עריכת הדף "התבודדות"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | |||
'''התבודדות''' היא פעולה שאדם נוקט מיוזמתו בה הוא מבודד את עצמו משאר בני האדם לתקופה או לזמן מסויים. | '''התבודדות''' היא פעולה שאדם נוקט מיוזמתו{{הערה|בשונה מ"[[בידוד]]"}} בה הוא מבודד את עצמו משאר בני האדם לתקופה או לזמן מסויים. | ||
קודם התגלות ה[[חסידות]] הייתה נפוצה מאוד בעולם היהודי תופעת הפרישות וההתבודדות כדרך חיים. יהודים שרצו לעבוד את ה' היו מתבודדים, מתנתקים מחברת בני אדם ופורשים מענייני העולם הזה. | קודם התגלות ה[[חסידות]] הייתה נפוצה מאוד בעולם היהודי תופעת הפרישות וההתבודדות כדרך חיים. יהודים שרצו לעבוד את ה' היו מתבודדים, מתנתקים מחברת בני אדם ופורשים מענייני העולם הזה. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
וממשיך שעל ידי ההתבודדות "..מגיעים לדרגות הגבוהות ביותר של השכלה. חיים בעולם שכולו טוב - שמים וארץ, הרים ונהרות, אילנות ודשאים, בעלי כנף למיניהם... המתבודד האמיתי מתעלה על-ידי התבודדות במדרגות הגבוהות ביותר שבהשכלה. רעיונותיו משוטטים באין מפריע בעולמות העליונים ביותר.." | וממשיך שעל ידי ההתבודדות "..מגיעים לדרגות הגבוהות ביותר של השכלה. חיים בעולם שכולו טוב - שמים וארץ, הרים ונהרות, אילנות ודשאים, בעלי כנף למיניהם... המתבודד האמיתי מתעלה על-ידי התבודדות במדרגות הגבוהות ביותר שבהשכלה. רעיונותיו משוטטים באין מפריע בעולמות העליונים ביותר.." | ||
ב[[ספר הזכרונות]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מתאר את העיירה ליובאוויטש בראשית שנות הקמתה: "ליובאוויטש | ב[[ספר הזכרונות]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מתאר את העיירה ליובאוויטש בראשית שנות הקמתה: "ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו" | ||
החסיד ר' [[אברהם יוסף השותק|אברהם יוסף 'השותק']] שאל פעם את [[רבי הלל מפאריטש]] מדוע הוא נוטל ידיו בנטלה בת שלוש ידיות. ענה לו ר' הלל שהכוונה ב[[נטילת ידיים]] היא המשכת אור המוחין במידות. [[מים]] הם [[חכמה]]. ושמע מ[[אדמו"ר האמצעי]] שתפיסת השכל בחכמה היא על ידי שלושה בתי יד: התבודדות עיון והתעכבות. והשראת החכמה בשכל היא בשלוש הגדרות: נקודה אור וחיות{{הערה|לקוטי דיבורים ח"א (בלה"ק) עמ' 189 ובהערה שם.}}. | החסיד ר' [[אברהם יוסף השותק|אברהם יוסף 'השותק']] שאל פעם את [[רבי הלל מפאריטש]] מדוע הוא נוטל ידיו בנטלה בת שלוש ידיות. ענה לו ר' הלל שהכוונה ב[[נטילת ידיים]] היא המשכת אור המוחין במידות. [[מים]] הם [[חכמה]]. ושמע מ[[אדמו"ר האמצעי]] שתפיסת השכל בחכמה היא על ידי שלושה בתי יד: התבודדות עיון והתעכבות. והשראת החכמה בשכל היא בשלוש הגדרות: נקודה אור וחיות{{הערה|לקוטי דיבורים ח"א (בלה"ק) עמ' 189 ובהערה שם.}}. | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
===ההתבודדות הנכונה=== | ===ההתבודדות הנכונה=== | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה כעשר שנים (לאחר הסתלקות אביו, [[אדמו"ר המהר"ש]]) בגדר של מתבודד. לאחר מכן אמר, כי בשנים הללו הגיע להכרה והרגשה עמוקות באמרתו של רבי [[שמשון מאוסטרופולי]]: "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני-אדם". דרך זו היא תכלית הכוונה שאליה שואפת החסידות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמ' 288}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] היה כעשר שנים (לאחר הסתלקות אביו, [[אדמו"ר המהר"ש]]) בגדר של מתבודד. לאחר מכן אמר, כי בשנים הללו הגיע להכרה והרגשה עמוקות באמרתו של רבי [[שמשון מאוסטרופולי]]: "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני-אדם". דרך זו היא תכלית הכוונה שאליה שואפת החסידות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמ' 288}}. | ||
