עריכת הדף "משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין"

{{בעבודה מתמשכת}}

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות. 


===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}. 

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ  כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך")  ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל  לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן  גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). 

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.''' 

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}} 
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}:  סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.












==עניינם על פי חסידות==


==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כתוב כתוה: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם".

על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.

[[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז. הרב זימרוני ציק.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]