פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
אפרים
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''אפרים''' היה בנו השני של [[יוסף הצדיק]] שנולד לאמו [[אסנת]], והוא אביהם של שבט אפרים. ==לידתו ושמו== נולד בארץ [[מצרים]] בשנים שקדמו לשבע שנות הרעב המתוארות ב[[פרשת מקץ]], לאחר לידת [[מנשה]] אחיו ה[[בכור]]. בסיפור לידתו בתורה מובא ההסבר לקריאת שמו אפרים על ידי יוסף: {{ציטוט|תוכן=וַיִּקְרָא יוֹסֵף .. וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.|מרכאות=כן|מקור=בראשית פרק מ"א פסוקים נ"א-נ"ב}} המפרשים מבארים זאת, שיוסף עשה סימנים לעצמו בקריאת שמותם של בניו, שלא ישכח כעת, בעת הטובה, את הימים הקשים שהיו לו וכך יוסיף בהודיה לה'. כמו השם אפרים, המבטא שהעוני עצמו גרם את גדולתו{{הערה|מלבי"ם בראשית מא, נב.}}. עוד פירשו שיוסף קרא את שם בנו אפרים על שם הביטול של האבות [[אברהם]] ו[[יצחק]] שנאמר בהם "אפר": אצל אברהם נאמר "ואנכי עפר ואפר", אצל יצחק כאפר על גבי המזבח. שניהם במשמעות אפרים, בלשון רבים. לכן נקראו גם [[בני ישראל]] על שם אפרים שנאמר "הבן יקיר לי אפרים"{{הערה|דעת זקנים מא, נב.}}. בילדותו שמעוני כתוב כי לידתו הייתה בחודש אדר או חודש אייר. ==ברכת יעקב== שבע-עשרה שנים לאחר ש[[יעקב אבינו]] ובניו הצטרפו ליוסף במצרים, ויעקב הגיע כבר לעת זקנתו, הביא יוסף את שני בניו ליעקב כדי שיקבלו את ברכתו. יעקב בברכתו הדגיש את מעלתם של מנשה ואפרים באומרו: {{ציטוט|תוכן=וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי|מרכאות=כן|מקור=בראשית פרק מ"ח פסוק ה}} יעקב בברכתו הקדים את אפרים הצעיר לפני [[מנשה]] הבכור: {{ציטוט|תוכן=הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי-יָשִׁית אָבִיו יַד-יְמִינוֹ עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, לֹא-כֵן אָבִי: כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם: וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה|מרכאות=כן|מקור=בראשית פרק מ"ח פסוק ט"ז}} ==בתורת החסידות== בתורת ה[[חסידות]] מבואר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_2iL49ttDygLs40R2mpPGBHzCJXjySnq/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ט"ו ויחי ב.]}} ששמותיהם של מנשה ואפרים מבטאים שני רגשות הפכיים בליבו של יוסף שנוצרו אצלו כתוצאה מהירידה למצרים. השם 'מנשה' ניתן על-שם: "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי". שם זה מבטא את צערו של יוסף על שהורחק ממקום חיותו הטבעי בבית אביו ואת השתדלותו לא לשכוח את המקום ממנו בא, לשמר את העבר ולא להיות מושפע מהסביבה המצרית. לאידך, השם 'אפרים' שניתן על שם "כי הפרני אלוקים בארץ עניי" מבטא את הודאת יוסף לה' על התועלת שצמחה לו דווקא על ידי הגלות. אפרים מבטא את המבט של יוסף קדימה, לא זו בלבד שהוא לא מושפע לרעה מהסביבה, אלא אדרבה, גם במצרים הוא מתרחב גדל ומשפיע על סביבתו. יוסף ראה את העיקר במנשה הבכור ובעניין שהשם שלו מבטא, הזיכרון המתמיד של "בית-אבי" גם בהיותו במצרים. אולם [[יעקב]] ראה את העיקר בגישה השנייה, זו שהתבטאה בשמו של אפרים, הפיכת הגלות והחושך לאור, ולכן הוא ראה את מעלת אפרים גבוהה ממעלת מנשה. גישות אלו נמצאות גם אצל כל יהודי שנמצא בגלות. ראשית צריך יהודי להרגיש את הצער על הגלות ואת הריחוק מאבינו שבשמים, ועליו לבקש ולתבוע ללא הרף את שובו ל"בית-אבי" - לגאולה השלמה. מצד שני עליו לדעת ולזכור, שתכליתה של הגלות היא - "הפרני אלוקים בארץ עוניי" - להאיר את חושך הגלות על-ידי התורה ומצוותיה ולעשות דווקא מענייני הגלות החשוכים אור גדול, על ידי תורה ומצוות, שזו תכליתה האמיתית של כל הגלות. ==ראו גם== [[משיח בן יוסף]] ==קישורים חיצוניים== *'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1064851 מנשה ואפרים - שתי גישות בעבודת הגלות]''' שיחה של הרבי מעובדת, באתר בית חב"ד {{בית חב"ד}} *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ArticleID=283&ArticleTitle=%EC%E0%20%F8%F7%20%EC%E6%EB%E5%F8;%20%E2%ED%20%EC%F2%F9%E5%FA לא רק לזכור; גם לעשות]''' שיחה של הרבי מעובדת, מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54110 מנשה ואפרים, מי גדול יותר?]''' שיחה של הרבי, מוגשת על ידי הרב [[אלי וולף]] {{שטורעם}} *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15874&CategoryID=2464 מן המעיין: מנשה ואפרים]''' מתוך עלון [[שיחת השבוע]] 1723 *הרב [[סנדי ווילישאנסקי]], '''[https://chabad.info/blogs/645553/ שליחות חיים, או זכרונות מפעם?]''' {{אינפו}} {{השבטים|}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:השבטים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בית חב"ד
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:השבטים
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:שטורעם
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)