עריכת הדף "משה לברטוב"

[[קובץ:משה לברטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה לברטוב בקבלת [[כוס של ברכה]] מ[[הרבי]]]]
הרב '''משה לברטוב''' ([[כ"ט באב]] [[תרפ"ט]] – [[ה' באלול]] [[תשס"ה]]) היה מייסד ומנהל [[לשכת עזרת אחים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט באב|ערב ר"ח אלול]] [[תרפ"ט]], לאביו הרב [[דובער לברטוב]]. אביו היה נין ונכד מיוצאי חלציו של [[אדמו"ר הזקן]].

זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

היה ממייסדי ומהמנהלים של '[[לשכת עזרת אחים]]'.

אחרי מחלה ממושכת, וקבלת [[יסורים]] באהבה, הוא נפטר בחליו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מאנט סיני שבניו יורק, ב[[ה' אלול]] [[תשס"ה]] אחר חצות.

==שנות ילדותו==

בימי ילדותו, גר ר' משה עם משפחתו בעיר [[מוסקבא]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י "[[מארינע ראשצע]]", שאביו היה העסקן הראשי בניהולו והחזקתו.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הגדול ר' שלום. שני האחים ר' משה ואחיו ר' שלום היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא במעמד שלשה נוכחים: הוא (הר' משה), אביו והרב [[בערל גורביץ]]. ו"[[לחיים]]" נאמר אז על כוסיות של [[חלב]].

אחרי שהחלה המלחמה, פינו את כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים. אביו ר' דובער חלה אז מאד, והוא נאלץ ללמוד בעצמו. חלק מזמנו עבד ב[[שדה]] בקולחוז בכדי להרויח מעט קמח למחיית המשפחה. בתום המלחמה, כאשר חזרו לעיר מוסקבה, היה אביו חולה עדיין, וכך, למרות צעירותו נפל עליו עול העסקנות של ניהול [[בית הכנסת]] במקום אביו. הוא הצליח בעז"ה לייסד מנין בכל יום, הוא בעצמו היה הבעל-קורא.

בשנת [[תש"ד]] בהיותו בגיל 15, נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. לאחר שנה וחצי של לימודים, נשלח לעיר [[קוטאיס]] שבמדינת גרוזיה.

==בריחה מרוסיה==

לא חלפו שבועיים מאז הגיע לקוטאיס, ונודע לו על הבריחה של אנ"ש מרוסיה. בדרך לא דרך ובהשגחה פרטית ונסים רבים הגיעו גם ר' משה ואחיו ר' שלום ל[[לבוב]], ואחרי ששהו חצי שנה בעיר לבוב הגיע ההזדמנות והשנים עלו על הרכבת שחצתה את הגבול. משם הגיעו לאוסטריה, ושם נוסדה הישיבה מחדש. לאחר תקופה עבר ר' משה ביחד עם כל הישיבה לעיר [[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא צרפת]], שם קיימת הישיבה עד היום הזה. הוא זכה להיות מתלמידיה הראשונים.

במשך כמה שנים ישב ר' משה על התורה ועל העבודה בישיבה בברינוא. ואחרי זה בשנת [[תש"י]] זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לפני שעזבו את ברינוא בשנת [[תש"י]] נסתלק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו אז הוראה מ[[הרבי]] [[מלך המשיח]] שעליהם לבוא, באמרו: "היות והרבי אמר שתבואו, בטח חייבים אתם לבוא".

==במחיצת הרבי==

בעת [[התוועדות עם הרבי]] [[שמיני עצרת]] ה'[[תשי"א]], התעניין הרבי אצל הבחורים האם הת' משה לברטוב (שהיה על האניה בדרכו מפאריז) כבר הגיע לארה"ב.

