פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
חלום
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''חלום''' הוא כעין מחזה הבא לידי גילוי בכח המדמה שבאדם בעת ה[[שינה]]. החלום הוא אחד מהדרכים בהם מודיעים משמים לאדם הראוי לכך, דברים העתידים להיות, או דברי תורה והוראות למעשה. גילויים אלו הם רק לאדם שזוכה שנשמתו תעלה למעלה בשעת שינתו, ולא לאדם המונח בעניני גשמיות וכאשר הוא ישן נפשו פורחת באויר העולם הזה שבהם אין מודיעים לאדם עתידות משמים. ישנם סימנים ברורים לאדם לדעת אם חלומותיו הם חלומות הבל או לא. ==חלומות בתורה== כבר בתורה מוזכרים החלומות כאמצעי בהם מנבאים לאדם מן השמים את העתיד לבוא אליו, כמו ב[[פרשת וישב]] בחלומותיו של [[יוסף הצדיק]], או בפרשת מקץ בחלומותיו של [[פרעה]]. בגמרא ברכות מוזכרים עשרות מיני חלומות ופתרונותיהם. ב[[שו"ת מן השמים]] כותב המחבר, אחד מגדולי הראשונים, תשובות רבים שמסרו לו מהשמים בעת חלומותיו. החלומות הטובים בעניני [[תורה]] שמודיעים בחלום, באים בדרך כלל על ידי שקידה גדולה ב[[תורה]] ביום, כאשר האדם עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק ב[[עבודה]] שב[[לב]] ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה [[נשמה|נשמתו]] עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא כמבואר ב[[זהר]], הנה אז מודיעים לו [[חדושי תורה]] ב[[נגלה דתורה|גליא שבתורה]] או ב[[פנימיות התורה]], איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום{{הערה|היום יום ד' טבת}}. פעם כשהיה ישן [[האר"י]] ב[[שבת]] היו שפתותיו רוחשות, וכשהתעורר שאלוהו מה למד כעת בשינה, אמר להם "מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו הייתי דורש שמונים שנה רצופים בלי גוזמא, לא יכולתי לסיים מה שלמדתי בפעם הזאת". ==היחס לחלומות== דברים שנראים לאדם בחלומו, ברוב המקרים, אין צריך לייחס להם שום חשיבות ומשמעות, כמו שאמרו: דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים{{הערה|ברייתא בסנהדרין ל, א.}}. שכן אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו - מה שהוא מהרהר ביום{{הערה|ברכות נה, ב.}}. וכן אמרו נביאים: וחלומות השוא ידברו{{הערה|זכריה י, ב.}}. לעומת זה, ישנן חלומות אמיתיים שהם דרגה ממדרגות הנבואה{{הערה|ראה מו"נ ח"ב פמ"א - מה, ועי' רמב"ם יסודי התורה פ"ז ה"ב.}}, כמו שאמרו: חלום אחד מששים לנבואה{{הערה|ברכות נז, ב.}}, ואכן אנו מוצאים גם בתלמוד הרבה חלומות אמיתיים של תנאים ואמוראים{{הערה|ראה ברכות פרק ט.}}. ומכל מקום, הרוב המוחלט של החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, בלי דבר אחד אמיתי, ואפילו החלומות האמתיים הבאים מצד הנבואה והשכל יש בהם קצת דברים בטלים{{הערה|לבוש האורה פרשת וישב, ע"פ ברכות נה, א "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים".}}. ==ביאורי החסידות== ב[[אוכל]] שהאדם אוכל ישנם [[אותיות]] רוחניות, ולפי הצורה בה נועץ את המזלג נוצר [[צירוף]] מסויים שדרכו נוצר החלום עליו חולם האדם בלילה, אדם שיודע את שפת [[לשון הקודש]] ואת הצירופים העולים מהמאכל יודע לפתור את החלומות{{הערה|[[ליקוטי מוהר"ן]] תורה יט.}}. בחסידות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת וישב]] ד"ה "שיר המעלות ממעמקים".