עריכת הדף "אריה לייב פרידמן"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי אריה לייב פרידמן | |שם=רבי אריה לייב פרידמן | ||
|תמונה=אריה לייב פרידמן.JPG | |תמונה=[[קובץ:אריה לייב פרידמן.JPG|250px]] | ||
|כינוי=ר' לייב צדיק | |כינוי=ר' לייב צדיק | ||
|תיאור= | |תיאור=מחבר הספר 'צדקת צדיק' | ||
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ג]] לערך | |תאריך לידה=שנת [[תרס"ג]] לערך | ||
|מקום לידה=בעיר | |מקום לידה=בעיר רציצא, [[רוסיה]] | ||
|תאריך פטירה=[[ | |תאריך פטירה=[[ג' בתשרי]] [[תשנ"ג]] | ||
|מקום פטירה=[[ארץ ישראל]] | |מקום פטירה=[[ארץ ישראל]] | ||
|מקום פעילות=גוש דן, ארץ ישראל | |מקום פעילות=גוש דן, ארץ ישראל | ||
|תפקידים נוספים=עורך השבועון "הד המוסר" | |תפקידים נוספים=עורך השבועון "הד המוסר" | ||
|רבותיו=הרב יצחק אורלנסקי ור' יעקב | |רבותיו=הרב יצחק אורלנסקי ור' [[יעקב יוסף קנייבסקי]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו=צדקת הצדיק, ויבך יוסף, שאול בחיר ה' | |חיבוריו=צדקת הצדיק, ויבך יוסף, שאול בחיר ה' | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
}} | }} | ||
רבי '''אריה לייב פרידמן''' | רבי '''אריה לייב פרידמן''' היה [[עובד ה']] והקים רשת 'בתי [[מוסר]]' ב[[ארץ ישראל]]. חיבר את הספר "צדקת הצדיק" והיה בידידות עם [[הרבי]]. נולד בערך בשנת [[תרס"ג]] ונפטר ביום [[ג' בתשרי]] [[תשנ"ג]]. | ||
ثمة قواسم مشتركة تجمع بين ثروت الشيح حميد عبد الله بن حسين في اليمن وبين من كانت - حتى الأمس القريب - تلقب بسيدة تونس الأولي _ليلي الطرابلسي_ فمن حيث الممتلكات تملك السيدة ليلي_ بنك الزيتونة الإسلامي_ شركة الاتصالات التونسية_ شركة الطيران التونسية_ في المقابل يملك الشيخ حميد_ بنك سباء الإسلامي _ شركة سبأ فون للاتصالات_ وكالة الطيران الإماراتية _ وكالة الطيران القطرية_وكالة الإيسكريم_ كما يملك الشيخ حميد الأحمر عددا من الجامعات الخاصة والمستشفيات الخاصة , ووكالة العطور , ووكالة الأحذية, وصالة أبو اللو للمعارض الدولية _ وهذه كانت حديقة عامة فأستولى عليها الشيخ بنفوذه_ كما يملك وكالة (الشوكلاته) ويملك من الأراضي ما يساوى في المساحة مدينة (الحديدة) ..؟!! | |||
إضافة إلى شركة التلفونات الثابتة (الكبائن) كل هذا إضافة إلى قرابة (مائة وسبعون شركة تجارية تعمل في مختلف المجالات الاستثمارية ) وهناك العديد من (المدن السكنية ) التي يملكها الشيخ في عدة محافظات يمنية , ثم هناك شركة (سيمنس) وشركة (ccc) والتي سطى عليها وصادرها من عمه (يحي بن حسين) ..؟ وهناك وكالة (سيمنز الألمانية) التي شيدت محطة مارب الغازية للكهرباء ..؟؟ | |||
ترى من هو (الفاسد)..؟ ومن يقول للشيخ / حميد من أين لك هذا ..؟ بل من يجرؤ على أن يقول لحميد من أين ..؟ وكيف .؟ جاءت له هذه الثروة ..؟ وما هي مصادرها ..؟ | |||
הרב פרידמן היה שולח הרבה '[[פ"נ]]ים' אל הרבי, מבקשות של יהודים. | |||
ما سلف وسردناه لم يكن أوهام ولا فعل من نزق أو رغبة في الكيد للشيخ حميد، بل ما قلناه حقيقي وموثق وثابت ومن يريد أن يعرف فقط ممتلكات وثروات الشيخ / حميد بإمكانه الوصول ومعرفة هذه الحقيقة التي نقولها ونعرف أنها ليست سرا , بل حقائق ثابته فقط نتساءل - وبدافع من رغبتنا في المعرفة - ونرجوا من الشيخ أن يدلنا على مصدر ثروته وإلا فهوا (فاسد) وعليه أن يكف عن المزايدة والظهور بصورة التقي والورع الزاهد والعصامي الناجح والمتميز لقيادة (المعارضة) وتلك لوحدها من عجائب الدنيا, التي ليس لهاء مثيل، ولا يمكن أن تحدث غير في اليمن، حيث الرغبات الثأرية والكيد والاحقاد عوامل تقف وراء تحريك المشهد