פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
נדוניה
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''נדוניה''', היא סיוע של משפחת הכלה לבני הזוג שמתחתנים, הניתנת בעיקר באמצעות הענקת [[מתנה|מתנות]], ריהוט, כלי בית וכדומה, ולעיתים באמצעות סכום כסף. הענקת הנדוניה מחוייבת על פי הלכה, ואף שלבעל יש רשות להשתמש בה לאורך כל תקופת הנישואין, לאחר שהוא נפטר או במקרה של [[גירושין]] - הנדוניה חוזרת לאשה ושייכת לה. ==בהלכה ובמנהג== את המקור לדין הנדוניה לומדים [[חז"ל]] מדברי הפסוקים: {{ציטוטון|קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ}}{{הערה|ירמיהו כט, ו.}}, שאף שהבעל הוא זה שמקדש את האשה, המשמעות של "ואת בנותיכם תנו לאנשים" הוא שכאשר אדם מעניק לבתו נדוניה הגונה, יש סיכוי רב יותר שירצו להינשא לה ויזדרזו לזכות בנדוניה שמציע, וככל שהנדוניה תהיה גדולה יותר, יוכל לבחור לה אדם הגון ומתאים יותר שירצה בה{{הערה|כתובות נב,ב.}}. על פי ההלכה על האב לתת לבתו נדוניה, אך היא אינה שייכת לבעל, ויש לו רק רשות להשתמש בה ונחשבים 'נכסי צאן ברזל', שביכולתו להשתמש בהן לאורך כל ימי הנישואין, אך לאחר הפטירה שלו או במקרה של גירושין - חוזרים הם לרשות האשה{{הערה|ריטב"א כתובות סו א. במקרה שהאשה נפטרה לפני הבעל, הבעל יורש אותה ולכן לאחר פטירתו הנכסים יעברו לרשות צאצאיו בירושה.}}, אך בשווי מופחת מהשווי המקורי אותו העריכו בשעת הנישואין{{הערה|בשיעור של 80% מהשווי המקורי.}}. הסכום המינימלי שאדם צריך להעניק כנדוניה לבתו הוא חמישים זוז{{הערה|לפי הגאון רבי חיים נאה השווי הוא כ-2,150 ש"ח, ואילו לפי הדעה המחמירה של [[החזון איש]] הסכום הוא כ-31,500 ש"ח. השווי משתנה לפי ערך אונקיית כסף אליו צריך להוסיף את עלות המע"ם ושאר התשלומים הנלווים.}} ==בחתונה של הקב"ה עם בני ישראל== גדולי החסידות השתמשו בדיני הנדוניה כדי להתפלל ולעורר זכות של בני ישראל, כך לדוגמא רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] טען לפני הקב"ה: "אתה עשית איתנו 'שידוך מיוחס' שהרי אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב, ואילו אנחנו עשינו עמך 'שידוך עשיר', כפי שנאמר 'לי הכסף ולי הזהב'{{הערה|חגי, ב.}}, ועל כן - אתה צריך לתת לנו את כל האפשרויות הכספיות להשיא את צאצאינו בהרחבה". ==התייחסויות הרבי== כיון שהתורה ציוותה שההורים מחוייבים להשיא את בנם, בוודאי שהקב"ה נותן גם את הכוחות לקיים את הציווי ומשפיע כל מה שצריך עבור זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6438.htm אגרות קודש חלק י"ז אגרת ו'תלח].}}. יש לצאת מנקודת הנחה שהחתן והכלה 'שווים' וראויים שיוציאו עליהם סכומים שכאלו, ואי אפשר בלי להוציא הוצאה זאת, והיחס צריך להיות שווה להוצאות שבת ויום טוב - שבוודאי הקב"ה ישלם זאת משלו וזה לא נוגע בפרנסה הקצובה לאדם מראש השנה, ואם עושים זאת בשמחה ועל פי יושר - בוודאי שימצאו כיצד לשלם את כל ההתחיבויות, ובהרחבה{{הערה|שם=התקשרות}}. הרבי הוסיף שכאשר אדם מעמיד את עצמו בהרחבה, גם מלמעלה משפיעים לו בהרחבה, וציין שהיות ששלושה שותפים ביצירת האדם, הרי שיש לסמוך על כך שהקב"ה ימלא את חלקו בתשלום הוצאות החתונה, וככל עניני קדושה - אין צריך לקמץ, והורים צריכים '''לרצות''' לטרוח ולהתאמץ עבור ילדיהם{{הערה|שם=התקשרות}}. אדמו"ר הריי"צ התבטא שמחותן חכם תופר לעצמו סרטוק חדש לכבוד החתונה, כיון שבשעת החתונה נפתחים שערים חדשים של שפע{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי' עמוד 195.}}, וכך כתב גם הרבי שדבר ודאי שההורים צריכים לקנות לעצמם בגדים חדשים ומכובדים לרגל חתונת ילדיהם{{הערה|אגרות קודש חלק ל' עמוד ל'.}}. אין לערב את החתן והכלה בכל הדיונים סביב הנדוניה וההוצאות הגשמיות הקשורות בחתונה{{הערה|שם=התקשרות|1=[http://chabad-il.org/hit/hit333.htm מענה הרבי מהשנים הראשונות, נדפס בשבועון התקשרות גליון שלג במדור 'ניצוצי רבי'].}}. מילוי ההתחייבויות הכספיות של ההורים משפיע על אושרם של הילדים, ואף עלול להשפיע על האפשרות שלהם להיפקד בזרע של קיימא{{הערה|עדות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אודות אברך שלא זכה בפרי בטן וכשביקש ברכה מהרבי נמנע הרבי מלברכו והסביר שהדבר לא תלוי בו כיון שאבי הכלה לא מילא את הבטחתו בנוגע לתשלום ההתחייבויות שקיבל על עצמו. כך גם בנוגע לתשלום עבור מי שביצע את ה[[שידוך]].}}. ==תשלום ההוצאות בתקופה הראשונה שאחרי החתונה== בחתונתו של אדמו"ר הרש"ב, התחייבו הצדדים המחותנים לפרנס את הזוג במשך עשר שנים מהחתונה. בקשר ל[[חתונת הרבי]] כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רבי לוי יצחק]] שכיון ששני הצדדים אינם אמידים, יתחלקו בהוצאות שווה בשווה{{הערה|"עלינו שנינו לשאת את הצטרכותם של בנינו שיחי'".}}. ==ראו גם== *[[קרן עדי עד]] ==לקריאה נוספת== *הרבנית סימה אשכנזי, '''לתת בהרחבה''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1842 עמוד 16 {{חתונה}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חתונה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חתונה
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)