עריכת הדף "יצחק צבי אייזנבך"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]]-[[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מחנך חסידי ומפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, שנמנה על קהילת [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]]. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]. שימש בתפקיד הנהלת צא''ח בירושלים בעקבות הוראת הרבי,. | |||
הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] | הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. | ||
בשנים האחרנות לחייו ערך את סדרת הספרים "בזאת תבחנו" על הרמב"ם ובהם מבחנים על כל הפרקים של יד החזקה הנלמדים בלימוד הרמב"ם היומי. | |||
מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מידי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות. | |||
==תולדות חייו== | |||
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]]. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו ו[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו. | |||
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא. | בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא. | ||
===פעילות ציבורית=== | |||
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר. | |||
==פעילות ציבורית== | |||
היה | |||
ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]". | ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]". | ||
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]" | במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה). | ||
===הניגון 'אימתי קא אתי מר'=== | |||
==הניגון 'אימתי קא אתי מר'== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}} | ||
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד. | ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד. | ||
שורה 33: | שורה 22: | ||
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים. | הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים. | ||
== | ===שנותיו האחרונות=== | ||
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה. | |||
כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד [[הרמב"ם]] ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם | |||
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | |||
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
;בניו | ;בניו | ||
* הרב [[שמעון אייזנבך]], [[אילת]]. | * הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]. | ||
* הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד. | * הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד. | ||
* הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב. | * הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב. | ||
שורה 52: | שורה 39: | ||
;בנותיו | ;בנותיו | ||
* מרת צירה | * מרת צירה אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'. | ||
* מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. | * מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. | ||
* מרת לאה בוטמן אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]]. | * מרת לאה בוטמן אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.col.org.il/ | * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}} | ||
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''', | *'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''', כפר חב"ד תמוז תשע"ו | ||
[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש | ;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]" | ||
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש | |||
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}} | {{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]] | [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | ||