ב[[רוחניות]] בטיסה אחת{{הערה|מיט איין שו"פ בל"א}} עולים ומגיעים למעלה מעלה, ואין זה כלל בבחינת [[התלהבות]] ורתיחת הדמים כמו עבודת הצדיקים הנ"ל שבגשמיות, שמחה בבשר שמחה ב[[יין]] בחינת [[אהבה כרשפי אש|רשפי אש ושלהבת כו']], אלא אדרבה בקרירות הדמים ובנחת ובטיסה אחת מגיעים למעלה מעלה כו' כנ"ל. "ואי אפשרלבאר דבר זה בדיבור איך ומה הוא". 

אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן (הנקרא פלו"ש פעדר"ן) שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני. 
ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב]}}.
===התכללות מוחלטת של הדגים בים===
ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.

הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה|נשמות]] דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". [[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם ולכן [[דג|דגים]] אינם טעונים שחיטה שהרי הם נתרים באסיפה כמו שכתוב {{ציטוטון|אם את כל דגי הים יאסף להם}}, ואפילו עופות שנבראו מן הרקק ([[מים]] ו[[עפר]] מעורבים יחד) הרי הם נתרים בסימן אחד רק בהמות שנבראו מן האדמה צריכים רוב שנים דוקא, ודגים שאינם צריכים שחיטה מובן כי גם בהיותם [[נברא|נבראים]] הרי הם כמו המים, כן לענין עירוב [[מקווה|מקואות]] ושפופרת הנוד וחציצה וכדומה, אנו מוצאים את אמרתו של [[רבן שמעון בן גמליאל]] {{ציטוטון|שכל שתחלת בריתו מן המים הרי הוא כמים}}, שמכל זה מובן הגם שנבראו להיות מהות נברא, בכל זאת הוא בטל בתכלית בים עד שאי אפשר לו לפרד כלל מן הים והוא בחינת [[מים]] גם לאחר שנברא שיש בו התפשטות המים בתוך תוכו. 

על דרך זה מסביר המהר"ש, שה[[נשמה|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו [[דגים]] שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה|1=[[תורת שמואל|לקוטי תורה תורת שמואל]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}.

==לקריאה נוספת==
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/572/49/244&search=%d7%93%d7%92%d7%99%d7%9d מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקע"ב, עמוד רמה].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תורת החסידות]]