פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
טור ברקת
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:כתיק טור ברקת.png|ממוזער|''{{כתב קטן|[[מענות קודש|מענה]] הרבי לפתק שאלה שהכניס המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] איפה המקור שהסוכה, דירת ארעי, מסמלת את חיי העולם הזה?}}''{{ש}} פיענוח ה[[כתב יד קודש]]: נחל קדומים – ל[[החיד"א]] – בראשית לג, יז. עיי"ש. כמדומה גם בעקדה – אינו עתה תח"י, כן לעיין '''{{כתב גדול|טור ברקת}}''' על או"ח הל' סוכות]] '''טור ברקת''' הוא פירוש לשולחן ערוך על פי דרך ה[[תורת הקבלה|קבלה]], שחובר על ידי רבי חיים הכהן מארם צובא, מתלמידיו של רבי [[חיים ויטאל]], שנקרא פעמים רבות על שם ספרו זה, 'הרב טור ברקת', שזכה לעיקר הפרסום מבין רוב ספריו. ספר זה הוא למעשה שער אחד מתוך החיבור השלם על כל השולחן ערוך בשם 'מקור חיים', כפי שכותב בהקדמה של כל אחד מהשערים אשר היא "ממקור חיים יונקת", כאשר השערים השונים נקראו על שם אבני החושן, "טור אודם", "טור פטדה" ו"טור ברקת", כאשר הפתיח 'טור' רומז לכך שהם משובצים כביכול כחלק מה'טורים' באבני החושן. הספר טור ברקת עוסק בשולחן ערוך אורח חיים בסימנים העוסקים בדיני המועדים (תכ"ט הלכות פסח - תרצ"ז הלכות מגילה). ==חיבור הספר ומחברו== רבי חיים הכהן נולד ב[[מצרים]] לאביו ר' אברהם הכהן. ובצעירותו עבר ל[[צפת]] ומשם המשיך לארם צובא, שם החל לעסוק בתפקידי רבנות ודרש בהלכה ואגדה בבתי הכנסת בעיר. לימים עברה משפחתו לדמשק, שם פגש במקובל רבי [[חיים ויטאל]] והפך לתלמידו ולמד אצלו את תורת האריז"ל במשך שלוש שנים. בהמשך מונה לרב ולראב"ד בארם צובא. בעיר הוא ייסד בתי מדרש חדשים וחיזק את הישנים. כאשר נסע לונציה שבאיטליה כדי להדפיס את ספריו, הותקפה הספינה על ידי שודדים והוא קפץ עם בנו לתוך הים מחשש פן ימכרו כעבדים, והוא הותיר אחריו את כל הכתבים של ספריו והצטער על כך מאוד, ולאחר שהגיע לונציה הצליח לשחזר ולהעלות על גבי הכתב חלק מכתביו ולמסור אותם לדפוס. בין השאר חיבור פירושים למגילתר אסתר, לספר רות, ופירוש לספר [[עין יעקב]]{{הערה|בנוסף לחיבורים שלא ראו את אור הדפוס: עטרת שלום על שיר השירים, מגינת לב על מגילת איכה, מפשר חלמין על ספר דניאל, ומנורת זהב לספר קהלת, ופירושים לספר איוב וישעיה וסידור תפילה על פי כוונות האריז"ל.}}. נפטר בונציה ב[[כ"ה ניסן]] ה'[[תט"ו]] (1655). על פי [[החיד"א]] הוא נקבר בעיר ליבורנו. ==בתורת החסידות== הספר מובא במקומות רבים בתורת החסידות ובמאמרי רבותינו נשיאינו. באחת השיחות שנערכו בעת סעודות החגים בדירת אדמו"ר הריי"צ, נסובה השיחה סביב פסקי הלכה על פי פנימיות הענינים, והרבי הזכיר בייחוד את הספר טור ברקת{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד צ'.}}. ==קישורים חיצוניים== *'''[https://beta.hebrewbooks.org/19639 צילום הספר במהדורת אמסטרדם שנת ה'תי"ד]''' *''[he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA#cite_ref-1 הספר בגירסת טקסט]''' {{ספרי קבלה}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ספרי קבלה]] [[קטגוריה:הלכה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:כתב גדול
(
עריכה
)
תבנית:כתב קטן
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ספרי קבלה
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)