עריכת הדף "יצחק מדרוהוביץ'"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"{{הערה|בשפה המדוברת: ספראוידלויער. אור יקרות חלק א' עמ' קסז.}}. הרה"ק ר' יוסף היה בנו של הרב הקדוש ה[[קבלה|מקובל]] ר' משה מסווירזש שנהרג על קידוש השם{{הערה|ראה שם.}}. ולאמו מרת "יענטא הנביאה". היא נקראה בשם זה מכיון שכשהייתה מכבדת את הבית, היא הייתה שומעת את קול ה[[מלאכים]] שאומרת קדושה והייתה מצטרפת אליהם באמירת קדוש.{{הערה|מים רבים, עמ' סט, א.}} | נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"{{הערה|בשפה המדוברת: ספראוידלויער. אור יקרות חלק א' עמ' קסז.}}. הרה"ק ר' יוסף היה בנו של הרב הקדוש ה[[קבלה|מקובל]] ר' משה מסווירזש שנהרג על קידוש השם{{הערה|ראה שם.}}. ולאמו מרת "יענטא הנביאה". היא נקראה בשם זה מכיון שכשהייתה מכבדת את הבית, היא הייתה שומעת את קול ה[[מלאכים]] שאומרת קדושה והייתה מצטרפת אליהם באמירת קדוש.{{הערה|מים רבים, עמ' סט, א.}} | ||
תחילה התנגד ל[[הבעל שם טוב]]{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28499_26.pdf כמובא כאן]}}, אולם לאחר מכן, הפך לתלמיד חבר שלו. מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] הפסוק "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|תהלים לא, ו}} ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] על כך. אירע שבתקופת מגוריו בדרוהוביץ' לא נרדם. הוא פשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא, עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע ל[[מז'יבוז']] לפייסו. למחרת התפלל ב[[בית הכנסת]] של הבעש"ט ובעת [[קריאת התורה]] קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". בעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט{{הערה|נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'}}. אחר כך שלח אליו את בנו הצעיר, רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים [[נשמה]] נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי{{הערה|אגרא דפרקא אות כ"ט.}} | תחילה התנגד ל[[הבעל שם טוב]]{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28499_26.pdf כמובא כאן]}}, אולם לאחר מכן, הפך לתלמיד חבר שלו. מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] הפסוק "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|תהלים לא, ו}} ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] על כך. אירע שבתקופת מגוריו בדרוהוביץ' לא נרדם. הוא פשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא, עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע ל[[מז'יבוז']] לפייסו. למחרת התפלל ב[[בית הכנסת]] של הבעש"ט ובעת [[קריאת התורה]] קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". בעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט{{הערה|נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'}}. אחר כך שלח אליו את בנו הצעיר, רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים [[נשמה]] נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי.{{הערה|אגרא דפרקא אות כ"ט.}} במסורת ה[[חב"ד]]ית מסופר כי [[הבעש"ט]] התבטא עליו שהוא [[צדיק]] הדור{{הערה|ראה בארוכה בתשורה לחתונת וילשנסקי-וויסמן, [[תשס"ח]].}}. ויש עדות דומה לזו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שמעתי מאאמו"ר מובה"ק איש אלקים קדוש יאמר לו מוה' יצחק אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה, שבעיר בראד הי' בית הכנסת אחת, ששם לא הי' פסיק פיהם של אנשי בית הכנסת מגירסא אפילו רגע לא נפסק מלמוד בתורה הקדושה, וכך עשו ביניהם, כשזה לומד חבירו מותר לו לישן וכן כולם, ועבור זה הייתה השכינה הקדושה שרויה שם, וזאת לא ידע אלא רבינו מרן הבעש"ט זלה"ה, לזה היה שולח להם בכל שנה ושנה א' אדום זהב על תיקון לביהכ"נ הזה.לימים באו כמה רשעים חצופים עזי פנים שבעיר ובטלוהו וישלחו החברייא קדישא ממקום הזה, ואז אמר מרן הבעש"ט זלה"ה שהשכינה הקדושה מקוננת שאין לה מקום לשרות שם, ותיכף ומיד יצא כרוז מאת הקב"ה בזה הלשון, אל תדאג ח"ו כי יש לי בן יחיד בעולם העשייה הזה, הנקרא בפי כל ר' איצקיל דראהביטשער, שם תשרה כל ימי חייו, כל זה שמע אאמו"ר זלה"ה מתלמידי בעש"ט זלה"ה ששמעו מרבם.}}{{הערה|בן ביתי (קאמרנא) פרשת וירא.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שמעתי מאאמו"ר מובה"ק איש אלקים קדוש יאמר לו מוה' יצחק אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה, שבעיר בראד הי' בית הכנסת אחת, ששם לא הי' פסיק פיהם של אנשי בית הכנסת מגירסא אפילו רגע לא נפסק מלמוד בתורה הקדושה, וכך עשו ביניהם, כשזה לומד חבירו מותר לו לישן וכן כולם, ועבור זה הייתה השכינה הקדושה שרויה שם, וזאת לא ידע אלא רבינו מרן הבעש"ט זלה"ה, לזה היה שולח להם בכל שנה ושנה א' אדום זהב על תיקון לביהכ"נ הזה.לימים באו כמה רשעים חצופים עזי פנים שבעיר ובטלוהו וישלחו החברייא קדישא ממקום הזה, ואז אמר מרן הבעש"ט זלה"ה שהשכינה הקדושה מקוננת שאין לה מקום לשרות שם, ותיכף ומיד יצא כרוז מאת הקב"ה בזה הלשון, אל תדאג ח"ו כי יש לי בן יחיד בעולם העשייה הזה, הנקרא בפי כל ר' איצקיל דראהביטשער, שם תשרה כל ימי חייו, כל זה שמע אאמו"ר זלה"ה מתלמידי בעש"ט זלה"ה ששמעו מרבם.}}{{הערה|בן ביתי (קאמרנא) פרשת וירא.}} | ||