עריכת הדף "מהר"ל מפראג"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=מהר"ל מפראג | |שם=מהר"ל מפראג | ||
|תמונה=ציון המהרל.jpg | |תמונה=[[קובץ:ציון המהרל.jpg|250px]] | ||
|תיאור=קבר המהר"ל | |תיאור=קבר המהר"ל | ||
|תאריך לידה=[[ט"ו ניסן]] ה'רע"ב | |תאריך לידה=[[ט"ו ניסן]] ה'רע"ב | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של המהר"ל]] | [[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של המהר"ל]] | ||
המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליואי, נולד בליל [[ט"ו בניסן]] ה'רע"ב, | המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליואי, נולד בליל [[ט"ו בניסן]] ה'רע"ב, בעירה פוזנא שב[[פולין]] לאביו רבי בצלאל שהגיע מ[[גרמניה]].המהר"ל היה הצעיר במשפחתו , אחיו היו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הראשון רבי חיים, תלמיד המהרש"ל, וחברו ובר הפלוגתא של הרמ"א. השני רבי סיני, אב בית דין ניקלשבורג, שהיה גם רבו של תלמיד המהר"ל, רבי דוד גאנץ, והשלישי רבי שמשון אב"ד קרמניץ. | ||
בגיל שתים-עשרה נשלח המהר"ל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמשילא. בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, והמהר"ל יצא לערוך גלות. במשך שנתיים הסתובב המהר"ל בגלותו ולבסוף חזר ל[[פראג]]. | בגיל שתים-עשרה נשלח המהר"ל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמשילא. בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, והמהר"ל יצא לערוך גלות. במשך שנתיים הסתובב המהר"ל בגלותו ולבסוף חזר ל[[פראג]]. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==ייחוסו לדוד המלך== | ==ייחוסו לדוד המלך== | ||
המהר"ל מפראג | המהר"ל מפראג מיוסח לדוד המלך ע"ה, ייחוס זה מובא ע"י רבותינו נשיאינו{{הערה|"שלשלת היחס" בתחילתו, בזה"ל: "הגאון מרנא ורבנא יהודה ליואי זצ"ל - מהר"ל מפראג - מגזע הגאונים המיוחסים לדוד בן ישי: א) בנו הר' בצלאל. ב) בנו הר' שמואל. ג) בנו הר' יהודה ליב. ד) בנו הר' משה. ה) בנו הר' שניאור זלמן. ו) בנו הר' ברוך. ז) בנו הוד כ"ק אדמו"ר הר' שניאור זלמן". "ספר הזיכרונות" - אידיש - עמ' 343, בזה"ל: "שלשלת היחס פון דעם אלטען רבין ביז דעם מהר"ל - יהודא ליוואי - מפראג: א) דעם אלטען רבינ'ס פאטער, ר' ברוך בן ב) ר' שניאור זלמן, בן ג) ר' משה מפויזען, בן ד) ר' יהודה לייב, בן ה) ר' שמואל, בן ו) ר' בצלאל, בן - מהר"ל מפראג "מגזע הגאונים המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי". [וגם בסה"ש תשמ"ט ח"ב, עמ' 650: "דער יחוס פון דעם בעל ההילולא איז פון זרע דוד, כידוע אז ער איז דור השביעי פון דעם אלטען רבין, וועלכער איז דור השביעי פון מהר"ל פראג, און דער מהר"ל שטשמט פון זרע דוד". סה"ש תשנ"ב, עמ' 256: "פון רבותינו נשיאינו וועלכע זיינען מיוחסים לבית דוד משבט יהודה". "תורת שלום" (סוף שיחת י"ט כסלו תער"ג): "וואס מיר זיינען דאך פון דוד'ן, וועט דאס שטענדיק זיין ביז משיח'ן"].}}, וכן ע"י רבים מגדולי ישראל{{הערה|"מגילת יוחסין" (מאיר פערליש. נדפס לראשונה כהוספה לספר "מטה משה" לר' משה כץ). "מוצל מהאש" (אהרן הלברשטאם, עמ' כו). "נפלאות היהודי" (פשיסחא. עמ' נב, ב). "נזיר ה'" (ר שמואל שמלקה הורוויץ מניקלשבורג, עמ קע). "רשפי אש השלם" (ר מרדכי שפירא מנסכיז. חלק שבחי מוהר"מ, עמ 3). "דעת לנבונים" (שוורדשארף. עמ 57). "בית טוביה" (רפאפורט. עמ 9). "אמרות טהורות" (ר יעקב יצחק לאנדוי. עמ 8): "החסידות" (ר אהרן מרכוס. עמ 38): "עץ אפרים" (אפרים הלוי רעגנשבורג. בפתיחת הספר). "מאמר מרדכי" (ווינוגורה. עמ ב, ב). "תולדות אנשי שם" (אפרתי. עמ 28). "ספר היחס לבית היילפרין" (אלפסי. עמ 40). "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" (מרגליות. חג, עמ 4). "משפחות עתיקות בישראל" (שפירא. עמ 248). ועוד}}. רוב המקורות מביאים זאת כמסורת שמקובלת איש מפי איש, אך חלק מהמקורות מבססים את הייחוס על נוסח המצבה של ר' יהודה ליווא הזקן (סב סבו של המהר"ל מפראג), שהיה כתוב שם "והוא מזרע הגאונים המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי"{{הערה|כמה מהמקורות שצויינו בהערה הקודמת.וראה גם ב"ספר הזיכרונות" (שם, הערת הרבי בשולי הגיליון): "פון דעם אויפשריפט אויף דער מצבה פון ר' יודא ליוואי הזקן, דער עלטער עלטער זיידע פון מהר"ל מפראג (מגילת יוחסין)". וראה גם ב"שלשלת היחס" (שם, הערת הרבי בכתי"ק בשולי הגיליון): "ל' מצבת מהר"ל מפראג". [ואין הכוונה לנוסח מצבתו של המהר"ל מפראג (שדבר זה לא נזכר שם כלל), אלא הכוונה למצבת ר' יהודה ליוואי הזקן ("בית משיח" גליון 690, עמ' 117. "הערות התמימים ואנ"ש - אשען פארקווי" גליון פו', עמ' 21. וב"היום יום" בהדפסות החדשות (בהערה שם). אך צע"ק מה שהשמיט שם (בשלשלת היחס) את המילה "לאדוננו"]}}. | ||
