עריכת הדף "ארון קודש"

[[קובץ:ארון קודש 770.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ארון הקודש ב[[זאל הגדול]] שב-[[770]]]]
'''ארון קודש''' או '''היכל''' הוא המקום בו מונחים [[ספר תורה|ספרי התורה]] ב[[בית הכנסת]]. הארון ממוקם ב"כותל המזרח" המכוון כנגד [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/8/94/2.htm שו"ע או"ח הלכות תפילה]}}.

==רקע==
===שמו===
במשכן ובבית המקדש היה מונח ב[[קודש הקדשים]] [[ארון הברית]] שנקרא גם '''ארון הקודש'''. בארון, היו מונחים [[לוחות הברית]], שברי הלוחות וספר התורה שכתב [[משה רבינו]]. הארון היה עשוי כעין ארגז מעץ מצופה זהב עליו היו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]].

משחרב בית המקדש, ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] בהם ה' משרה את שכינתו ונקראים "מקדש מעט", קראו ל"תיבה" המיוחדת בה הניחו את [[ספר תורה|ספרי התורה]] בקדמת בית הכנסת, "ארון הקודש", בדומה לארון הברית. ב[[פתיחת הארון]] נוהגים לומר את הפסוק "ויהי בנסוע הארון", המדבר כמובן על [[ארון הברית]] משום ההקבלה שביניהם.

===השתלשלות ארון הקודש===
בתחילה, מימי משה רבינו ואילך, היו מניחים את ספרי התורה ב"תיבה". התיבה, הייתה ארגז עץ שהיה נייד יחסית לארון של ימינו, אותה בתעניות היו מוציאים לרשות הרבים וכדומה לקריאת התורה. התיבה לא הייתה מוצבת באופן קבוע בתוך אולם התפילה שבבית הכנסת אלא הייתה מונחת בחדר צדדי ורק ל[[קריאת התורה]] היו מכניסים אותה פנימה. אופן נוסף לאכסון הספר תורה היה ב"תיק" שהיה כעין גליל גדול עם מכסה. התיק היה נייד יותר מן התיבה ובחלק מהקהילות השימוש בו היה נפוץ יותר.

בתקופות מאוחרות יותר, בנו ארון עץ קבוע ב"כותל המזרח" של בית הכנסת ל"ארון קודש". בתקופות אחרות, ארון הקודש היה ב"היכל"{{הערה|כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"}} שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר המזרח, בה היו מניחים את ספרי התורה.

בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}.

במשך ההסטוריה נהגו בבתי הכנסת של קהילות עדות המזרח והספרדים שארון הקודש הוא כ"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. סדר הישיבה בבית הכנסת אינו לכיוון ההיכל אלא לכיוון בימת הקריאה העומדת במרכז בית הכנסת בה ממקום גם ה[[חזן]].

בקהילות האשכנזים נהגו במשך ההיסטוריה בארון קודש מעץ המסמל כאמור את ארון הברית שהיה עשוי מעץ. בסמוך לארון ממוקם ה[[חזן]], וסדר הישיבה בבית הכנסת הוא לכיוון זה.

===הפרוכת===
[[קובץ:הרבי נוגע בפרוכת.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נוגע בפרוכת בכניסתו לבית הכנסת]]
בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/10/3/139.htm בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139] הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"}}. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה{{הערה|מגילה כו, ב}} על פרוכת פנימית. הרבי מדגיש, שאף שיש מקור לפרוכת פנימית, אין לשנות את המנהג בפרוכת מבחוץ ואף לא להוסיף עוד פרוכת פנימית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/18/10/260.htm בהוספות ללקו"ש חלק לו עמ' 260]}}.

על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת.

ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] ישנו מענה ליהודי ששאל את הרבי באופן העמדת הארון קודש, שיהיה בולט מחוץ לכותל. וממנו למדים עד כמה מדוייקת ההנהגה בבית הכנסת בעניינים אלו. וכך כתב לו הרבי: {{ציטוטון|יש לברר אם יש בזה משום שינוי מנהג, ובאם לא נעשה באופן דבליטות כאלו מבחוץ עד עתה, הרי אין לחדש ענין זה, וכידוע עד כמה נזהרו בדקדוק ביותר וביותר מבלי לעשות שום התחדשות בעניני בית הכנסת אפילו בדברים קלים, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על אתר, כי הרי הרואה האומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3704.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תש"ד]}}}}.

