פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
משתמש:איקס/שושלת נשכיז
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==שושלת נשכיז== שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי [[ווהלין]] (כיום [[אוקראינה]]). אבי השושלת היה רבי [[מרדכי מנשכיז]]. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו. ==תולדות השושלת== רבי מרדכי נולד לרב דב בער מטולצ'ין בשנת [[תק"ב]]. היה מגדולי תלמידיו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. כיהן בלשנוב, קאוולי, לודמיר ונסכיז'[1].היה בעל מופת גדול וצדיקי דורו החשיבוהו מאוד. דברי תורתו נדפסו בספר "רשפי אש". נפטר ב[[ח' ניסן]] [[תק"ס]]. מתלמידיו היה רבי נטע מ[[חלם]]. חתנו היה רבי חיים מסאטינוב. ממשיכו היה בנו השלישי רבי יצחק מנשכיז. נולד בסביבות שנת תק"ן. היה חתנו של הרב מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]. היה תלמידם של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]], רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ושל [[החוזה מלובלין]]. כאביו היה בעל מופת ואף הוא זכה לשבחים גדולים מצדיקי דורו. תורותיו הודפסו בספר "זיכרון טוב" ו"תולדות יצחק". נפטר ללא בנים ב[[כ' שבט]] [[תרכ"ח]]. ==אוסטילה== בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ"ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח"י אלול [[תק"צ]]. בניו היו: רבי פנחס חתן רבי אלכסנדר שמואל מהורוחוב. נפטר ב[[י"ג אייר]]. חתנו היה רבי יוסף מראדוויל. רבי מרדכי. נפטר ב[[ז' אלול]] [[תרל"ז]]. חתנו היה רבי נח מקוידנוב. רבי ברוך מקונסטנטין. חתנו של רבי פנחס מאוסטרהא. נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרנ"א]]. רבי לוי יצחק מסטפין חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל דב מסטפין. נפטר ב[[י"ד בטבת]] [[תרל"ד]]. חתנו רבי שמואל יחיאל מבוטושאן. חתונתו היא ה[[חתונה]] המפורסמת באוסטילה. בדור השלישי לשושלת אוסטילה כיהנו: בנו של רבי פנחס מאוסטילה- רבי שמעון פרלוב מזאוויחוואסט. קרא את שם משפחתו פרלוב כשם משפחת חותנו רבי שלמה חיים מקוידנוב. בניו של רבי ברוך מקונסטנטין- רבי מרדכי קצנלבוגן מבילירודקא (-[[כ"ו אב]] [[תרנ"ג]]) חתן רבי צבי אריה מפלעשטין ורבי יעקב יוסף קצנלבוגן מקונסטנטין (-[[ט"ז כסלו]]) חתן רבי שמואל מקשיבקא. בנו יחידו של רבי לוי יצחק מסטפין- רבי מאיר חיים מסטפין. בדור הרביעי לשושלת כיהנו בני רבי שמעון מזאוויחוואסט: רבי יעקב אבי חסידות נובומינסק. רבי מרדכי מזאלחוב (סלחוב). חתן דודו של אביו רבי לוי יצחק מסטפין ובזיווג שני חתן רבי משולם זושא מטלומשט (חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס). רבי ישראל אהרן פדובה מאופוטשנה. חתנו של רבי מאיר מ[[פשיסחא]]. כיהן ב[[פשיסחא]] ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו ב[[פוגרומים]] בשנת [[תרע"ה]]. חתנו היה רבי יעקב יהודה מבלוינא. רבי יהושע השיל פדובה מבוליחוב. כיהן גם ברבנות העיר. חתנו של רבי ישראל שמואל מטומשוב. נפטר בשנת [[תרס"ד]]. את מקומו מילא חתנו, אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב. כמו כן כיהנו: רבי יוסף דוד מלוצק בנו של רבי מרדכי מבילירודקא וחתנו של רבי אברהם מאוסטרהא. בשנת [[תרפ"ח]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[כ"ח טבת]] [[תרצ"ה]] ונקבר ב[[הר הזיתים]][2]. רבי אהרן מסורוצק בנו של רבי יעקב