כיום בעקבות זיהוי אחת מהמצבות בבית העלמין הישן בפראג, כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן, ישנם חוקרים {{הערה|"כתובות מבית העלמין היהודי העתיק בפראג" (אוטו מונלש. נדפס בירושלים, תשמ"ח). ר' שלמה אלנגרד בקובץ "צפונות" (חוברת יב', עמוד ס"ט). מנחם קראוס בקובץ "דעת" (חוברת 60, עמ' 113). ר' נפתלי רובין בספר "נצר משרשים" (עמוד תצ"ד). ר' נפתלי אהרן ווקשטיין בקובץ "ויתיילדו" (חוברות 69, 118). "בית אהרן וישראל" (קד, קע). ועוד}} שמערערים על אמינות הייחוס. אך למעשה זיהוי מצבה זו כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן, אינו וודאי{{הערה|ראה מאמר [https://chabadpedia.co.il/images/5/55/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%A8%27_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F%2C_%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%27%27%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A.pdf אמינות מצבת ר' יהודה ליווא הזקן, כמקור לייחוס המהר"ל לדוד המלך]}}. | כיום בעקבות זיהוי אחת מהמצבות בבית העלמין הישן בפראג, כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן, ישנם חוקרים {{הערה|"כתובות מבית העלמין היהודי העתיק בפראג" (אוטו מונלש. נדפס בירושלים, תשמ"ח). ר' שלמה אלנגרד בקובץ "צפונות" (חוברת יב', עמוד ס"ט). מנחם קראוס בקובץ "דעת" (חוברת 60, עמ' 113). ר' נפתלי רובין בספר "נצר משרשים" (עמוד תצ"ד). ר' נפתלי אהרן ווקשטיין בקובץ "ויתיילדו" (חוברות 69, 118). "בית אהרן וישראל" (קד, קע). ועוד}} שמערערים על אמינות הייחוס. אך למעשה זיהוי מצבה זו כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן, אינו וודאי{{הערה|ראה מאמר [https://chabadpedia.co.il/images/5/55/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%A8%27_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F%2C_%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%27%27%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A.pdf אמינות מצבת ר' יהודה ליווא הזקן, כמקור לייחוס המהר"ל לדוד המלך]}}. | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] הינו בן אחר בן למהר"ל מפראג. באופן זה: א. המהר"ל מפראג. ב. [[בצלאל חריף|הרה"ג ר' בצלאל חריף]]. ג. [[שמואל (נכד המהר"ל)|הרה"ג ר' שמואל]]. ד. [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|הרה"ג ר' יהודה לייב]]. ה. [[משה מפוזנא|הרה"ג ר' משה מפוזנא]]. ו. [[שניאור זלמן פוזנר|הרה"ג ר' שניאור זלמן]]. ז. [[ישראל ברוך פוזנר|הרה"ג ר' ברוך]]. | [[אדמו"ר הזקן]] הינו בן אחר בן למהר"ל מפראג. באופן זה: א. המהר"ל מפראג. ב. [[בצלאל חריף|הרה"ג ר' בצלאל חריף]]. ג. [[שמואל (נכד המהר"ל)|הרה"ג ר' שמואל]]. ד. [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|הרה"ג ר' יהודה לייב]]. ה. [[משה מפוזנא|הרה"ג ר' משה מפוזנא]]. ו. [[שניאור זלמן פוזנר|הרה"ג ר' שניאור זלמן]]. ז. [[ישראל ברוך פוזנר|הרה"ג ר' ברוך]]. | ||
| שורה 49: | שורה 48: | ||
כתביו של המהר"ל מהווים מקור לשיטת [[חב"ד]], בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים היה מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה ל[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]].[[הרבי]] כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך מ[[מו"ח אדמו"ר]]... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא" | כתביו של המהר"ל מהווים מקור לשיטת [[חב"ד]], בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים היה מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה ל[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]].[[הרבי]] כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך מ[[מו"ח אדמו"ר]]... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא" | ||
בשנת [[תש"ל]] נחטף הרב [[יצחק הוטנר]], ב[[י"ח אלול]] של אותו שנה נשא [[הרבי]] שיחה אודות המהר"ל (שפטירתו חלה באותו יום), בהמשך הזכיר [[הרבי]] את הרב הוטנר שהיה מתעסק רבות בכתבי המהר"ל, ואמר:{{ציטוטון|שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע}}, ואכן כשבוע לאחר מכן השתחרר הרב הוטנר{{הערה|שיחת קודש,פרשת כי תבא [[י"ח אלול]], [[תש"ל]] | בשנת [[תש"ל]] נחטף הרב[[יצחק הוטנר]], ב[[י"ח אלול]] של אותו שנה נשא [[הרבי]] שיחה אודות המהר"ל (שפטירתו חלה באותו יום), בהמשך הזכיר [[הרבי]] את הרב הוטנר שהיה מתעסק רבות בכתבי המהר"ל, ואמר:{{ציטוטון|שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע}}, ואכן כשבוע לאחר מכן השתחרר הרב הוטנר{{הערה|שיחת קודש,פרשת כי תבא [[י"ח אלול]], [[תש"ל]]}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||