עריכת הדף "יוסף ישראל בלוי"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|thumb|left|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]]–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (עד לשנת תש"נ) בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ועד למען שלימות העם]]. היה יו"ר המועצה הדתית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]].
 
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1942) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[רב]] המועצה האזורית 'תמר', חבר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]], חבר [[הועד למען שלימות העם]], מקים עמותת [[אור אבנר]] ומנהל המועצה הדתית בקרית מלאכי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] להוריו ר' ברוך יהודה{{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.                                                                 
 
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
 
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לש. ח.- "ווען יוסף בלוי, אלע זאך אז ער מאכט, ער מאכט אין שלימות"- יוסף בלוי, כל דבר שהוא עושה, הוא עושה בשלימות.
ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח]] בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי לשעבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קרית מלאכי]].
 
יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
 
בשנת תשמ"ז, לאחר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד#ביטול הארגון|פירוקו]] של ארגון הגג בהוראת הרבי, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי.
 
יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה של המועצה הנ"ל. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.
 
בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.


ר' יוסף שירת ב[[צה]] כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.
ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).


בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחבהפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חבושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 15 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חבב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד).  


בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.
וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בעשרות אלפי דולרים.  


בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].
הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.


== עסקנותו הציבורית ==
היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של כ-23 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי [[הגרמי"ל לנדא]] כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.


[[הרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}.
הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש.


ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.
ועוד פעולות רבות נוספות.


בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת [[תשס"ד]] ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו{{הערה|[https://col.org.il/news/6125 ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, אך היא נדחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/16218 פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים] {{חב"ד און ליין}}}}.
בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].


==גלריית תמונות==
==ספר הסוקר את תולדות חייו==
{{תבנית:גלריה בלוי}}
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' [[בנימין ליפקין]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' [[יצחק בלוי]] - יד בנימין, חבר ועדת איתור חברים לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]].}}, לזכרו הוקם [[מכון נחלי דבש]]
*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}
*בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב" ד, ירושלים
*בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[קרית מלאכי]]
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית. בתו, הילדה שושנה בלוי - נפטרה א' תמוז תשפ"ג.
*בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - רבה של עמק חפר
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
*חתנו, ר' [[מאיר צבי סטמבלר (ראשון לציון)|מאיר צבי סטמבלר]] - [[ראשון לציון]]
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב ק״ק חב״ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
*ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- [[אשקלון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן ווגל - אשקלון
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]]
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית מלאכי
*חתנו, ר' [[שמואל דוד ניימרק (קרית מלאכי)|שמואל דוד ניימרק]] - קריית מלאכי
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית מלאכי


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט
שורה 44: שורה 58:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)