==פתיחת הארון==
{{ערך מורחב|פתיחת הארון}}
מנהג [[פתיחת הארון]] הוא חלק ממנהגי [[בית הכנסת]], והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[קריאת התורה|קריאה]] בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות.

פתיחת הארון במועדים שונים נחשבת לסגולה, ובקהילות רבות נוהגים למכור את הפתיחה.

==מנהגים==
בעת פתיחת הארון נוהגים להביט לכיוון ארון הקודש ולעמוד.

המנהג בפתיחת הארון הוא להסיט את הפרוכת מימין לשמאל.

[[הרבי]] נוהג הן בכניסתו לבית הכנסת לתפילה או למעמדים אחרים כ[[חלוקת דולרים]] וכדומה, והן ביציאתו, לגעת בפרוכת הארון קודש. במעמד ה[[יחידות כללית]] המתקיים בחלקו האחורי של ה[[זאל הגדול]] הרבי נהג להביט לעבר ארון הקודש. בהזדמנות מסויימת, הסתירו מחיצות את הארון והרבי ביקש להסירן.

יש הנוהגים בעת הוצאת ספרי התורה מהארון ב[[שמחת תורה]] ל[[הקפות]], להניח בתוך הארון נר דולק.

מנהג ישראל להחליף את הפרוכת בימים הנוראים ובכל חודש תשרי עד ז' חשוון לפרוכת לבנה. כך הוא המנהג גם במפה של בימת קריאת התורה ובעמוד החזן ואף במעיל ספרי התורה עצמם.

ב[[תשעה באב]] נהוג להסיר את הפרוכת מארון הקודש ומהבימות ולהחזיר המפה של בימת הקריאה רק בעת הקריאה.

==ארון הקודש ב-770==
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי התורה ב-770]]}}
ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח ב[[זאל הגדול]] שב-[[770]] נבנה על ידי [[גבאי]] בית הכנסת הרב [[יעקב ליפסקר]], שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים בשילוב פסיפס עץ מיוחד. כשביניהם:
*ארון הקודש ב[[זאל הגדול]] ב-770.
*ארון הקודש ב[[זאל הקטן]] ב-770.
*סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770.
*שולחן מעוטר שהוצב בקומה השניה בביתו הפרטי של הרבי.

כאשר ביקש לבנות את ארון הקודש בזאל הקטן, הורה לו הרבי שלא להחליף את ארון הקודש הישן, שהיה בשימוש בזמן [[אדמו"ר הריי"צ]], ולכן הוא בנה ציפוי לארון הקודש הישן. כך גם ציפה את עמוד החזן. כשבנה את ארון הקודש בזאל הגדול, חשב בתחילה לבנות את ארון הקודש שקוע בקיר, כפי שמקובל ברוב בתי הכנסת, אולם הרבי הורה לו לבנות ארון קודש בולט, כפי שהיה בזאל הקטן, בזמנו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf חיים בבית חיינו] {{PDF}} {{בית משיח}} בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] חג הסוכות תשע"ז}}.

בשנים הראשונות הפרוכת שעליו הייתה צרה ולאחר מכן הוחלפה ברחבה. החל משנת [[תשמ"ח]] רקומה על הפרוכת הקדשה לזכר נשמת [[הרבנית חיה מושקא]], ומשנת [[תשנ"ו]] ואילך מתנוססת הכרזת [[יחי אדוננו]] על החלק העליון של הפרוכת.

בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-[[770]] ומהם:
*ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] (בישיבה הגדולה ובישיבה הקטנה) 
*בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]]
*בית הכנסת חב"ד ב[[ביתר עילית]]
*בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]]
*בית חב"ד מנילה, [[פיליפינים]]
*ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]
*ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]

==ראו גם==
*[[פתיחת הארון]]
*[[קריאת התורה]]
*[[הגבהת התורה]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/84288/ האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש?] הרב יוסף ישעיה ברוין {{אינפו}} {{וידאו}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2223167 כספת מפוארת - ארון הקודש] באתר בית חב"ד
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905597 למה לארון הקודש יש 'פרוכת'?] באתר בית חב"ד
*שמואל ביסטריצקי, '''[https://drive.google.com/file/d/1_ujbfpfj5FW_kTk3TVa5AvUdgx8E26Nz/view ארון קודש הבנוי כחדר]''', בתוך קובץ 'תפארת משה' ג' תמוז תשפ"ד עמוד נח

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי כנסת]]