עריכת הדף "גורן"

{{מפנה|גורן}}
ה'''גוֹרֶן''' היא מקום איסוף התבואה לאחר הקצירה, בו היו מפרידים את הגרעינים מהמוץ ומן התבן.

הגורן היווה בעת העתיקה מקום כינוס, ומהכינוי שלו בארמית, 'אידרה', לקוח שמו החלקים ב[[ספר הזוהר]] המחולק לשלש 'אידרות', במשמעות של מקום כינוס ואיסוף, שחבורתו של [[רשב"י]] התכנסה ללמוד את רזי התורה.

[[בית המקדש]] נבנה על מקום "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי [[דוד המלך]]{{הערה|שמואל ב כד, יח-כה.}}. ב[[חג הסוכות]] משתמשים ב[[סכך]] טבעי בלבד, כפי שנלמד מהפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ '''מִגָּרְנְךָ''' וּמִיִּקְבֶךָ{{הערה|דברים טז, יג.}}".

==בתורת החסידות==
הפעולה העיקרית שנעשית בגורן, היא הפרדת התבואה מהמוץ, ובמשמעות הרחבה יותר, הפרדת ובירור הפסולת, ולכן הוא משל לבחינת [[יסוד דנוקבא]], שהמשפיע שמביא את השפע, בורר את הפסולת ונותר רק הזרע המבורר{{הערה|ביאורי הזוהר תשמה, תשנ.}}.

זהו גם משמעות לשון חז"ל ש'הגורן אלו ישראל', כיון שהם אלו שפועלים את הבירור, וזהו הרמז בכך שבאשה יש רנ"ב איברים ויחד עם [[הכולל (גימטריא)|הכולל]] עולה למספר 'רנ"ג', אותיות 'גרן', ופעולת הבירור היא על ידי הביטול של המקבל אל המשפיע (בדוגמת היחוד של זו"נ, שבכדי לקבל את השפע כראוי צריך המקבל להיות כלי ריקן){{הערה|אור התורה פנחס א'רכד.}}.

על דרך זה חז"ל דימו את הסנהדרין שהיו יושבים 'כחצי גורן', כיון שענינם של הסנהדרין הוא 'לנקות' ו'לברר' את בני ישראל ולבער את הרע מקרבם{{הערה|אור התורה ויחי תיח.}}.

===גורן האטד===
האטד הוא קוץ, המורה על בחינת ה'זכר' של הקליפה, ו'גורן האטד' הוא יחוד של הקליפה, ה'אטד' עם ה'גורן' שהוא בחינת מקבל ויסוד דנוקבא, והוא השקיעה בעניני עולם הזה.

ב[[פרשת ויחי]] מסופר שלאחר הסתלקותו של [[יעקב אבינו]], כשלקחו אותו להיקבר בארץ ישראל, עצרו דווקא בגורן האטד להתאבל, כיון שדווקא לאחרי הסתלקות יעקב החל השיעבוד לעניני מצרים ערוות הארץ, ורק אז החל ה'יחוד' של הקליפה ועל כן דווקא שם התאבלו כי מקום זה מסמל את תחילת השיעבוד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16031&st=&pgnum=222 אור התורה ביאורי הזוהר תשמו].}}.

===בית המקדש===
ב[[הושענות]] ובמקומות נוספים מדגישים שבית המקדש הוא 'גרן ארנן' שנבנה במקום גורן ארוונה היבוסי, כיון שבניין המקדש בא דווקא על ידי הבירור של בחינת 'גורן האטד' והעלאת הניצוצות{{הערה|אור התורה ויחי תיח. ביאורי הזוהר תשמו-תשנא.}}.


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16031&pgnum=220 הערך 'גורן' בספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת הבירורים]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]