עריכת הדף "ימים שבין יום הכיפורים לסוכות"

'''ימים שבין [[יום הכיפורים]] ל[[סוכות]]''' הם ימי חסד ושמחה, בהם מתחילה ההשפעה הרוחנית של חג הסוכות, ועסוקים בהכנות לקיום מצוות סוכה. בימים אלה אין אומרים [[תחנון]].

== מעלת הימים==
כבר בחז"ל מודגשת מעלת ימים אלו, שבני ישראל עסוקים במצוות בניית ה[[סוכה]] ורכישת [[ארבעת המינים]], ולכן היום הראשון של חג הסוכות נקרא בפסוק "ולקחתם לכם '''ביום הראשון'''", שהוא ראשון ל'חשבון עוונות' כיון שעד אז מרוב שטרודים בעסק המצוות, אין זמן לחטוא{{הערה|1=מדרש תנחומא (פרשת אמור, כב): ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ) וכי ראשון הוא, והלא ט"ו יום הוא, ואת אמרת ביום הראשון, אלא ראשון הוא לחשבון עוונות. ועל דרך זה במדרש רבה ויקרא פרשה ל. ובספר קדושת לוי פרשת וילך ביאר זאת בעומק יותר, שכאשר יהודי מתחיל לעבוד את השם בשמחה בחג הסוכות, אזי נעשית התשובה תשובה מאהבה והזדונות נהפכים לזכויות, וזהו הכוונה 'חשבון עוונות' שהקב"ה מחשב את הזכויות הללו (וראו [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140013 מאמר 'ולקחתם לכם' תשל"ט] הקשר של ענין זה עם ארבעת המינים דווקא){{ש}}וראו בשפת אמת, דברים, האזינו א, ד, שמכאן רואים את המעלה של [[הכנה למצווה]] שגדולה יותר מן המצווה עצמה.}}.

נוסף לכך, ימים אלו הם ימי שמחה, כפי שמובא ב[[מדרש]] כי במוצאי [[יום הכיפורים]] מכריזה [[בת קול]]: {{ציטוטון|לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך}}{{הערה|מדרש רבה קהלת, על הפסוק בקהלת ט, ז.}}, ועל יסוד זה כתב ה[[של"ה]]{{הערה|מסכת סוכה, נר מצווה.}} שבימים שבין יום כיפור לסוכות יש להרבות בשמחה.

ב[[סידור האריז"ל]] מבואר שעד ליום הכיפורים, אלו ימי דין שמאיר בהם הגבורות האלוקיות, ולאחר עבודת [[בניין המלכות]] בראש השנה, מתחילים להימשך בעולם רק [[ה' גבורות]] לצורך בניינה, ולאחר שנעשית 'פרצוף' שלם ועומדת פנים בפנים כנגד הז"א, מתחיל לאחר יום הכיפורים ההארה של [[ה' חסדים]] בחינת 'וימינו תחבקני' מצד מעלת הימים עצמם גם בלי התעוררות האדם, מחמת הארת האין סוף המגיע בימים אלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6755&st=&pgnum=518 סידור קול יעקב, כוונת הסוכה (עמוד רנה)].}}, בי"א תשרי חסד הנוגע להוד (האות ב' מהשם [[אב"ג ית"ץ]]), בי"ב תשרי החסד הנוגע לנצח (כנגד האות ג'), בי"ג תשרי החסד הנוגע לתפארת (כנגד האות י'), ובערב חג סוכות החסד הנוגע לגבורה (כנגד האות ת'), וביום הראשון של סוכות נשלמת הארת הה' חסדים{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20654&st=&pgnum=389 סידור האריז"ל זלאקאווא עמוד קפה].}}.

ענין זה נפסק להלכה גם בשולחן ערוך, שהימים שבין יום הכיפורים ל[[סוכות]] הם ימי שמחה{{הערה|שו"ע סימן תרכד סעיף יג.}}, שבהם היו מחנכים את ה[[מזבח]] בימי [[שלמה]], לכן לא מתענים בהם כלל (אפילו ביום [[יארצייט]]), ואין אומרים בהם [[תחנון]].

ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבעת האותיות של [[שם הוי']] שבנפש ובכל יום מתגלה ומאיר אות משם הוי'{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד.}}, והרבי התבטא על הימים האלו שהעילוי שלהם על יום הכיפורים הוא "עילוי שבאין ערוך"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/old/files/0.19170347034_1178673.pdf שיחת שבת קודש י"ג תשרי תשי"ט].}}.

===אצל הרבי===
מידי שנה נוהג הרבי לקבל ארבעת המינים ולערוך [[חלוקת ארבעת המינים]] (ובשנים בהן היה עומס מיוחד של אורחים, התקיימה גם [[חלוקת לעקאח]]) בימים אלו.

