עריכת הדף "בלגיה"

[[קובץ:שבתי סלבטיצקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב [[שבתי סלבטיצקי]], שליח הרבי לבלגיה]]
'''בֶּלְגִיָּה''' (ב[[צרפתית]]: '''Belgique''') היא מדינה ביבשת [[אירופה]] השוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי, צפונית לצרפת ומערבית לגרמניה, כאשר רצועת ים מפרידה בינה לבין אנגליה, הממוקמת מערבית אליה, ונחשבת לאחת מ'ארצות השפלה' שעברה לאורך השנים בין שלטונות שונים.

עיר הבירה של המדינה היא בריסל, ואוכלוסיית המדינה מורכבת ברובה מדוברי הולנדית (פלמים) ודוברי צרפתית (ואלונים) לצד אוכלוסיה קטנה יותר של דוברי גרמנית.

במדינה נוהג שלטון דמוקרטי ובראשה עומד מלך.

==היסטוריה==
על ארצות המדינה שכנו בעבר שבטים שונים, שנכבשו בתקופה הרומית על ידי יוליוס קיסר, וכארבע מאות שנה מאוחר יותר נמסרו לידי הפרנקים.

בסביבות שנת ד'ת, התנצרו תושבי האזור ובמהלך ימי הביניים עבר חבל ארץ זה בין שלטונות שונים.

בסביבות שנת ה'ר, פרחו הכלכלה והאומנות המקומית תחת שליטת הדוכסות הצרפתית, ובעקבות כך הפכה [[אנטוורפן]] לעיר הנמל המרכזית דרכה עברו הסחורות שיוצרו במדינה לכל אירופה, וכמאה שנה לאחר מכן שקע שוב המצב המדיני באזור, תחת שלטון ספרד, דבר שגרר מאבק ציבורי נגד השלטון שפרץ בשנת ה'שכח ונמשך 80 שנה לבסוף הצליחו תושבי הולנד לגרש את השלטון הספרדי, בעוד בלגיה עצמה נותרה תחת השלטון הספרדי-קתולי.

בשנת ה'תע"ג עברה המדינה לשליטת אוסטריה במסגרת 'חוזה אוטרכט', ועם המהפכה הצרפתית נכבשה על ידי צבא נפוליון, ולאחר תבוסת נפוליון בשנת [[תקע"ה]] שוחררו משליטת צרפת, ובשנת תק"צ זכו בעצמאות, כאשר המלך הראשון ששלט במדינה היה נסיך גרמני בשם לאופולד.

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] פלשו הגרמנים לבלגיה וביצעו בה פשעי מלחמה, דבר שזירז את הצטרפותה של בריטניה למלחמה, כאשר חלק מהקרבות הקשים ביותר במלחמה התרחשו על אדמת בלגיה.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נכבשה בלגיה כולה תוך 18, ועם סיום המלחמה בתבוסת גרמניה, שוחחר רוב שטחה של המדינה, והיא שגשגה מבחינת כלכלית, ובשל היותה מדינה נייטרלית התיישבו בה לאורך השנים מטות האיחוד האירופי, נאט"ו, ועוד, והדבר סייע עוד יותר בהתפחותה.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה אוכלוסיית בלגיה מעל 11,700,000 תושבים.

==יהדות בלגיה==
התיעוד הראשון של יהודים בבלגיה הוא מימי הביניים, אך הקהילה שהתהוותה במקום הושמדה ונכחדה בתקופת המגפה השחורה והפרעות שנלוו לה.

בתקופת שלטון האינקוויזיציה, נמלטו למדינה אנוסים מספרד ופורטוגל, ובהמשך התיישבו בה גם יהודים מגרמניה והאזור.

עם הכרזת העצמאות של בלגיה בשנת ה'תק"צ, חיו בה כ-1,000 יהודים, ועיקר פריחת הקהילה היהודית במקום החלה ערב מלחמת העולם הראשונה, עם גלי הגירה ממזרח אירופה.

בתקופת השואה נכבשה בלגיה על ידי הנאצים ובתהליך הדרגתי נשלחה מחצית האוכלוסיה היהודית למחנות המוות, מתוכם נרצחו כ-28,900 יהודים, כ-44% מכלל הקהילה, כאשר רבים מהתושבים הגויים סייעו להסתרת והצלת היהודים ולהילמטותם מהמדינה.