السياسي وهناء فقط يتم التضحية بالمصلحة الوطنية من قبل البعض مقابل تحقيق المصالح الشخصية أو رغبة في الانتصار على الخصوم والشيخ حميد الذي يتحدث بلغة عصرية ومدنية وديمقراطية وبصورة جد متحضرة هو ذاته يتفاخر بانتمائه ( لقبيلة حاشد) مع أنه يعلم أن (قبيلة حاشدة ) هي جزء من النسيج الاجتماعي اليمني وأن النظام الكهنوتي البائد حين أمر بإعدام (جده حسين الأحمر _ وعمه حميد الأحمر ) لم تَقْوَ قبيلة حاشد علي حمايتهما أو الدفاع عنهما وانقاذهما من سيف الإمام وجلاديه , ولم تثر حاشد إلا دفاعاً عن اليمن ومع كل أبناء اليمن حين ثاروا ضد النظام البائد.. | |||
أن من المضحك المبكي أن يصبح حميد الأحمر هو قائد لواء التغيير، وهو محل رهان بعض المعتوهين والبؤساء الذين يروا في الرجل ما ليس فيه والرهان عليه كمن يراهن على بقاء المياه في كف اليد أو في غربال ..!! | |||
نحن لا نحسد حميد علي ما لديه من الثروة الهائلة التي تجاوزت ثروات أباطرة المال والأعمال من اليمنيين الذين عرفهم عهد الإمامة والاستعمار كتجار وواصلوا عملهم ونشاطهم بعد الثورة ولا يزالوا حتى اليوم ومع ذلك لا يملك هولاء ما يملكه الشيخ حميد الذي هو حديث السن والعهد والوعي والتجارة ومع ذلك اصبح الرجل أمبراطورا ماليا بامتياز وها هو وبعد أن امتلك الثروة يسعى لتوظيفها واستغلالها للوصول إلى السلطة ومن ثم تصبح اليمن وشعبها جزءا من أملاك الشيخ حميد الذي ما انفك في استغلال أزمات البلاد بل وصناعة الأزمات في سبيل تحقيق رغباته القاتلة .. فهل يعي حميد والمقربين منه بأن ما يسعى إليه ولأجله يقيم كل هذا الصخب والضجيج هو فعل بعيد عنه بل وابعد عليه من عين الشمس ..؟؟ نتمنى أن يفيق الشيخ حميد من سباته قبل أن يجد نفسه يواجه ويعيش في كنف الحقيقة المرة والمؤلمة . | |||
==הקשר עם חב"ד== | |||
[[קובץ:מכתב הרבי לאריה לייב פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכבתו של [[הרבי]] אל הרב פרידמן בנושא לימוד [[פנימיות התורה]]. [[ז' אדר א']] [[תשכ"ב]]]] | |||
בשנת [[תרפ"ח]], אחרי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מ[[רוסיה]] לוורשא, רצה הרב פרידמן להיפגש עימו. הוא נסע במיוחד ובדרכים מסוכונת לוורשא ומפאת חולשתו של אדמו"ר הריי"צ, לא התקיימה הפגישה. באותה תקופה שהה [[הרבי]] בוורשא והם שוחחו בדברי תורה. לימים אמר הרב פרידמן, שכל טרחתו הגדולה להגיע לוורשה היתה שווה רק בשל פגישה זו. | |||
מראשית דרכו של הרבי כנשיא [[חסידות חב"ד]], בשנת [[תשי"א]], התעניין הרב פרידמן בתורתו של הרבי והיה מקדיש זמן רב ללימוד ועיות ב[[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי. כשהיה שידור חי מהתועדות של הרבי, היה משתדל להגיע לשיכון חב"ד בירושלים כדי להאזין. היה מרבה להתפלל בבית כנסת חב"ד ובעיקר היה מגיע לשמוע את מאמר הדא"ח בסעודה שלישית של [[שבת]]. הוא היה משתתף באירועים תורניים של חב"ד, גם בסוף ימיו כשהדבר היה כרוך קשה מאוד עבורו. | |||
הרב פרידמן הרבה להתכתב עם הרבי. באגרת מיום [[ט"ז באלול]] [[תש"י]] כותב לו הרבי באריכות בנושא צורת כתיבת ה[[אות צדי"ק]] על פי ה[[אריז"ל]] ואיך שזה נכון ב[[נגלה]] וב[[קבלה]]. הרבי מפקפק האם אכן דעתו של [[הגר"א]] היא כפי שמצטטים אותו, בפרט שזה היפך כתבים מפורשים מהאריז"ל{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תל"ז (אגרת תשלא): ". . מה דעת הגר"א בזה, ומעתיק במכתבו מה שכתוב בספר תוספת מעשה רב שהגר"א פסל "הצדין כפופין עקומין מאחוריהם" ואמר שטעות נפלה בכתבי – האר"י-ז"ל.