פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
יעקב לורברבוים
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{דמות |שם= רבי יעקב לורברבוים |תאריך לידה=[[תק"ל]] |תאריך פטירה=[[כ"ה אייר]] [[תקצ"ב]] |מקום פעילות=[[גליציה]], [[אוקראינה]] |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק ומחבר ספרים }} רבי '''יעקב לורברבוים''' (מכונה גם ה'''חוות דעת''', ה'''נתיבות המשפט''' על שם ספריו) ([[תק"ל]] – [[תקע"ג]]), רב, פוסק הלכה, ו[[ראש ישיבה]]. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו שנהפכו לאבני יסוד בהלכה ובעולם הישיבות. == תולדות חייו == רבי יעקב נולד בערך בשנת [[ה'תק"ל]] לאביו רבי משה מזאברוז', נכדו של רבי [[צבי הירש אשכנזי]] בעל שו"ת [[חכם צבי]]. עוד בצעירותו נודע כעילוי, למד בתחילה אצל הרב יוסף תאומים אב"ד בורשטיין, שהיה חתן דודו הרב צבי הירש אשכנזי, ולאחמ"כ היה תלמידו של רבי [[משולם איגרא]] בסטניסלב. שימש ברבנות בכמה קהילות, ועיקר שמו נקרא על שם רבנותו בליסא, בה גם פתח ישיבה גדולה. נפטר ב[[כ"ה אייר]] [[ה'תקצ"ב]]. ה[[צמח צדק]]{{הערה|אבן העזר ח"ב בהוספות דף נה, ג.}} כותב עליו כי הוא "מגאוני זמנינו המפורסמים". ==ספריו== ===נתיבות המשפט=== הספר '''נתיבות המשפט''' הוא חיבור על [[שלחן ערוך]] חלק [[חושן משפט]], ונחלק לשנים – "משפט הכהנים" – חידושים (פסקי הלכה), ו"משפט האורים" – ביאורים (עיונים ומקורות). נדפס לראשונה ב[[זולקבה]] בשנת [[תקס"ט]]. הספר נכתב בעקבות ספר [[קצות החושן]] של רבי [[אריה לייב הלר]], ובו הוא משיג על דבריו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו. הספר זכה לתפוצה רבה, ומובא כבר ע"י רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] בשו"ת [[שארית יהודה]]{{הערה|חושן משפט סי' ב.}}, וכן אדמו"ר ה[[צמח צדק]] מביאו פעמים רבות. לימוד הספר נפוץ מאוד בעולם הישיבות. ===חוות דעת=== הספר '''חוות דעת''' הוא חיבור על [[שלחן ערוך]] חלק [[יורה דעה]], באותו סגנון של הספר נתיבות המשפט. נדפס לראשונה בשנת [[תקנ"ט]]. מובא פעמים רבות בשו"ת ה[[צמח צדק]]. בדרך כלל כאשר הצמח צדק מזכיר את אחד מחיבוריו האחרים הוא מציין שזהו חיבור של בעל החוות דעת (לדוגמא: "בספר מקור חיים לבעל החוות דעת"{{הערה|אורח חיים סי' מ אות א, סי' מה אות ד.}}). ופעמים נדירות מזכיר שהוא גם בעל נתיבות המשפט{{הערה|אבן העזר סי' מא אות א.}}. ===דרך החיים=== סידור עם ליקוטי דינים בשם '''דרך החיים''' - ספר זה זכה לתפוצה רבה בקרב חסידי חב"ד במשך הדורות. הרב [[אברהם דוד לאוואט]] הדפיסו כהוספה לסידור [[תורה אור]] בתוספת הגהות בשם [[נתיב החיים]]. ומסופר כי [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת אשר מאיזה סיבות היה קשה לפתוח [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ביקש שיורו הלכה למעשה מתוך סידור זה {{הערה|אשכבתא דרבי עמ' 88.}}. כמו כן בסידור [[תהלת ה']] מובא דין השוכח [[יעלה ויבוא]] בתפילת [[שמונה עשרה]] מתוך ספר זה. בכמה [[אגרות קודש]]{{הערה| ח"ז עמ' רלח, חי"א עמ' רפא.}} מעורר הרבי על חשיבות הלימוד של הלכות הצריכות הנוגעות לחיי היום-יום, ועומד על כך כי מפאת קוצר הזמן קשה לקבוע שיעורים ב[[שולחן ערוך]], מציע הרבי ללמוד מתוך ספרי הליקוטים כדוגמת סידור זה. ועל דרך זה הורה ב[[יחידות]] לתמימים ללמוד מתוכו הלכות הצריכות{{הערה|קובץ לחיזוק ההתקשרות גליון צב עמ' 52 – לת' הרב גרשון מענדל גרליק, ולת' הרב שלום דובער הלוי וולפא.}}. ===ספרים נוספים=== *'''אמת ליעקב''' על אגדות הש"ס{{הערה|במענה לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ב[[אגרות קודש]] ח"א עמ' דש ואילך מתווך הרבי את דבריו עם דברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]].}}. *'''בית יעקב''' על [[מסכת]] [[כתובות]]. *'''מילי דאגדתא ושו"ת'''. *'''מעשה נסים''' על [[הגדה של פסח]]{{הערה|ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] עמ' טו וב[[לקוטי שיחות]] חי"ז עמ' 78 מביא הרבי משם שהחילוק בין החיוב של [[זכירת יציאת מצרים]] בליל פסח ובין החיוב בכל השנה, שאין מספיק הזכרה בלבד וצריך להיות סיפור.}}. *'''מקור חיים''' – חידושים וביאורים על [[שלחן ערוך]] [[אורח חיים]]. *'''נחלת יעקב''' על התורה. *'''קהלת יעקב''' על הלכות קידושין והלכות יום טוב{{הערה|מובא בשו"ת הצ"צ אבן העזר סי' מא אות א, סי' מו אות א.}}. *'''תורת גיטין''' על [[שולחן ערוך]] [[אבן העזר]]{{הערה|מובא בשו"ת הצ"צ אבן העזר סי' קמה אות א, אות ג.}}. *'''תיקון עירובין'''. *'''חמשה ספרים נפתחים''' על המגילות – "מגילת סתרים" על [[אסתר]], "צרור המור" על [[שיר השירים]], "אמרי יושר" על [[רות]], "פלגי מים" על [[איכה]], "תעלומות חכמה" על [[קהלת]]. ==לקריאה נוספת== *הרב א. י. ברומברג, '''מגדולי התורה והחסידות''' חלק יב. {{אחרונים|}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:רבני ערים]] [[קטגוריה:פוסקים]] [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] [[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אחרונים
(
עריכה
)
תבנית:דמות
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)