באותם ימי בראשית, זכה ר' משה להיות מבחירי התמימים ב[[770]]. הוא גם זכה להיות ראשון לדבר שבקדושה להנציח בעט עופרת כמה מהאירועים ואימרות קודש (ב"[[יחידות]]" ו"התוועדות") של שנים ההם. חלק מיומנו התפרסם בספר "[[ימי בראשית]]" (רובו של יומן זה נמצא בכתובים ולא נתפרסם עדיין). ר' משה גם נמנה אז על ה"[[חוזרים]]", וקרה לפעמים שכאשר החוזר הרב [[יואל כהן]] לא היה נוכח בעת אמירת השיחה, השתמש הרבי (לעריכת ההגהות וכו') ברשימה שנערכה על ידי ר' משה.

באותן שנים זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, וכמה פעמים נקרא על ידי הרב [[חודקוב]] אל הרבי ליחידויות מיוחדות. כמה פעמים פנה אליו הרבי בהוראה מיוחדת בעת ההתוועדויות, כאשר מסופרים פרטי הדברים ביומנו שרשם בשנים ההם.

אחר לימודיו בישיבת תומכי תמימים בברוקלין במשך כמה שנים, נשלח על ידי הרבי לעיר פיטסבורג לשמש בתור [[משגיח]] רוחני במתיבתא שם. בתקופה זו התחתן ונשא לאשה את זוגתו מרת ברכה (לבית מוסקאל), כאשר [[מסדר קידושין|מסדר הקידושין]] היה הרבי בעצמו.

ב[[תשי"ט]] נסגרה הישיבה ור' משה חזר לניו יורק, שם עבד כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ברונקס]].

בשנת [[תשכ"ד]], ייסד וניהל את '[[לשכת עזרת אחים]]'.

ר' משה היה גם סופר סת"ם מומחה, והתמסר בשנותיו האחרונות לכתיבת פרשיות [[תפילין]] ומזוזות, במיוחד עבור ה[[שלוחים]] ברחבי ארה"ב.

בשנים האחרונות כתב גם ספר של זכרונות אודות ימי ה[[מסירות נפש]] ועסקנות של אביו ר' דובער, ותורגם ל[[אנגלית]] בשם "[[האיש שניצח את הקג"ב]]".

מלבד היותו מפורסם כתלמיד-חכם מופלג עם ידיעה עצומה בנגלה ו[[דא"ח]]. היה גם מעורב בארגון עניני [[צדקה]] וחסד לזולת.

הוא גם זכה כמה פעמים להיות [[ניגוני חב"ד לימים נוראים|הש"ץ בימים נוראים]] [[התפילה ב-770|בבית הכנסת 770]] במנין של הרבי. ובמשך כמה שנים הוא היה הבעל קורא (ביחד עם הרב [[דוד רסקין]]) במנין של הרבי.

בשנים האחרונות היה המגיד שיעור ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[770]].

==פטירתו==

אחרי מחלה ממושכת, וקבלת [[יסורים]] באהבה, הוא נפטר בחליו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מאנט סיני שבניו יורק, ביום שישי [[ה' אלול]] [[תשס"ה]] אחר חצות.

==משפחתו==
* רעייתו - מרת ברכה לברטוב ע"ה - מנהלת המקווה ברחוב יוניון - נפטרה ב[[כ"ה בתשרי]] [[ה'תשפ"ה]].
* בנו,הרב יוסף יצחק - שליח בעיר אוסטין, טקסס.
* בנו,הרב דובער - שליח בעיר ס. פה ניו מקסיקו.
* בנו,הרב נטע - שליח בעיר אובערוויל צרפת.
===חתניו===
*הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]].
*הרב לוי מרוזוב - שליח בעיר מלבורן אוסטרליה.

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי קרא את 'כתב ההתקשרות' מתוך בכיות''', מכתבים ששלח לידידיו בהם מספר על מאורעות תקופת קבלת הנשיאות - בתוך 'גניזת דטרויט' פרק שביעי, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 109

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1Vdlehh0qRmGP3jpV5MT0N57B1N9TX-w0/view?usp=sharing "הרה"ח ר' משה ע"ה לברטוב"], '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 524 (י"ב באלול תשס"ה), עמ' 70–71.

{{מיון רגיל:לברטוב, משה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:משפחת לברטוב]]