עריכת הדף "ארבעה אבות נזיקין"

הערך של "ארבע אבות נזיקין" עוסק בארבעה סוגים עיקריים של נזקים שיכולים להיגרם לאדם או לרכוש בעקבות פעולתה של בהמה או אובייקט אחר. ארבעת סוגי הנזקים הם: '''שור''', '''בור''', '''מבעה''' (שן ורגל), ו'''הבער''' (אש). כל אחד מהם נלמד מתוך התורה ונידון במסגרת דיני נזיקין בתורה שבעל פה, וקשור למצוות שונות המתייחסות לדיני משפט אזרחי.

== מדיני הנזקין ==
====שור====
הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.

====בור====
בור הוא הנזקים הנגרמים על ידי בור שנחפר ברשות הרבים. מצוה זו נלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כא, לג.}} "כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור", שבו התורה מזהירה על החובה להיזהר בפתיחת בור או שיח העלול להזיק לאנשים או בהמות. אם אדם חופר בור במקום המהווה סכנה, והוא לא מכסה את הבור כראוי, הוא חייב לשלם לניזק, גם אם לא הייתה לו כוונה לגרום נזק{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נג.}}. 

====מבעה====
מבעה הם הנזקים שנגרמים כאשר בהמה מזיקה על ידי שן ורגל - אכילה או הילוך בשדה או כרם חבירו. בתורה דינים אלו מובאים בפסוק{{הערה|שמות כב, ד.}} "כי יבער איש שדה או כרם"{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נה.}}.

====הבער====
הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.

== בחסידות ==
=====השור=====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שמירת העיניים]]}}
השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק.

=====הבור=====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שמירת הזמן]], [[זריזות]] ו[[לימוד התורה]]}}
הבור הוא נזק שנגרם כאשר אדם חופר בור ולא מכסה אותו, וכך אחרים נופלים לתוכו. בעבודת האדם, המילה "בור" מציינת שדה שאינה חרושה וזרועה, כלומר שדה שנשארה שוממה ואינה מנוצלת כראוי. וכמו כן כאן הכוונה לאדם שלא עוסק בתורה, אלא משקיע את זמנו בטלנות. כך, השדה שאינה עובדה רמז למצב של עצלות או חוסר מעש, אשר עשוי להוביל לנזק רוחני או מוסרי.

=====המבעה=====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[אתכפיא]]}}
המבעה כאן מתייחסת לשן, כלומר אכילה גסה. הכוונה היא גם לפגם של תאוות אכילה{{הערה|שם=אור תורה|}}.

השורש לכל עניין הנזיקין טמון ב[[חטא עץ הדעת]], שבמהותו היה קשור באכילה, (מבעה הוא העיקר מכל הנזיקין), כפי שנצטווה אדם הראשון "לא תאכל ממנו". בעקבות חטא זה, נוצר כללות עניין הנזיקין. התיקון לכך הוא אכילה הנעשית בצורה הרצויה, שהיא אכילה שבאה מתוך ברכה והכרת תודה לה' – "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך"{{הערה|כ' מנחם-אב תשכ"ד, תו"מ ע' 299.}}.

=====ההבער=====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[כעס]]}}
הכעס, או ההבער, הוא הרתחת האש, שהוא בדיוק כמו אש שפורצת ממקום למקום. כל כעס או עימות שעלול להתפשט ולהזיק לא רק לאדם אחד אלא גם לסובלים מסביבו. הכעס הוא נזק רוחני{{הערה|שם=אור תורה|[[אור תורה]] ל[[המגיד ממעזריטש]] על אגדות חז"ל סי' תס.}}.

=== תם ומועד - בעבודת האדם ===
העניין של "תם" ו"מועד" בעבודת האדם עוסק ב[[נפש הבהמית]] שבאדם - ה[[בהמה]] שבאדם. כאשר הנפש הבהמית עושה דבר בלתי רצוי, חשוב להבין שזה לא דבר רגיל או טבעי לנפש הבהמית של יהודי, "איש תם יושב אוהלים". כל ישראל בחזקת כשרות, וההנהגה שלהם היא באופן שמתאים להם.

הדבר לא נובע ממנהגו הרגיל של האדם, אלא כתוצאה מכך שיצרו תקפו אותו, כלומר כשלבו ונפשו הושפעו מהיצר הרע. לכן, במצבים כאלו, ייתכן שהאדם יתנהג באופן שאינו תואם להנהגתו הרגילה, רק משום שהיצר תקף אותו. כאשר אותו אדם חוזר על התנהגות שלילית כזו פעמים רבות, הוא הופך ל"שור מועד", כלומר, רגיל לעשות את הדבר בצורה קבועה, כי התנהגותו נעשתה הרגל.

לימוד והוראה מהעניין הזה היא שבעבודת האדם, גם אם הוא נעשה "מועד" להנהגה בלתי רצויה, תמיד אפשר [[תשובה|לשוב]] ולהתעלות. שינוי והתחדשות אפשריים, במיוחד אם האדם מבצע "הרהור תשובה", שמוביל אותו למקום שבו אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים להגיע — וזהו עוצמתה של [[תשובה]]{{הערה|י"ט כסלו תשמ"ו, התוועדויות אות לד, ע' 61.}}.

== ראו גם ==
* [[סדר נזיקין]]
* [[שור]]
* [[בור]]
* [[שריפה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חושן משפט]]