לאחר סיום המלחמה קמו מחדש קהילות יהודיות ב[[בריסל]] ו[[אנטוורפן]] ונכון לשנת תשפ"ג, חיים בבלגיה כ-30,000 יהודים.

==חסידות חב"ד==
לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] התאספה בבלגיה קבוצת נערים שהסתופפו בצילו של הרב [[זלמן שניאורסון]], בהם הרב [[חיים אריה זילברשטיין]], הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], הרב [[דוד משה ליברמן]], הרב [[חיים מנחם טייכטל]] והרב [[נחום יעקובוביץ]].

חלק מאותם נערים, קבעו את מגוריהם לאחר חתונתם בבלגיה, בהם האחים הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] והרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]] שעסקו לפרנסתם ביהלומים, ולצד זאת עסקו בהפצת המעיינות בקרב הקהילה היהודית בעיר ונמנו על מקימי הקהילה החב"דית המקומית.

בקשר עם עסקנותו של ר' שמואל מאיר לחיזוק וביסוס עניני חב"ד בעירו, זכה לקבל מכתבי עידוד מהרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4558.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקנח].}}, ואף השתתף בסכומי כסף בפעולות השונות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=990&ArticleID=4015 השלוחים והשליחות], התקשרות גליון 674.}}, וכך גם רעייתו שזכתה בקשר לפעולותיה ליחידויות רבות עם הרבי, חלקן התקיימו אף לאחר שהרבי סיים את הנוהג לקבל ליחידות פרטית.

באותה תקופה התיישב במקום גם הרב [[יהודה חיטריק]] ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה ויחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}, ובחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

בשנים שלאחר מכן, בעקבות רעידת אדמה גדולה שפקדה את [[מרוקו]], עבר הרב [[סעדיה ליברוב]] לפעול בשליחות הרבי בבלגיה, ולאחר נישואיו של בנו הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] התיישב אף הוא באנטוורפן שבבלגיה בסמיכות לאביו.

בשנת [[תשכ"ח]] מונה הרב [[עזריאל חייקין]] לשמש כראב"ד [[בריסל]] ובמסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה. בשנת תש"נ, בודואן מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי, ובשנת תשנ"ב מונה לרבה הראשי של בלגיה.

בשנת [[תשל"א]] בהתוועדות שמחת תורה, מינה הרבי את חברי [[האו"ם החסידי]], ומינה את הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] ל'בעל הבית' על המדינה{{הערה|כאשר בחר הרבי ברב זילברשטיין שיהיה 'הבעל הבית' של מדינת בלגיה, אמר שאינו ראוי לכך כיון שאינו רב, והרבי הורה לו שאם כך - שיהפוך לרב, והוא מתכוון לכך ברצינות, ואכן מייד לאחר החג ניגש ללימוד [[סמיכה לרבנות]] ונבחן והוכשר לרב. ימים טובים עם הרבי - סוכות, עמוד 35.}}.

לאחר נישואיו של הרב [[שבתי סלבטיצקי]]  עם בת משפחת זילברשטיין מאנטוורפן, החל לשמש בשליחות [[הרבי]] בעיר, והפך עד מהרה ל[[משפיע]] הקהילה.

בשנת [[תשנ"ג]] יצא הרב [[מנחם חדאד]] לפעול בשליחות הרבי ב[[בריסל]] שב[[בלגיה]], שימש כרב קהילת 'בית יצחק' הספרדית, והקים את קהילת 'מעיין חי' הפועלת בקרב הסטודנטים היהודיים הלומדים בעיר. במקביל, החל בשנת [[תשנ"ג]] לעסוק בכשרות כהמשך לפעולותיו של אביו בתחום זה, ובמשך השנים צבר נסיון רב בתחום והקים את ארגון הכשרות 1K Kosher שהעניק כשרות בכל רחבי אירופה על מגוון רב של מוצרי מזון. לאחר עשר שנים רצופות של פעילות לחיזוק היהדות בעיר, נבחר על ידי מועצת המנהלים של קהילת 'שומרי הדת' ברוב מוחלט לכהן כרבה של בריסל, וב[[ח' כסלו]] [[תשס"ה]] התקיים טקס הכתרתו לרבה הראשי של בריסל בנוכחות [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], שר הפנים הבלגי, נשיא הקהילה היהודית, שלוחי הרבי ואישי ציבור וממשל נוספים.

בשנת [[תשע"ד]] נוסדה [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת תומכי תמימים]] באנטוורפן.

{{הערות שוליים}}
{{מדינות אירופה}}