עריכת הדף "הגבהת התחתון"

ב[[תורת החסידות]] מובאים שני [[משל|משלים]] בנושא '''הגבהת התחתון''', המבארים איך ייתכן שבדברים ה[[תחתונים]] יותר תהיה מעלה, ולא זו בלבד אלא שעל ידם יתעלו הדברים ה[[עליון|עליונים]] יותר.

==משל המנוף==
משל המנוף (ב[[אידיש]] "ליווער") מובא ב[[תורה אור]] [[פרשת בראשית]]{{הערה|1=ד"ה להבין הטעם שנשתנה יצירת גוף האדם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/1/4a ד, א].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
ועל-דרך-משל כשצריכים להגביה איזה דבר מן הארץ על ידי כלי ההגבהה הנקרא ליווע"ר [=מנוף], צריכים לאחוז בחלקים התחתונים שבו דוקא, כמו בהגבהת כותלי בית - שצריכים להתחיל להגביה הקורה התחתון דוקא, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים הימנו. מה שאין כן אם היה מתחיל מאמצע הכותל, לא היה מגביה התחתונים}}

באמצעות המשל מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את הסיבה לכך ש[[גוף]] ה[[אדם (מין)|אדם]] הוא ממין ה[[דומם]], המין הנחות ביותר בבריאה, כיון שעל ידי העלאתו מתעלים במילא כל פרטי הבריאה.

===מקורו===
בתורה אור מובא המשל באופן סתמי, אך [[אדמו"ר הצמח צדק]] מביא{{הערה|שם=אוהת|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&st=&pgnum=332&hilite= אור התורה ענינים ע' א'שכו].}} שמקור המשל הוא מהרב [[המגיד ממזריטש]]: {{ציטוטון|על-דרך-משל מהמגיד ז"ל כשמגביהין עץ התחתון מהבנין אזי נתעלה כל הבנין כולו}}. המשל לא נמצא בספרי המגיד שלפנינו, אך מובא בכמה מספרי תלמידיו{{הערה|מאור עיניים לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], פרשת בראשית; עבודת ישראל ל[[המגיד מקוזניץ']], סוף עניני ט"ו באב.}}.

===בהקשרים נוספים===
בנוסף לביאור על מעלת גוף האדם המופיע בתורה אור, מופיע המשל ב[[תורת החסידות]] בהקשרים נוספים. ומהם:
* [[עליית העולמות|עליית כל העולמות]] על ידי התעלותה של [[ספירת המלכות]] הנמצאת בתחתית כל ה[[ספירות]]{{הערה|שם=אוהת}}.
* מעלת העבודה באופן של [[קבלת עול]] למרות שאין האדם מרגיש בכך טעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/323 שיחת פורים תשט"ו].}}, וכן מעלת העבודה בכח ה[[מעשה]] שהוא הנחות ב[[כוחות הנפש]]{{הערה|שם=מו|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/2/23 ד"ה ביום השמיני תשמ"ו].}}.
* המעלה בכך שבני ישראל [[יציאת מצרים|נגאלו ממצרים]] דווקא מהמצב הכי נמוך ("מתחלה עובדי [[עבודה זרה]] היו אבותינו"), המבטאת את מעלת [[עבודת הבירורים]] דוקא מהתחתון ביותר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/14/3/11 שיחת חג הפסח תשט"ו].}}.

==משל המאזניים==
משל המאזניים מובא ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת נצבים]]{{הערה|1= ד"ה אתם נצבים, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32/45a מה, א].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
והם הם כמשל כף מאזנים ששוקלין בכף זו ונותנים משא בכף השניה להכריע}}

באמצעות המשל מבאר אדמו"ר הזקן איך על ידי ההוספה ב[[לימוד התורה]] ו[[קיום המצוות]] (כף המאזניים היורדת), מעלים ומוסיפים ב[[אהבת ה']] הנמשכת ל[[נפש]].

===בהקשרים נוספים===
בנוסף לביאור על לימוד התורה וקיום המצוות המופיע בלקוטי תורה, מופיע המשל ב[[תורת החסידות]] בהקשרים נוספים. ומהם:
* מעלת העבודה ב[[גוף]] האדם דוקא{{הערה|1=[[דבר מלכות]] שיחת [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAZ0RxdnM1Rmt1WTg ש"פ עקב תנש"א] סעיף ז' (והיינו, אותו הסבר שלביאורו מובא בתורה אור משל המנוף. ראה לקמן בפסקה 'הקשר וההבדל בין המשלים').}}.
* מעלת העבודה בכח ה[[מעשה]] שהוא הנחות ב[[כוחות הנפש]]{{הערה|שם=מו}}.

==הקשר וההבדל בין המשלים==
אף ששני המשלים, באופן כללי, דומים זה לזה ומבארים את אותו ענין - כיצד ההתעלות בדרגות הנמוכות פועלת התעלות בדרגות הגבוהות - עם זאת, מדגיש הרבי שיש הבדל בין השניים וכל אחד מחדש פרט נוסף בהבנת הענין{{הערה|ד"ה ביום השמיני הנ"ל הערה 19. דבר מלכות עקב הנ"ל הערה 83, ושם נסמן.}}:

במשל המנוף, רואים אמנם שדוקא בעליית החלק התחתון נפעלת השלימות, כיון שרק אז מתעלים '''כל''' החלקים; אמנם יש בו חסרון, כי בעיקרון אפשר להעלות את החלקים העליונים כשלעצמם גם ללא התחתון, והתחתון רק פועל בהם '''שלימות'''. ולכן מדגיש משל המאזניים שעליית התחתון אינה דבר '''נוסף''' על עליית העליון, אלא הם כרוכים זה בזה. עם זאת, כיון שאכן ישנה אפשרות לעליית התחתונים ללא עליית העליונים, מגיע משל המנוף ומדגיש שעליה זו חסרה שלימות כל עוד התחתון איננו מתעלה.

==ראו גם==
*[[תחתונים|תחתון]]
*[[עליון]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משלים בחסידות]]