במקום אחר{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמ' 191}} מוסבר מאמר זה כך: "פרישות והתבודדות אין משמעותן, כפי שסבור העולם, הינזרות מהעולם והתנתקות מחברת בני-אדם. המשמעות של פרישות והתבודדות היא לנצל כל דבר במובנו הנכון". וביתר הרחבה: "התבודדות פירושה - התבוננות פנימית חזקה של האדם על עצמו. כשהאדם מתבונן בעצמו ובוחן היכן הראש, היכן הלב והיכן הוא עצמו - זו התבודדות בתוך בני-אדם"{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 310-311}}. | במקום אחר{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמ' 191}} מוסבר מאמר זה כך: "פרישות והתבודדות אין משמעותן, כפי שסבור העולם, הינזרות מהעולם והתנתקות מחברת בני-אדם. המשמעות של פרישות והתבודדות היא לנצל כל דבר במובנו הנכון". וביתר הרחבה: "התבודדות פירושה - התבוננות פנימית חזקה של האדם על עצמו. כשהאדם מתבונן בעצמו ובוחן היכן הראש, היכן הלב והיכן הוא עצמו - זו התבודדות בתוך בני-אדם"{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 310-311}}. | ||
==התבודדות לצורך התבוננות או תפילה== | ==התבודדות לצורך התבוננות או תפילה== | ||
שורה 40: | שורה 32: | ||
===התבודדות לצורך תפילה=== | ===התבודדות לצורך תפילה=== | ||
בתורת חסידות חב"ד מודגש מאוד הצורך שליהודי יהיה קשר אישי עם הבורא, עד כדי שפיכת הנפש בתפילה באריכות שנמשכת כמה שעות, אצל חסידים ברמה גבוהה. גם חסידים ברמה רגילה מתבוננים בתכנים מתורת החסידות לפני התפילה המתמקדים בגדלות הבורא, ובענייני [[עבודת התפילה]] כמבואר בספר ה[[תניא]] באריכות. מדובר על ריכוז המחשבה והאישיות בקשר עם הבורא. | |||
בתורת | |||
עם זאת, בחב"ד לא מקובל להתבודד במקומות מבודדים. כפתגם שמובא בשיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני אדם". כלומר, מי שרוצה להתבודד, יכול לעשות זאת בין בני אדם. כיון שההתבודדות באמת היא עניין נפשי פנימי המתחולל בנפש האדם. | עם זאת, בחב"ד לא מקובל להתבודד במקומות מבודדים. כפתגם שמובא בשיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני אדם". כלומר, מי שרוצה להתבודד, יכול לעשות זאת בין בני אדם. כיון שההתבודדות באמת היא עניין נפשי פנימי המתחולל בנפש האדם. | ||
שורה 48: | שורה 38: | ||
התבודדות במקומות מבודדים מאדם, היא במובן מסוים בריחה מהמציאות, ומהצורך של האדם לרכז את עצמו עם עצמו ולהגיע בעבודתו הפנימית לשינוי הנפשי הפנימי. | התבודדות במקומות מבודדים מאדם, היא במובן מסוים בריחה מהמציאות, ומהצורך של האדם לרכז את עצמו עם עצמו ולהגיע בעבודתו הפנימית לשינוי הנפשי הפנימי. | ||
עם זאת, | עם זאת, אין כל סתירה של ממש בין דרכה של חב"ד לבין התבודדות במקומות מבודדים למי שמעוניין לעשות זאת, ומרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה'. ברור שמי שמרגיש שזה עוזר לו בעבודת ה' יכול לעשות זאת גם לפי חב"ד. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
שורה 54: | שורה 44: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||