}} מבואר, שבחלום האדם רואה דברים בלתי ברורים '''והפכים''', בחלום, האדם יכול לראות שהוא נמצא במקום מסויים, ותוך כדי זה, הוא נמצא גם במקום אחר. כל יהודי בזמן ה[[גלות]] נמצא בתוך חלום. שלכן רגע אחד (כבשעת [[תפלה]] ו[[התבוננות]]), הוא [[אהבת ה'|אוהב את ה']] באהבה הכי גדולה; ושניה לאחר מכן, מרגיש הוא [[רצון]] ו[[תאוה|תאוות]] לעניני [[עולם הזה]]. שזהו חיבור שני קטבים הפכיים לגמרי. היסוד של חיבור שני ההפכים הוא בצד הקדושה. שב[[עצמות אין סוף]] הוא חיבור ההפכים, להיותו דבר [[עצם|עצמי]] ו[[בלי גבול]]. אבל כש[[השתלשלות|השתלשלו]] מננו ה[[ספירות]] וה[[עולמות]] ה[[גבול|גבוליים]], נעשה בהם ירוד והתחלקות, היפך חיבור ההפכים. ולכן, חיבור ההפכים התלבש ב[[חושך]], היכן שאינו מתגלה האור האלוקי המוגבל - חיבור ההפכים של טוב ורע אצל האדם. ודוקא את החושך הזה (שמקורו מהבלי גבול שבקדושה), על האדם להפכו לקדושה, שאז יאיר גילוי הרבה יותר נעלה - בלי גבול. ==חלומות בהסטוריה החסידית== ===הכתרת המגיד ממעזריטש=== לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]] מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}. ===אצל אדמו"ר הזקן=== מסופר, כי רבי [[חיים אברהם שניאורי]] נקרא בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם. כאשר היה בן שלוש חלה והיה חולה מסוכן. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, ואמר להם שמורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו בחלום ושאל אותו למה אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי ישנה על שם הילד קפידא מאבי אמו על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]], שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו כדי להוסיף לו את השם חיים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד].}}. בשנת [[תקל"ו]] נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. [[אדמו"ר הזקן]] התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסעו למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו לו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך [[אדמו"ר הזקן]] לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ו[[אדמו"ר הזקן]] הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה [[אדמו"ר הזקן]] במוהילוב. ===לידת אדמו"ר הרש"ב=== ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. == הופעת הרבי בחלום== נאמר בגמרא: "אין חלום בלא דברים בטלים" כיוצא מן הכלל הוא הופעת הרבי בחלום, וכמאמר הגמרא, כי כל צדיק שאדם רואה בחלום - יש בכך סימן טוב אחר{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=57&format=pdf דף נ"ז עמוד ב']:''''"הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות, שלמה - יצפה לחכמה... שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה, ראב"ע - יצפה לעשירות... שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות, בן זומא - יצפה לחכמה"'''}}. מקובל אצל חסידי חב"ד בכל הדורות שכאשר רואים את הרבי בחלום יש בזה מסר שמימי מדוייק ואין בזה שום דבר בטל{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2111986#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ראיתי בחלום את הרבי מליובאוויטש. מה זה אומר?]{{בית חבד}}}}. ==בספרי חסידות== בספר [[תולדות יעקב יוסף]]{{הערה|פרשת בראשית, עמ' כה במהדו' [[ירושלים]] תשכ"ב.}} מוזכר על גילויים שהיו לו בחלום: '''"על דרך שביאר החסיד מוהרי"ל פוסטנר פסוק "הושיעה ה' כי גמר חסיד - לפי שפסו אמונים מבני אדם", ובאו בחלום ואמרו לו: דילמא לאידך גיסא, לפי שגמר חסיד - לפיכך פסו אמונים וכו', ודפח"ח"'''. ==קישורים חיצוניים== *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4257 על מה צריך לחלום?] {{וידפו}} *'''[https://col.org.il/news/132263 פותר החלומות כתב אל הרבי. מה היה המענה שקיבל על עיסוקו?]''' {{COL}} *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82694 הרבי מסביר לאישה את דבריו אליה בחלום] {{אינפו}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] [[קטגוריה:תורת החסידות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:COL
(
עריכה
)
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:וידפו
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)