עריכת הדף "ברכת שהחיינו"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 25%
| כותרת = ברכת שהחיינו
| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
{{ש}}שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה
}}
'''בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ''' הנקראת גם "ברכת הזמן" היא ברכת הודיה ל{{ה|קב"ה}} הנאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות.

==מקור הברכה==
הברכה מוזכרת לראשונה ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|פרק ט משנה ג}} "בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר ברוך שהחינו".

הגמרא{{הערה|ברכות נט, ב}} מביאה [[ברייתא]] אודות כך: "על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב". כלומר שברכת שהחיינו היא על טובה הבאה לאדם לבדו, כמו אדם שקיבל ירושה ואין עוד יורשים מלבדו. אך טובה הבאה לאדם ויש עמו שותף בדבר מברך "ברוך אתה.. הטוב והמטיב".

וכן נפסק להלכה ש"כל שמחת לבב הבאה לאדם מטובת עולם הזה חייב לברך עליה ואם אין עמו שותף בטובה מברך שהחיינו ואם יש עמו שותף בטובה מברך הטוב והמטיב"{{הערה|סדר ברכות הנהנין פרק י"ב, א}}.

==זמני הברכה==
ברכת שהחיינו נאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות:
#על טובות העולם הזה, כגון: באכילת פרי חדש (מפירות העץ או האדמה) המתחדש מזמן לזמן (וניכר שהוא חדש), קניית בית או בגד חשוב, קבלת מתנה מיוחדת או ירושה חשובה ושמיעת בשורה טובה. בהלכה מובא גם שמברכים שהחיינו על ראיית חבר טוב שלא פגשוהו לפחות 30 יום, אבל למעשה לא נוהגים כן.
#על שמחת הלב בחגי ומועדי ישראל: הגברים בעת ברכת ה[[קידוש]] (וב[[יום הכיפורים]] בסיום תפילת [[כל נדרי]]), הנשים והבנות בזמן [[נרות שבת|הדלקת הנרות]].
#על קיום [[מצוות עשה שהזמן גרמא|מצוה ש"הזמן גרמא"]] בפעם הראשונה בשנה: [[תקיעת שופר]], [[נטילת לולב]], [[חנוכה|הדלקת נר חנוכה]] ו[[קריאת המגילה]] ב[[פורים]].

==ניקוד המילה לזמן==
ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מופיעה המילה לִזְּמַן כשהאות 'ל' מנוקדת בחיריק. הרבי התייחס לכך בשתיים מאגרותיו: באחת כתב הרבי שכך נוהגים החסידים ו"וכמדומה '''ברור'''" ששמע את [[הרבי הריי"ץ]] אומר כך. בהמשך האגרת מציע הרבי אפשרות להסבר דקדוקי לניקוד זה, כדלהלן: 

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] אודות אמירת לזמן בחיריק, הנה כן נוהגים כל [[אנ"ש]], וכמדומה '''ברור''' שכן שמעתי אומר [[אדמו"ר הריי"ץ|כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע]], ושאלתי היתה אם ידוע לכהדר"ג [לכבוד הדרת גאונו] איזה מקור או מסורה בזה. ומה שמקשים מכללי הדקדוק וכותבם ג"כ [גם כן] במכתבו, הנה בד"א [בדרך אפשר] שצריך להיות בפת"ח כשמקצר הה"א הידיעה, אבל אם תיבת זמן היא מלכתחילה בלא [[האות ה"א|ה"א]] הידיעה הרי [[האות למ"ד|הלמ"ד]] יכול להיות בחיריק גם ע"פ [על פי] דקדוק, אלא שבכ"ז [שבכל זאת], הנני מחפש מקור על זה אף שלע"ע [שלעת עתה] לא מצאתיו}}{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט עמ' צ"ג, אגרת ב'תשו}}.

באגרת נוספת כותב הרבי לגבי ניקוד זה: {{ציטוטון|הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מ[[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שו"ע]]}}{{הערה|במ"ש בנוסח ברכת שהחיינו שהובא בהגדה הוצאת קה"ת לאמר לזמן, הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מרבינו הזקן בעל התניא והשו"ע. [[אגרות קודש]] חלק ח עמ' שלג, אגרת ב'תקפח}}.

==עניינים נוספים==
ב[[תקיעת שופר]] ביום השני של [[ראש השנה]] ילבש הבעל תוקע בגד חדש ויהיה עליו בשעת ברכת שהחיינו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/2/600/7.htm שו"ע אדמו"ר הזקן תר, ז]}}. [[הרבי]] כשהיה בעל תוקע ביום ב' דראש השנה שם מטפחת לבנה חדשה לצווארו וכך בירך שהחיינו.

ב[[יום טוב שני של גלויות]] יש לברך ברכת שהחיינו ב[[קידוש]] על מנת שלא יבואו לזלזל ביום טוב זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/1.htm?q=שהחיינו שו"ג אדמו"ר הזקן תצ, א]}}, ונהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי. המנהג הוא לאכול את הפרי חדש קודם נטילת הידיים לסעודה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/3/159.htm ספר השיחות תש"ח עמ' 159] בסעודת ליל ב' דראש השנה}}.

ב[[שביעי של פסח]] וב[[אחרון של פסח]] אין מברכים שהחיינו. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביאר זאת כי ימים אלו שייכים לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה{{הערה|שיחת אחש"פ ה'ש"ת ס"ג (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 72). לקוטי שיחות חל"ז עמ' 15}}. רבותינו נשיאינו נהגו לדבר אודות ענין אמירת שהחיינו, וביארו מדוע בימים אלו אין אומרים שהחיינו{{הערה|משיחת אחש"פ תשמ"ג. ומציין זאת הרבי כ"דבר פלא" בהנהגת רבותינו נשיאינו, שעצם הדיבור אודות הברכה מורה על שייכותה לימים אלו, אע"פ שאין אומרים אותה בפועל}}.

נוהגין שאין מברכים שהחיינו בימי [[ספירת העומר]]{{הערה|ספר המנהגים, מלוח היום יום כ"ד ניסן}}. וכן אין מברכים בימי [[בין המצרים]] אפילו ב[[שבת]]{{הערה|לוח היום יום כ"א תמוז}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שבאמירת ברכת שהחיינו ב[[קידוש]] של [[שמחת תורה]] יש לכוון על ה[[תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/10/281.htm ספר השיחות תש"ט עמ' 281]}}. [[הרבי]] ביאר עניין זה, שלמרות שברכת שהחיינו היא על דבר הבא מזמן לזמן, ואילו התורה היא תמידית, בכל זאת צריך להיות התחדשות בתורה ועל זה הכוונה בברכה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/10/72.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/88.htm תשח"י] ועוד}}.

[[חסידים]] ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], בפעם הראשונה שרואים פניו נוהגים לברך שהחיינו וכן בעת הכניסה ל[[יחידות]]{{הערה|בספר [[ימי בראשית]] מסופר שהת' [[שלום מרוזוב]] שאל את [[הרבי]] כמה שאלות בנוגע לכניסה ליחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], והרבי השיב לו עליהם. אחד הדברים שהרבי אמר לו הוא שיש לברך שהחיינו ובקול רם כדי שהרבי יוכל לענות [[אמן]] על הברכה}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://smslarav.co.il/search?q=tag:ברכת%20שהחיינו תגית: ברכת שהחיינו]''' באתר סמס לרב של [[מכון הלכה חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברכות]]