עריכת הדף "משתמש:שלום/מלאכת מרקד"

'''מרקד''' הוא המנפה את הקמח להפרישו ממורסנו{{הערה|רמב"ם פירוש המשניות שבת פ"ז מ"ב}}.

==בהלכה==
פעולת הריקוד דומה ביותר ל[[מלאכת בורר]], שכן גם פעולתה היא לברור פסולת מתוך אוכל, כך למשל מפרש ה[[רמב"ם]]{{הערה|פירוש המשניות, שבת כ, א.}}, "משמרת" הוא שק שנותנין בתוכו שמרי היין והיין יורד ממנו זך וצלול, והמשמרת קולטת את השמרים ואסרו חכמים לתלותה בשבת שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, והמסנן שמרים בשבת במשמרת עושה מלאכה שהיא תולדת בורר או מרקד, והלכה כחכמים.

הסיבה שמלאכות אלו נמנות בנפרד, למרות שפעולתם שוה, היא מכיון שבמשכן היו אלו שני פעולות שונות למרות שפעולתם שוה. אך בפנימיות התורה פעולות מרקד ובורר שונות. בעוד שפעולת מרקד עוסקת בבירור הניצוצין מ[[אצילות]] ל[[בי"ע]], שהבירור נעשה על ידי הפרדת הטוב הגמור מחלק המעורב פסולת באוכל, שהיא התחלת [[עבודת הבירורים]] בכללותה, כלומר שפעולת מרקד עוסקת בעיקר בבירור שבדרגות העליונות בבחינת מחשבה עליונה, ועוסק בפסולת עדינה בבחינת הזיעה היוצאת מהגוף{{הערה|ראה להלן בפסקה [[#פרסא]].}}, הרי שמלאכת בורר עוסקת בעבודת הבירורים בכללותה על ידי התחתונים, העוסקת בבירור הניצוצות הגסים שבבי"ע, בבחינת ה[[כבד]] המברר את הפסולת ושולח את ה[[דם]] ל[[לב]] ול[[מוח]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/15c&search=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A8 אדמו"ר הזקן תורה אור חיי שרה טו,ג].}}.

==הפרסא==
{{ערך מורחב|ערך=[[פרסא]]}}
ענין ה[[פרסא]] נמשל לפעולת ה[[משל]] הנפה שמרקדין בה ה[[קמח]] ועיקר ענינה הוא להפריד הפסולת מן הקמח, שקודם שמרקדין את הקמח הרי מעורב הכל בתכלית העירוב, ואז הפסולת אינו גס כל כך וגם הטוב אינו טוב כל כך, ועל ידי שמרקדין את הקמח בהנפה קולטת הנפה את הפסולת הגס ודרך הנקבים יוצא הקמח הדק, וכאשר משימים הקמח עוד הפעם בהנפה ישאר עוד מהגס על גבי הנקבים שאינו גס כל כך כהקודם והיותר דק יוצא, וכן יהיה בירור הנפה כמה פעמים.

וזה בנפה שלנו שקולטת הפסולת ומוציאה את הטוב, אבל בנפה הנזכרת במשנה{{הערה|פ"ה דאבות}} הוא בהיפך, שקולטת הסולת ומוציאה את הקמח היינו שקולטת את הטוב ומוציאה את הפסולת, ובבירור הראשון מתברר הסולת היותר טוב והשאר יוצא הכל בפסולת שיש בזה הרבה קמח, ואח"כ מתברר עוד ויוצא פסולת גס יותר עד שבבירור האחרון יוצא הפסולת היותר גס, והרי זה ממש כמו נקבי עור האדם שמוציאים את הזיעה שהיא הפסולת המתברר מן החום הטבעי, דחום הטבעי יש בו פסולת כי טבע החום להוליד פסולת, וכמו שהוא בהחום הטבעי הרי זה בדקות ומכל מקום צריך להתברר מן החום והוא שיוצא מעט מעט עד אשר יוצא בהזיעה, וזהו הטעם שהזיעה מבריא את הגוף מפני הסרת הפסולת, וכאשר מתגבר החום הטבעי נסתם נקבי הזיעה וכאשר מזיע הרי הוא מבריא, ומכל מקום הרי החום הטבעי אינו יוצא, שבאם יוצא ח"ו החום הטבעי אי אפשר לחיות, רק יוצא הפסולת לבד.

וכמו כן יובן בענין הרשת שעל גבי מזבח עילאה בחינת [[מלכות דאצילות]] הנותנת טרף ל[[בי"ע]], שזהו על ידי הרשת המלא נקבים שבהם מתברר הפסולת מן הטוב, וכמו שמובא{{הערה|מאורי אור אות ר' סל"ה}} שהרשת היא מחצי המלכות ולמטה כי שם [[קליפת נוגה]], והיינו שהרשת מוציאה הפסולת ממש. והענין הוא דהנה השפעה האלקית מה[[רפ"ח ניצוצות]] מעורבת [[טוב]] ו[[רע]] מ[[שבירת הכלים]] ד[[עולם התוהו]], שהרי האורות דתהו היו בבחינת ביטול ביותר והכלים היו בבחינת [[יש]] ביותר, ונתבאר בחסידות שגם הביטול דאורות היו בבחינת ישות, ועל כן הרפ"ח ניצוצות מעורבים טוב ורע, וזה מתברר על ידי הרשת שהיא הפרסא כי הטוב נשאר למעלה מהפרסא והפסולת יוצאה למטה מהפרסא, וזהו סיבת מציאת הרע שבעולם שנאמר על זה "ובורא רע", שהוא בריאה יש מאין, זהו שנתהווה מהפסולת הנבדלת, והגם שאין רע יורד מלמעלה זהו מלמעלה דוקא, היינו מעל לרקיע ופרסא המבדלת, ששם הכל טוב שנברר, אבל ממה שנבדל תחת הפרסא מזה מתהווה הרע, והרי זה כמו נקבי הזיעה שמוציאים הפסולת שבחום הטבעי, כמו כן נקבי עור החשמל מוציאים הפסולת מגבורות העליונות שהן גבורות קדושות שנעשה חיות זה בבחינת גבורות קשות ממש.
{{הערות שוליים}}
{{לט מלאכות|}}
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]