עריכת הדף "חסידות קרטשניף"

{{עריכה|}}
[[קובץ:מ"מ אליעזר זאב.jpg|שמאל|ממוזער|;150px|רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף]]

'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף בן רבי מרדכי לייפער מנדבורנא נצר לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.

לאחר [[הסתלקות]]ו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף-סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].
היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור]
לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד ל[[הסתלקות]]ו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה.

== התפצלות החסידות ==
לאחר [[הסתלקות]]ו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים.

==רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף==
נקרא בשם "מנחם" על שם רבי [[מנחם מענדיל מקאסוב]] (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו. 

בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו , רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיה"ק צפת ת ''ו] שנודע בקשריו עם חב''ד, וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב ,המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד. 

אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה". 

לאחר ה[[הסתלקות]] - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שב[[רחובות]]. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.

====קשריו עם חב"ד====
ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.


[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי ניסן רוזנבוים]]
ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קריית גת. מילא את מקום אביו ב[[קריית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד לפטירתו בחשוון [[תש"פ]]. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט.

לאחר הסתלקותו הרב [[משה הבלין]] [[ניחום אבלים|ניחם]] את אחיו הרב דוד משה (המכהן כרב קהילת קרעטשניף ברחובות) {{הערה|שם=חב"ד אינפו|[https://chabad.info/news/546629/ הרב הבלין בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקרעטשניף] {{אינפו}}}}.

ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב. שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם [[הסתלקות]] חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]],
בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב.

ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקריית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארצות הברית]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.

רבי '''דוד משה''' מכהן כאדמו"ר ורב קהילת קרעטשניף ברחובות.

בעל קשר עז לחסידות חב"ד, הוא השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] ובקי ב[[תורת החסידות]], אחד מבניו קרוי מנחם מענדל על שם הרבי{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1050317 פרופיל: הממשיך החדש מקרעטשניף קרית גת] באתר בחדרי חרדים.}}.

לאחר הסתלקות אחיו רבי ישראל ניסן הרב [[משה הבלין]] [[ניחום אבלים|ניחמו]]{{הערה|שם=חב"ד אינפו}}.


==משפחתו==
*חתנו, האדמו"ר רבי מרכי יצחק לייפער - האדמו"ר מקאליש בן האדמו"ר מנדבורנא צפת זצ"ל מתגורר ברמת בית שמש ג 2

{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]