עריכת הדף "דניאל"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קבר דניאל.jpg|ממוזער|קבר המיוחס לדניאל בשושן שב[[איראן]]]] | [[קובץ:קבר דניאל.jpg|ממוזער|קבר המיוחס לדניאל בשושן שב[[איראן]]]] | ||
'''דניאל''' (נקרא גם '''דניאל איש חמדות''' או בשמו הבבלי '''בֵּלְטְשַׁאצַּר''') היה חוזה חיזיונות, ושר חשוב בממלכת [[בבל]] ולאחר מכן בממלכת [[פרס]], סיפורו מופיע ב[[ספר דניאל]]. | |||
'''דניאל''' (נקרא גם '''דניאל איש | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===לקיחתו לבית נבוכדנצר=== | ===לקיחתו לבית נבוכדנצר=== | ||
שורה 15: | שורה 14: | ||
===בגוב האריות=== | ===בגוב האריות=== | ||
בעקבות מעמדו הרב בממלכת פרס, | בעקבות מעמדו הרב בממלכת פרס, מקנאים בו השרים ומייעצים למלך דרויש שיאסור להתפלל במשך 30 יום לשום אדם חוץ ממנו, והם מצליחים לתפוס את דניאל מתפלל ל[[הקב"ה]], ובעקבות כך הוא נזרק לגוב האריות, [[הקב"ה]] שולח אז [[מלאך]] שסוגר את פי האריות, המלך שרואה זאת נדהם, השרים מנסים להסביר בזאת בכך שהאריות לא רעבים, אולם כאשר הם נזרקים לבור הם נטרפים מיד, בעקבות כך מכיר המלך [[דרויש]] ב[[הקב"ה]] כאלוקים, ומצווה לכל תושבי המדינה להכיר גם הם ב[[הקב"ה]] כאלוקים היחיד. | ||
במדרש תהילים מובא שדניאל שמח על כך שהשליכו אותם לבור{{הערה|הובא גם בפרש"י תהלים סד, ב. וראה גם יל"ש תהלים רמז תשפז.}}, [[הרבי]] אמר שיש ללמוד על כך שיש לשמוח בעת שנפרעים מרשעים{{הערה|תורת מנחם, תשכ"ה, ח"ג, עמ' 148}}. | במדרש תהילים מובא שדניאל שמח על כך שהשליכו אותם לבור{{הערה|הובא גם בפרש"י תהלים סד, ב. וראה גם יל"ש תהלים רמז תשפז.}}, [[הרבי]] אמר שיש ללמוד על כך שיש לשמוח בעת שנפרעים מרשעים{{הערה|תורת מנחם, תשכ"ה, ח"ג, עמ' 148}}. | ||
שורה 25: | שורה 24: | ||
==אישיותו== | ==אישיותו== | ||
ב[[תלמוד]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] צח, ב.}} מובא שאם [[מלך המשיח]] יכל להיות{{הערה|רש"י על המקום.}} מן המתים אזי הוא היה דניאל, ואם מן החיים אז זה יהיה [[רבי יהודה הנשיא]]{{הערה|ליקוטי שיחות חלק לה, עמוד 206 הערה 6.}}. | ב[[תלמוד]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] צח, ב.}} מובא שאם [[מלך המשיח]] יכל להיות{{הערה|רש"י על המקום.}} מן המתים אזי הוא היה דניאל, ואם מן החיים אז זה יהיה [[רבי יהודה הנשיא]]{{הערה|ליקוטי שיחות חלק לה, עמוד 206 הערה 6.}}. | ||
ב[[ספר דניאל]] מובא חזיונות רבים של דניאל, המפרשים דנו האם דניאל היה [[נביא]] או חוזה, [[הרמב"ם]] כתב שישנם סוגי רמות נביאים, ודניאל היה שייך לדרגה השנייה{{הערה|מורה הנבוכים ב, מה}}. | ב[[ספר דניאל]] מובא חזיונות רבים של דניאל, המפרשים דנו האם דניאל היה [[נביא]] או חוזה, [[הרמב"ם]] כתב שישנם סוגי רמות נביאים, ודניאל היה שייך לדרגה השנייה{{הערה|מורה הנבוכים ב, מה}}. | ||
ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|ג', א}} מובא אחד מחזיונותיו של דניאל שבהם: "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא"{{הערה|דניאל, י', י"ז}}, ומוסבר ששאר האנשים שהיו איתו אמנם לא ראו דבר אולם נשמתם ראתה, בניגוד לדניאל שהיה גדול מהם והוא עצמו הבין את המראה, ב[[תורת החסידות]] מבואר שיש קשר בין חיצוניות האדם לבין פנימיותו, שפנימיותו משפיע על חיציונותו וגורם לו להיבהל למרות שלא רואה דבר, אולם הם לא הבינו משום שהדבר לא היה מלובש בפנימיותם{{הערה|מאמרים מלוקטים, ח"ג, עמ' 422}}, אולם אצל דניאל היה הדבר מלובש בפנימיותו{{הערה|תורת מנחם, תשכ"א, ח"א, עמ' 238}}, כמו כן מובא שאצלו היה ה[[מוח שליט על הלב]]{{הערה|[[תורת שמואל]], תרכ"ז, עמ' רס}}. | ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|ג', א}} מובא אחד מחזיונותיו של דניאל שבהם: "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא"{{הערה|דניאל, י', י"ז}}, ומוסבר ששאר האנשים שהיו איתו אמנם לא ראו דבר אולם נשמתם ראתה, בניגוד לדניאל שהיה גדול מהם והוא עצמו הבין את המראה, ב[[תורת החסידות]] מבואר שיש קשר בין חיצוניות האדם לבין פנימיותו, שפנימיותו משפיע על חיציונותו וגורם לו להיבהל למרות שלא רואה דבר, אולם הם לא הבינו משום שהדבר לא היה מלובש בפנימיותם{{הערה|מאמרים מלוקטים, ח"ג, עמ' 422}}, אולם אצל דניאל היה הדבר מלובש בפנימיותו{{הערה|תורת מנחם, תשכ"א, ח"א, עמ' 238}}, כמו כן מובא שאצלו היה ה[[מוח שליט על הלב]]{{הערה|[[תורת שמואל]], תרכ"ז, עמ' רס}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |