עריכת הדף "ה' יקום דמו"

[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מצבת [[הרבנית חיה מושקא]] שנוסחה על ידי [[הרבי]] עצמו, כשבתחתית המצבה מוזכרת אחותה [[שיינא הורנשטיין]] עם הכיתוב "הי"ד"]]
'''השם יקום דמו''' (בראשי תיבות: '''הי"ד''') הוא נוסח בקשה יהודי שמופיע כתוספת לאחר שמו של יהודי שנרצח על [[קידוש ה']] על ידי גויים בגלל היותו [[יהודי]]. הבקשה היא מה' שיבצע נקמה במי שהביאו להריגתו. רבים נוהגים לצרף את הביטוי לאחר שמם של הנרצחים בפוגרומים ובפרעות, ב[[שואה]], חללי [[צה"ל]] ופעולות האיבה.

==מקור הביטוי==
ב[[תנ"ך]] מופיעה הבקשה מה' לנקום דם עבדיו השפוך פעמים רבות. לדוגמא בשירת [[האזינו]]: לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ"{{הערה|דברים לב, לה.}}. וכן: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם"{{הערה|דברים לב, מא.}} "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ"{{הערה|דברים לב, מג.}}. בספר [[תהלים]]: "אֵ-ל נְקָמוֹת ה', אֵ-ל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ. הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים"{{הערה|תהילים צד, א-ב.}}.

בנוסח תפילת [[אב הרחמים]] שנתקן לאומרה קודם [[תפלת מוסף]] של [[שבת קודש]], לזכר ההרוגים בפרעות מסעי הצלב{{הערה|בשנת ד'תתנ"ו.}} מוזכרת הבקשה מה' לנקום נקמת דם עבדיו השפוך:

{{ציטוט|וְיִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקֹּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:{{הערה|דברים לב, מג.}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן:{{הערה|יואל ד, כא.}} וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱ-לֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:{{הערה|תהלים עט, י.}} וְאוֹמֵר, כִּי דוֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים:{{הערה|תהלים ט, יג.}} וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:{{הערה|תהלים קי, ו-ז.}}}}

==השימוש בביטוי==
השימוש בביטוי ה' יקום דמו נעשה בהנצחה על [[מצבה|מצבות]] הקדושים, הקדשות בספרים ובבתי הכנסת וכן בלשון המדוברת והכתובה. הביטוי מופיע החל מראשית תקופת ה[[אחרונים]] ואף ב[[ראשי תיבות]], דבר המורה על כך שהביטוי כבר אז היה נפוץ.

רבי אהרן ברכיה ממודנה שהיה רב ו[[קבלה|מקובל]] בן יהדות איטליה בספרו "מעבר יבק" כותב שיש תועלת לנשמת ההרוג מכך שאומרים עליו "השם יקום דמו": {{ציטוטון|ועושים לנהרג נחת רוח כשמזכירים אותו לומר השם יקום דמו.}}{{הערה|מאמר שפת אמת פרק י.}}.

הרב הראשי הצבאי, הרב [[שלמה גורן]] הסיק שניתן להשתמש בביטוי גם לגבי חלל צה"ל שנהרג בשוגג מאש כוחותינו, כיון שגם הוא קורבן של המלחמה{{הערה|שו"ת משיב מלחמה, חלק ג סימן ב.}}.

בשולחן ערוך נאמר: "אם מצאו ישראל הרוג, יקברוהו כמו שמצאוהו, בלא תכריכין, ולא יחלצו בו אפילו מנעליו"{{הערה|שולחן ערוך יורה דעה שסד, ד. ובש"ך: כדי להעלות חימה ולנקום נקם.}} מטעם זה חיילים שנהרגו בקרב ונרצחים, נקברים בבגדיהם ונעליהם, ללא [[טהרה (אבלות)|טהרה]] וזאת כדי לקבור אף את דם החלל שלא ייאבד בטהרה, וכדי לעורר את נקמת ה'.

==בדברי הרבי==
[[קובץ:הרבי מוסיף הי"ד.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי מוסיף ב[[כתי"ק]] את המילים 'הי"ד' מ{{בית משיח}} 1415]]
[[הרבי]] כתב בנוגע לקדושי [[השואה]] ובכלל: "מפורסם מנהגם של רוב המכריע של בני עמנו, וכמובן אני בתוכם, שכשמזכירים את הקדושים היינו '''כל''' בני ישראל שניספו במחנות הריכוז ובגיטאות, מוסיפים - '''ה' יקום דמם'''. ולהבדיל וכו' בקצה הכי תחתון, כשמזכירים היטלר ועוזריו מוסיפים - '''ימח שמם'''. והביאור בהנזכר לעיל, אשר כל יהודי שנרצח על שום שהוא יהודי, קדוש יאמר לו, ובטוחים אנו שה' יקום דמו והרוצח [[יימח שמו|ימח שמו]]{{הערה|אגרת לחברת הכנסת חייקה גרוסמן בנוגע לנספים בשואה, [https://drive.google.com/file/d/1Tt6i_9kcnKVBbdA8JK_TqjMiwgumCiEy/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 397]. וראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=137 התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 120].}}.

בקשר לספר זכרון בשם "דובב שפתי ישנים" שהופיע בשנת [[תשל"א]] לזכרו של חייל צה"ל דב אטינגר הי"ד שנרצח בהרי חברון כתב הרבי ש"ה' יקום דמו" נכתב על מי שנפל על קידוש ה'. זהו תואר כה נעלה וקדוש, כך שצריך עיון אם יש צורך להוסיף עליו תארים נוספים{{הערה|מכתב מר"ח טבת תשל"א. אגרות קודש חלק כ"ז עמ' נט-ס. "צריך עיון אם יש להרבות בתוארים לאחרי הזכרת "הי"ד", המורה שנפל על קידוש השם".}}.

לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא]], הרבי בעצמו כתב את נוסח המצבה. בנוסח זה, הזכיר את את אחות הרבנית, [[הרבנית שיינא]] הי"ד. תהליך כתיבת הנוסח היה מדוקדק, והמזכיר הקליד את הנוסח שהרבי הכין והגיש אותו להגהה והרבי שב והדגיש מספר מילים וגם את המילה 'הי"ד'.

==פרשיית יודקין==
ב[[מלחמת חרבות ברזל]], נהרג החייל החב"די הת' ישראל יודקין הי"ד, ומשרד הביטחון סירב לחריטת הי"ד על מציבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת וגם השרה סטרוק קראו להתיר להוסיף הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי"ד במצבתו]}}. ובחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית{{הערה|על פי כלי התקשורת}}.

המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. ובכ"ו סיון תשפ"ד הודיע שר הביטחון כי הוא מקבל המלצת המועצה וההחלטה אושרה על ידו.

==ראו גם==
*[[מצבה]]

==קישורים חיצוניים==
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/special/1097672/ נשלף מהארכיון: "הי"ד" במודעות אבל של משפחת נתניהו] {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] 1415 מאבק משפחת יודקין על הוספת הי"ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי"ד {{בית משיח}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביטויים יהודיים]]