עריכת הדף "דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)"

מרת '''דבורה לאה פוזנר''' הייתה בתו של ר' [[שניאור זלמן פוזנר]] ואחותו של ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך]], אבי [[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
===צעירותה===
דבורה לאה נולדה ב[[פוזנא]] ובהיותה צעירה, בעקבות התפשטות [[תנועת ההשכלה]] באזורם, עקרה משפחתה ל[[ויטבסק]]. הייתה למדנית גדולה וכבר בילדותה נודעה במידותיה העדינות ואף הייתה מסייעת לאמה במעשי [[חסד]] רבים שעשתה ב[[וויטבסק]]. 

על גדולתה כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:
{{ציטוט|תוכן=היא הייתה אשה מיוחדת במינה, צדקנית גדולה ומלומדת גדולה.. התנהגותה הייתה בהתאם למידות המפוארות שמנו חכמינו.. עוד בהיותה ילדה כבת שבע שמונה התגלתה בטוב ליבה ובאהבתה לזולת.. כשהייתה בת עשר שנים כבר ניהלה את הבית כעקרת הבית לכל דבר.. הצליחה בכוחות עצמה ללמוד את כל ה[[תנ"ך]].|מקור=[[ספר הזכרונות]] פרק פ'|מרכאות=כן}}

אביה התנגד ללימוד [[תורה]] עם [[בת|בנות]], אמנם אמה, רחל, שהייתה בתו של ר' [[ברוך בטלן]], מחבורת הנסתרים, והייתה בעצמה מלומדת גדולה, ובעקבות בקשתה והפצרתה, נעתרה רחל והסכימה ללמד את דבורה לאה [[תורה]]. אמה גם סיפרה לה על חבורת הנסתרים ועל בעלי השם, ובמיוחד על ר' [[יואל בעל שם]]{{הערה|מסיפורים לו נבנה לאחר מכן ספר הזכרונות.}}. סיפורים אלו נרשמו על ידה בסדר ובבהירות. וכך במשך הזמן הפכה דבורה לאה לידענית עצומה בנ"ך, בדקדוק, ב[[גמרא]] וב[[רמב"ם]] ובייחוד ב[[הלכה]]. כאשר נודע הדבר לאביה, להפתעתה הוא לא התנגד, והדבר הסב לו קורת רוח{{הערה|ספר הזכרונות (עברית) חלק ב', עמ' 149}}. למעשה הייתה דבורה לאה [[למדן|למדנית]]{{הערה|כך קרא לה [[אדמו"ר הזקן]] - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ד]] עמ' 65.}}.

בהיותה כבת שש-עשרה נפטרה אימה, ולאחר זמן קצר נפטר אביה. סבה, ר' [[משה מפוזנא]] ביקש להביאה אליו, אך למעשה היא גודלה בידי דודה קדיש ודודתה פריידא ב[[וויטבסק]].

===חתונתה===

דודה, ר' קדיש, הציע לה להיפגש עם ר' [[יוסף יצחק משריי|יוסף יצחק]], שכונה 'העילוי משריי'. בפגישה סיפרה לו כי היא הולכת בדרך ה[[חסידות]]. הוא אמר לה כי אף הוא [[חסיד]], ולמעשה, הוא נפגש עמה בהוראת [[הבעל שם טוב]].

ה'תנאים' שלהם נתקיימו בבית העלמין של וויטבסק, ליד קבר הוריה. בספר הזכרונות מובא תנאי ה[[נישואין]] שלהם:

{{ציטוט|תוכן=א. שר' יוסף יצחק יקבע לאחר ה[[נישואין]] שיעור תורה עם דבורה לאה פעמיים שלש בשבוע. 

ב. שדבורה לאה תמשיך לעסוק בתפירה ותשא בכך את עול הפרנסה. 

ג. ששניהם יהיו שותפים שוים בכל הזכויות של התורה והמצוות של שניהם. 

ד. שדבר למוד התורה שלה יישמר בסוד. 

ה. שביתם יתנה על פי דרך החסידות כפי הוראות הבעל שם טוב.

ו. שהקשר שלהם לחסידות יישמר בסוד עד שתגיע השעה לגלות את הדבר.

ז. שיחנכו ויגדלו את ילדיהם בדרך החסידות.

ח. שאם יוולדו להם בנות ילמדו אותם תורה.

ט. שמעשר מהכנסותיהם ינתן לצדקה.|מקור=על פי ספר הזכרונות|מרכאות=כן}}.

בין השידוכין ל[[נישואין]] שמעה דבורה לאה שיעור פרטי קבוע ב[[תורת החסידות]] מפי ר' מלכיאל, מורו של ר' יוסף יצחק.

לאחר ה[[נישואין]] מונה יוסף יצחק לראש ישיבה בוויטבסק.

דבורה לאה הייתה זו שהסכימה ודחפה לשדך את אחיה ברוך עם רעייתו [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]], בת ר' [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|אברהם]] הגנן. לפני ה[[נישואין]] לימדה את רבקה מידי יום שיעור ב[[הלכה]], ב[[חסידות]] וכיוצא בזה.

דבורה לאה המשיכה להתגורר בוויטבסק עד פטירתה.

על שמה נקראה [[הרבנית דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|פוזנר דבורה לאה]]