פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
ליקוטי אמרים - פרק י"ח
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) |הסתרה=כן |מוסתר=כן |תמונה= |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}} {{תניא}} '''פרק י"ח - האהבה המסותרת''' ==מבוא לפרק== עבודת השם שהתבארה בפרקים הקודמים אמנם קרובה, אבל לא '''מאד'''. הרי ישנם אנשים{{הערה|בלשון [[אדמו"ר הזקן]] "מי שאין דעתו יפה".}} שהמוח והלב שנתן להם הקב"ה לא יכולים להוליד [[אהבת ה'|אהבת]] ו[[יראת השם]]. בפרק זה מתחיל אדמו"ר הזקן להסביר שישנה דרך נוספת לעבוד את השם, והיא קרובה מאד לכל אחד ואחת: במקום להוליד אהבה חדשה{{הערה|על ידי התבוננות, כמבואר בפרקים הקודמים.}}, יכול הוא לעורר את האהבה הקיימת אצלו{{הערה|שכל יהודי נולד איתה. והיא הנקראת "[[אהבה מסותרת]]", משום שבדרך כלל לא רק שאינה גלויה אלא עוד זאת שאיננו מודעים כלל לקיומה.}}. אלא שכדי להבין כיצד מעוררים אותה יש להבין תחילה מהי. בפרקים הבאים{{הערה|י"ח עד כ"ה.}} תוסבר מהות אהבה זו וכיצד מעוררים אותה. '''בפרקים י"ח-[[ליקוטי אמרים - פרק י"ט|י"ט]]''' מוסברים שורשה, עניינה, ופעולתה של האהבה המסותרת. '''בפרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ'|כ']]-[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|כ"ב]]''' מוסברים הדביקות שנפעלת אצל יהודי על ידי [[אחדות השם]], לעומת הפירוד שגורמת אצלו [[עבודה זרה]]. '''בפרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ג|כ"ג]]-[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ד|כ"ד]]''' מוסבר שדביקות ופירוד אלו הם לא רק על ידי [[קידוש השם]] ועבודה זרה, אלא על ידי כל מצווה, וכל עבירה. ועל סמך כל זה יוסבר ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ה|פרק כ"ה]] '''כיצד קרוב מאד''' לכל אחד ואחת לעורר אצל עצמו אהבה זו. ==גוף הפרק== {{פרק תניא|פרק=יח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח}}}} ==סיכום הפרק== בשני הפרקים הראשונים (של ההסבר איך מעוררים את האהבה המסותרת (י"ח-י"ט)) מסביר הרבי את מהותה של האהבה המסותרת: שורשה, עניינה, כיצד היא ירושה לנו וכיצד היא כוללת גם יראה. בפרק הנוכחי מוסברים שניים מתוך ארבעת העניינים: '''כיצד היא ירושה לנו''' - ה[[אבות]] הקדושים זכו לנו בעבודתם{{הערה|לכל אחד מישראל יש בטבעו קדושה שהיא האהבה המסותרת, והבאה בירושה מהאבות הקדושים שמורישים לנו [[נפש רוח ונשמה]] דקדושה, כי לכל אחד מישראל יש שורש לכל הפחות ב[[מלכות דעשיה]], שבה מלובש בהעלם כל הספירות העליונות עד חכמה דאצילות, ומכח זה יש לכל אחד מישראל כח למסירות נפש על קידוש השם, אפילו לקל שבקלים.}}, שלכל צאצאיהם עד עולם תהיה נשמה קדושה. '''שורשה''' - שורש הנשמה הוא מאור אין סוף ברוך הוא, המתלבש בחכמה שבנפש של כל יהודי - אפילו קל שבקלים. ==מושגים יסודיים בפרק== *[[אהבה טבעית]] *[[ירושה]] *[[מסירות נפש]] *[[חכמה]] {{הערות שוליים}} {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ז|פרק י"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ט|פרק י"ט]]}} [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:גודל
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:כתב גדול
(
עריכה
)
תבנית:כתב קטן
(
עריכה
)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:סדרה
(
עריכה
)
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/התחלה
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/סוף
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה
(
עריכה
)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי
(
עריכה
)
תבנית:פרק תניא
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תניא
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)