כמו כן, בתאריכים אלו מפרסם הרבי [[מכתב כללי]] וכן מברקי ברכה לריכוזי אנ"ש ברחבי תבל, ועבור משתתפי ה[[הקפות שניות]].

במניין התפילה של הרבי ב-770 נוהגים על פי הוראת הרבי להשתמש בשבת שבין הכיפורים לסוכות ב[[ספר תורה של משיח]].

==המעלה הפרטית המיוחדת של כל אחד מהימים==
===י"א בתשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[גאט'ס נאמען]]}}
[[מוצאי יום הכיפורים]] הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].

במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}.

בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

ביום שלאחר יום הכיפורים משכימים לבית הכנסת{{הערה|מג"א או"ח תרכד ס"ק ז בשם מנהגים; שו"ע אדמוה"ז שם יד.}}, שלא ייראה חלילה שאנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא רק בעת שאנו צריכים לבקש שיוציא את דיננו לטובה{{הערה|מ"ב תרכד, יד.}}. יום זה הוא נעלה מאוד ונקרא "גאטס נאמען"{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59 ובהערה שם}} כלומר "בשם השם"{{הערה|ראו גם הנסמן בלוח דבר בעתו (גנוט) ה'תש"ס בתאריך י"א בתשרי, עמוד רפ"ג.}}.

(ביום זה גם הקהיל משה רבינו את כל עם ישראל לאחר ירידתו מהר סיני{{הערה|רש"י על שמות יח, יג. וכן שם על שמות לה, א.}}, ובשנת תקנ"ג נערכה ה[[הכנסה לחיידר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו אדמו"ר הזקן).

בשנים תשמ"ט-תש"נ נשא הרבי שיחה מיוחדת ביום זה{{הערה|1=[https://www.mafteiach.app/search?day=11&month=1&year=&query=&commit=Search קישור ישיר לשיחות באפליקציית 'מפתח'].}}.

===י"ב תשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[י"ב תשרי]]}}
על פי אחת המסורות{{הערה|בפרקי דרבי אליעזר פרק כ"ט שאברהם נימול ביום הכיפורים והיום השלישי שבו באו המלאכים היה י"ב בתשרי. אך ראו בסדר עולם פרק ה' שהיה זה בט"ו ניסן.}} ביום זה ביקרו שלושת המלאכים באוהלו של אברהם אבינו ובישרו על לידת יצחק.

בשנת ה'[[תקל"ז]] הסתלק בתאריך זה רבי [[אברהם המלאך]], בנו של המגיד ממזריטש.

לאורך השנים הרבי התוועד יותר מעשר פעמים בתאריך זה, בעיקר כשחל בשבת{{הערה|1=בשנים תשי"ג, תשכ"ה, תשל"ה, תשל"ח, תש"מ-תשמ"ה, תשמ"ז, תש"נ (ראו [https://www.mafteiach.app/search?day=12&month=1&year=&query=&commit=Search קישור ישיר לשיחות באפליקציית 'מפתח']).}}.

===י"ג תשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[י"ג תשרי]]}}
בשנת ב'מ"ט הקב"ה הפך בתאריך זה את סדום וערי הכיכר נהפכות.

יום זה הוא יום ההילולא להסתלקות [[אדמו"ר המהר"ש]] שהסתלק בשנת [[תרמ"ג]], ובקשר עם תאריך זה הרבי נוהג להתוועד או לומר שיחה{{הערה|או בתאריך עצמו או במוצאי י"ג תשרי, ראו השיחות שנאמרו בשנים: תשי"ב, תשי"ט, תשכ"ב, תשכ"ה, תשכ"ו, תשכ"ט, תשל"ב-תשל"ט, תשמ"ב, תשמ"ו, תשמ"ח-תש"נ, תשנ"ב ([https://www.mafteiach.app/search?day=13&month=1&year=&query=&commit=Search קישור ישיר לשיחות באפליקציית 'מפתח']).}}.

בשנת תשמ"ח הכריז הרבי בתאריך זה על [[מבצע הקהל]].

===י"ד תשרי===
{{ערך מורחב|ערך=[[י"ד תשרי]], [[ערב חג הסוכות]]}}
יום זה הוא יום היארצייט של רבי [[יהודה לייב מאניפולי]], מתלמידי המגיד ממזריטש ומידידיו הקרובים של אדמו"ר הזקן.

==קישורים חיצוניים==
*שניאור אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/165421 הימים הגדולים שבין יום כיפור לסוכות]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:תשרי]]