יוסף מקונסטנטין וחתנו של הרב אפרים פישל [[אב"ד]] אוחאטי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[פולין]] וכיהן בסורוצק, אוטבוצק ו[[ורשה]] שם נפטר ב[[י"ד חשוון]] [[תרפ"ז]]. בדור החמישי כיהנו בני רבי ישראל אהרן מאופטושנה: רבי יצחק מרדכי נולד ב[[פשיסחא]] בשנת [[תרמ"ד]]. נישא לבתו של הרב מרדכי שפירא. כיהן כרבה של אופטושנה ואחרי פטירת אביו גם כ[[אדמו"ר]]. חיבר ספרים בשם "אילנא דחיי" ו"אור הנר". בשנת [[תש"ב]] כשלקחוהו ה[[נאצים]] למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון ל[[רכבת]], דבר זה העלה את חמתם של ה[[נאצים]] וירו בו, באמו ובילדיו. רבי יעקב שמעון. נולד בשנת [[תרמ"ה]]. נפטר ב[[גטו]] [[לודז']] ב[[כ"ג]] אדר]] [[תש"א]]. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ל[[לודז']] ואחר ב[[לודז']] בשם האדמו"ר מקאלושיק. היה אוהב ציון ושלח את רוב ילדיו בשנת [[תרפ"ה]] לכפר [[חסידים]]. בנו רבי ישראל אהרן ([[תרע"ו]]-[[תש"ד]]), כיהן כרב בבית הדין באלכסנדרוב. נספה בגטו [[לודז']]. כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל"ז]] - [כ' אדר]] [[תש"ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן. ==קובלה== בנו השני של רבי מרדכי היה רבי יעקב אריה שפירא מקובל שבווהלין. נולד בשנת [[תק"ם]]. היה נחשב ל[[אדמו"ר]] גדול בדורו. כיהן בקובלי, נסכיז וטריסק. נפטר ב[[כ"ז אלול]] [[תקצ"ז]]. חתניו היו רבי אברהם טברסקי מטריסק ורבי מנחם מאניש מרגליות [[אב"ד]] מאציוב[5]. בנו רבי ישראל מסטביכוב היה חתנו של רבי מיכל מווישנוביץ (בנו של רבי מרדכי מקרמניץ). נפטר ב[[ד' תמוז]] [[תר"ע]]. בנו רבי מרדכי מסטביכוב חתנו של בן דודו של אביו, רבי שמואל יחיאל מבוטושאן בנו רבי יעקב אריה מנשכיז. היה חתנו של הרב אלתר יחיאל פרגר [[אב"ד]] איבנצק (חתנו של רבי יעקב מ[[אפטא]]). כיהן גם בקובלה. נפטר ב[[ט' כסלו]] [[תרס"ח]]. רבי יצחק דוד ([[תרל"ג]] - [[ב' שבט]] [[תרע"ד]]) בנו של רבי יעקב אריה כיהן ברבנות באיבנצק מחבר ספר "תנובות שדי". רבי שמואל מרדכי (-ב' באייר תר"ף) בנו השני של רבי יעקב אריה כיהן בקובלה ונסכיז, חתנו של רבי שלמה גולדמן מזוויהל. בנותיו גדלו אצל רבי ישכר דב מבעלז ולימים עלו לישראל ונישאו לרבי מרדכי גולדמן לימים ה[[אדמו"ר]] מ[[זוויהל]], ולמתתיהו מינץ (אביהם של [[בנימין מינץ]] שר הדואר ושמואל מרדכי מינץ מזכ"ל [[אגודת ישראל]]). רבי שמואל בן רבי יצחק דוד וחתנו של דודו רבי שמואל מרדכי מילא את מקום חמיו בקובל. נרצח בשנת [[תש"ב]] עם כל משפחתו. בן נוסף של רבי יעקב אריה היה רבי לוי יצחק מקאמין, חתנו של דודו רבי יוסף מאוסטילה. בנו רבי יוסף מילא את מקומו בקאמין. היה חתנו של רבי אברהם מאוסטרהא. ==החסידות לאחר ה[[שואה]]== חלק מאדמו"רי השושלת ורוב חסידיהם, נהרגו ב[[שואה]]. צאצאי השושלת שכיהנו באדמו"רות ועלו ל[[ישראל]], היו ציוניים, ומשפחתם לא המשיכה באדמו"רות. בשנות ה-90 פתח רבי ישראל שטרן ([[תשכ"ב]] - [[תשע"ג]], בנו של הרב מאיר רבה של [[מירון]] וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה מ[[שומרי אמונים]]) [[בית כנסת]] בשם נעשכיז ב[[אשדוד]]. עם השנים נאסף סביבו קהל אוהדים ו[[חסידים]]. רבי ישראל לא היה צאצא ישיר לאדמו"רים, אלא דרך אשתו[6]. בשנת [[תשע"ד]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בנו רבי מרדכי, חתנו של רבי שלום מאיר מפאליטשאן[7]. [[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)