עריכת הדף "בחירה"

{{מפנה|בחירה|בחירה (פירושונים)}}
'''בחירה''' (במובנה האמיתי) הינה האופן בו ניתן חשיבות לדבר מסויים, שלא על ידי סיבות נסיבתיות, חיצוניות או טבעיות. מכיוון שכן, בחירה אמיתית בדבר מסוים היא דווקא כאשר הינו שווה בעניין המבוקש לדבר שלא נבחר (או שבכל אחד מהם מעלה על זולתו{{הערה|סה"מ מלוקט ח"ג ע' צט}}), כך שמצד שכלו ורצונו הטבעי של הבוחר אין הטיה לכל צד, רק שכך הוא בחר{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יא ע' 5. חלק כג עמוד 219. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד קצד. שיחת שבת פרשת בראשית ה'תשנ"ב ס"ג ועוד. אך ממאמר ביום עשתי עשר ה'תשל"א משמע שניתן לבחור בבחירה עצמית שלא משיקולים חיצוניים (רצון ושכל) אף אם גם השכל מצד עצמו מחייב זאת}}.

מכיוון שהבחירה מגיעה אך ורק מהבוחר ואין בה תפיסת מקום לדבר הנבחר{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח ע' 409 ובהערות. חלק כ"ח עמוד 180 ועוד}}, הרי אף לאחר הבחירה חשיבותו של הדבר הנבחר אינה מצד עצמו, הבחירה אינה בהכרח מתגלית ומתעצמת עם הדבר הנבחר, ואינה פועלת בו מעלה עצמאית{{הערה|אמנם, לעיתים הבחירה מתעצמת עם הדבר הנבחר, ויש שמצד הבחירה נפעלת מעלה בדבר הנבחר (שכן, אין מניעה מצד הבוחר לבחור שיהיה מעלה בדבר הנבחר), אך אין זה נגזר ממהותה של הבחירה. ונוסף לכך, כאשר הבחירה פועלת מעלה בדבר הנבחר, לא ניכר בגלוי הבחירה (כפי שהוא בנשמות שהקב"ה בחר בהם שיהיו "בנים למקום", ומה שניכר בהם בעיקר הוא מעלתם (בנים) ופחות הבחירה - ראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. סה"מ מלוקט ח"ה ע' רנ. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.}}.

שורש הבחירה היא מהעצם של הבוחר (שלמעלה מדרגות [[שכל|השכל]], [[רצון|הרצון]], [[תענוג|התענוג]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק יא שם הערה 55}}, [[גורל|והגורל]]{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד קצד. ולהעיר מלקוטי שיחות חלק כח ע' 177 ואילך שמקשר את דרגת הגורל עם דרגת הבחירה.}}). הקשר בין הבוחר לנבחר נעלה מן הקשר בין אב לבן{{הערה|לקו"ש חי"א שם. חי"ח שם. שיחת ש"פ תולדות שם ועוד}}.

בפרטיות ישנה בבחירה שני חלקים ועניינים: המקום והדרגה בו הדברים שווים זה לזה (דרגת הגורל שבבחירה), והבחירה עצמה בדבר הנבחר (ההמשכה מהעצם לדרגת הגורל){{הערה|סה"מ מלוקט ח"ה שם.}}.

==בחירת הקב"ה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בחירת העצמות בישראל]]}}
לאמיתתו של דבר, המושג בחירה שייך רק אצל [[הקב"ה]] וב[[עצמות|עצמותו]] יתברך, שרק הוא בחירתו חופשית לחלוטין ללא כל הטיות וסיבות.

את בחירתו החופשית של הקב"ה [[עם ישראל|בעם ישראל]] ניתן לחלק לשניים: [[נשמה|בנשמות]], [[גוף|ובגופים]]. שורש הבחירה כפי שהוא למעלה הוא בעיקר בנשמות. אך גילוי הבחירה למטה הוא בעיקר בגופים, שבהם אין מעלה נוספת המעלימה על הבחירה. בנוסף לכך בחר הקב"ה גם [[מצוות|במצוות]].

==בחירת בני האדם==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בחירה חופשית]]}}
בהיות שבני האדם דומים לקב"ה (כביכול){{הערה|ראה לדוגמא לקוטי שיחות חלק יח עמוד 6 הערה 56}}, העניק להם הקב"ה את היכולת לבחור ולשלוט במעשיהם (וזאת בשונה מבעלי החיים ושאר היצורים בעולם, וכן מבשונה מהברואים בעולמות עליונים [[מלאכים|כמלאכים]]). אצל בני ישראל הבחירה היא בכל מעשיהם (מלבד במקרים מיוחדים בו שולל הקב"ה את בחירתו של האדם), ואילו אצל הגויים הבחירה היא חלקית - בענייני המצוות שלהם וכדומה. ביחד עם זאת, בבחירת הקב"ה בישראל נפעל [[טבע]] עצמי אצל כל יהודי לבחור בקב"ה{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד קט.}} ובטוב באופן שהרע מושלל לחלוטין{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם}}, אלא שביכולתו לפעול נגד טבע זה.
==ראו גם==
[[רצון]]
[[גורל]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]