עריכת הדף "ברכת אתה קדוש"

'''ברכת אתה קדוש''' היא הברכה השלישית בשמונה עשרה.

בברכה זו אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', פירוש הברכה היא, ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]] שבו נכלל גם שם הויה דלעילא, עד לבחינת ה[[אור]] שלפני ה[[צמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]], שהוא לאחר הצמצום.

כל זה נלקח, מכח ש'''אתה קדוש''', הוא בחינת [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת [[הויה|שמו]], ואפילו מבחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל, שלכן נברא העולם בשם הויה{{הערה|מובא כי העולם הזה והעולם הבא נבראו ביו"ד וה"א.}}.

אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לשני פעמים קדוש, כי, אף על פי שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', בכל זאת, מכיון שהינו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כל שהיא.

== ושמך קדוש ==
ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל.

זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות.

הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר '''המלך''' - בחינת המלכות, המרומם '''לבדו''' - רק בבחינת [[מקיף]], ואינו מתלבש בעולמות, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, וזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]].

והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "[[אין מלך בלא עם]]", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי.

== מקורות ==
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/25/184&search=אתה+קדוש אדמו"ר הרש"ב]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search=אתה+קדוש תורת מנחם]
*[[אגרת הקודש - סימן ז']]
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:ברכות]]