עריכת הדף "גלובוקע"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:העיירה גלובוקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיירה גלובוקע]]
גלובוקע - פירוש שם המקום הוא 'עמוק'. ואכן, העיירה גלובוקע הייתה מוקפת גבעות, ויערות סבבוה ברוב הדר.
'''גְלִובוׂקַעֶ''' (או: גלובוקי, גלובאק, הְלִיבוֹקַיֶה; בבלארוסית: Глыбокае; בפולנית: Głębokie) היא עיר קטנה כיום במחוז ויטבסק שבבלארוס, [[רוסיה הלבנה]] ופעם הייתה בפלך [[וילנה]]. נקראת "גלובוקע" (עמוק) על שם מיקומה בבקעה מוקפת גבעות.
 
גלובוקע, הייתה עיירה 'מתנגדית', אך במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. יעידו על כך ארבעה בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה.  


==חסידים בגלובוקע==
היהודים בגלובוקע בזמן [[אדמו"ר הזקן]] היו 'מתנגדים', אך כבר בזמן רבנו הזקן התקרבו אברכים מהעיר אליו{{הערה|ראה רמ"ח [[אותיות]] אות קמא.}}. במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה.
בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל.
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד.
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד.


==רבנים חסידיים==
בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרה"ח ר' [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל.
במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, התמנה הרב [[זונדל רובינזון]] מראדשקוויטש כרב חב"די לעיירה.  
 
בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבה של העיירה [[פסטוב]]. הם כתבו על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש.  
בתקופה מאוחרת יותר התמנה הרב [[זונדל רובינזון]] מראדשקוויטש מרב חב"די לעיירה.  
 
בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבה של העיירה [[פסטוב]]. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, בראשות הרב, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש.  
 
בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים.  
בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים.  
הרב קופרשטוך כיהן ברבנות בגלוקאו כשנתיים ובחורף [[תרצ"ה]] עלה לארץ הקודש. במקומו, שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[יצחק ארי' הלוי מנדלבוים]] מתלמידי תומכי תמימים בוורשה שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר.


==ביקורי הרביים בגלובוקע==  
==ביקורי הרביים בגלובוקע==  
בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]].


שנתיים לאחר מכן, ביום שני [[כ"א סיוון]] [[תרצ"ד]] שוב ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירה ושהה בה עד יום שלישי ו' תמוז. כשלושה חודשים קודם לכן שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב מיוחד לקהילת חב"ד המקומית{{הערה|1=[il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161029/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A5-%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%AA%D7%A8%D7%A6-%D7%93?lang=he תצלום המכתב באתר בית המכירות בידספירט].}}. ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית. בביקור זה הוא הקים "איחוד הרבנים, השוחטים ובודקים והבעלי בתים" של כל קהילות חסידי חב"ד בפלך וילנה. בה' תמוז נאספו גבאי וחשובי הקהילה בביתו של הרב קופרשטוך והודיעו לרבי שקיבלו על עצמם להקים במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים גלובוקע|תומכי תמימים]]. ואכן, מימשו את ההבטחה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת.
בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]]
 
שנתיים לאחר מכן שוב ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיירה, ושוב כמו התרוממה הקהילה החסידית בעיירה טפחיים מעל פני הקרקע.
 
זמן קצר לאחר הביקור, עלה הרב מנחם מענדל קופרשטוך לארץ הקודש והתיישב בחיפה, וכך ניצל ממאורעות השואה האיומה. במקומו שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]] שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר.  
 
בעקבות ההתעוררות שגרם ביקורו של אדמו"ר הריי"צ, קיבלו על עצמם בני הקהילה להקים במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים גלובוקע|תומכי תמימים]]. ואכן, ההבטחה מומשה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת.  


==מלחמת העולם השנייה==
==מלחמת העולם השניה==
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלובוקע הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]]. ה' יקום דמם.


==לקריאה נוספת==
במלחמת העולם השניה בסך הכול נהרגו כששת אלפים יהודים בגלובוקע, ומתוכם מאות משפחות חסידיות, ובראשן הרב החסידי האחרון של גלוקובוע הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]]. ה' יקום דמם.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''גלובקע - קהילה חסידית שנחרבה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/8/89/504.pdf גיליון מספר 504] (כ"ח אדר ב' תשס"ה), עמודים 42 - 47
*מנחם מענדל אדלער, '''עד נאמן''', עמוד 23 ואילך


{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה לבנה]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)