<br>"והנה הספר הנ"ל אין אצלי. אבל איפה רמוזה בלשון זה יו"ד הפוכה? אבל בספר כתוב לחיים להסופר ר' אברהם חיים ממינסק (ווילנא תרי"ח) כותב, ששמע מהרב ר' אלעזר משה ממאנאסטירשיצינע בשם הגר"א דהגירסא בזהר חלק א' (ב,ב) היא לאסתרא ולא לאחורי. ומסיים המחבר דאנו קיימא לן כדעת הבית שמואל והבית יוסף והגר"א ז"ל להלכה למעשה.<br>"כמובן יסוד קלוש הוא ביותר לקבוע על-פי זה דעת הגר"א שהיא היפך כתבי האריז"ל, ובפרט שגם התקון בזהר אינו עולה יפה כלל, כי ממשיך בזהר שם: ולא אתהדרו אנפין באנפין כו' זמין לנסרא לך ולמעבד לך אנפין באנפין, עד-כאן-לשונו. שמכל זה מוכח שמקודם הוא היפך דאנפין דהיינו אחור, ולא לאסתחרא.}}. בספרו "צדקת הצדיק" מביא המחבר את מה שכתב לו הרבי וכותב על זה שזוהי {{ציטוטון|הוכחה שאין עליה תשובה}}. באותו מכתב מודה לו הרבי על החלטתו לפתוח ספריה להשאלת ספרי חסידות והרבי מודיע לו שהוא מוכן לשלוח לו את כל ספרי [[קה"ת]]{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו; מ[[י"א בתמוז]] [[תשי"א]] (אגרת א'צג), הרבי מציע שילד יתחיל ללבוש טלית קטן. על הודעתו שנוסע הוא לראות [[ספר תורה]] עתיק, מבקש הרבי שיצלם הדף של "פצוע דכא", לראות אם הוא בא' או בה'. אגרות משנת [[תשי"ח]] (אגרת ה'תתנג/ה), בעניין השם שיש להזכיר בתפילה על חולה שהוסיפו לו שם. אגרת מיום [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]] על שאלתו האם אפשר לצאת ידי חובת לימוד [[פנימיות התורה]] בלימוד פרק [[תניא]] בכל יום. וכן האם גם ה[[זוהר]] וכתבי ה[[אריז"ל]] נחשבים לפנימיות התורה}}. בשנת [[תשי"ד]] כתב הרב פרידמן אל הרבי מכתב בקשה עם ר' חיים חייקל מילצקי, ראש ישיבת "חיי עולם" ב[[ירושלים]], שבעקבות קללה של [[צדיק נסתר]] היה חולה ברגליו והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הרבי ענה לו שיאמר לרב מילצקי שיתחיל ללמוד [[חת"ת]]. הרב מילצקי אכן התחיל ללמוד חת"ת ותוך זמן קצר התרפא מהמחלה ונחסכה כריתת הרגל{{הערת שוליים|סופר על ידי הרב פרידמן עצמו. מודפס ספר [[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]] מר' [[רפאל כהן]]. חלק א' ע' קנ"ב.}}. | |||
הרב פרידמן היה שולח הרבה '[[פ"נ]]ים' אל הרבי, מבקשות של יהודים. חתנו, ר' אפרים פסח ריבר, כשהיה עובר אצל הרבי לקבל [[לעקח]], היה הרבי מוסר לו חתיכה נוספת עבור חותנו ואומר לו "עבור ר' לייב צדיק{{הערת שוליים|כנראה שהכינוי רמז גם על ספרו "צדקת הצדיק".}}. כמה מצאצאיו שנמנים על חסידי חב"ד מספרים כיצד היה סבם מתרגש עד דמעות, כאשר היה מזכיר את הרבי. | |||
במוצאי [[צום גדליה]] שנת תשנ"ג, לפני פטירתו, ביקש מנכדיו שישירו את [[ניגון שאמיל]] של [[הרבי]] וביאר את המשמעות הפנימית של הניגון שמורה על ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בתקווה שירידה זו תעלה אותה למדרגה גבוהה יותר, בסיום תפקידה בעולם הזה. | במוצאי [[צום גדליה]] שנת תשנ"ג, לפני פטירתו, ביקש מנכדיו שישירו את [[ניגון שאמיל]] של [[הרבי]] וביאר את המשמעות הפנימית של הניגון שמורה על ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בתקווה שירידה זו תעלה אותה למדרגה גבוהה יותר, בסיום תפקידה בעולם הזה. | ||
שורה 44: | שורה 55: | ||
*'''ויבך יוסף'''. | *'''ויבך יוסף'''. | ||
*'''שאול בחיר ה''''. | *'''שאול בחיר ה''''. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 76-79. | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 76-79. | ||
==קישורים | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/20944 הספר 'צדקת הצדיק'] - [[היברו-בוקס]] | *[http://www.hebrewbooks.org/20944 הספר 'צדקת הצדיק'] - [[היברו-בוקס]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||