עריכת הדף "אסתר"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אסתר המלכה|אחר=מגילת אסתר|ראו=[[מגילת אסתר]]}}
'''אסתר המלכה''' (אסתר בת אביחיל, משבט בנימין. בת דודו של [[מרדכי היהודי]]) הייתה גיבורת [[מגילת אסתר|סיפור המגילה]] ו[[נס]] [[פורים|חג הפורים]]. אסתר נישאה למלך [[אחשוורוש]] בעל כרחה לאחר שהאחרון הרג את מלכתו הקודמת, ושתי. בדורה נגזרה גזירת שמד על כל עם ישראל, ובזכות נישואיה למלך הביאה להצלת כל עם ישראל משמד וכליה.

אסתר הייתה גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל{{הערה|שם=יגא}}. ואחת מארבעת הנשים היפות מימות עולם{{הערה|מגילה טו, ב.}}.

==שמה==
ישנם כמה דעות מה היה שמה האמיתי: אסתר, או הדסה או אסתהר. וכך מסבירה הגמרא את שמותיה השונים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
תניא, רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה – על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר{{הערה|זכריה א, ח.}} והוא עמד בין ההדסים.

רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.

רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר (- ירח{{הערה|רש"י.}} או כוכב נוגה{{הערה|ילקוט שמעוני.}}).

בן עזאי אומר: אסתר לא ארוכה ולא קצרה הייתה אלא בינונית, כהדסה.

רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת הייתה {{כתב קטן|(כהדסה)}}, וחוט של חסד משוך עליה.
|מקור=תלמוד בבלי מסכת מגילה יג, א}}

הגמרא{{הערה|חולין קלט, ב.}} אומרת: {{ציטוטון|אסתר מן התורה מנין? דכתיב "ואנכי הסתר אסתיר"}}{{הערה|וילך לא, יח.}} המהרש"א מבאר, שהסיבה שהגמרא מבררת זאת, היא מפני שיש כמה שיש להם כמה שמות, וצריך לדעת מדוע בחרו דווקא בשם זה שיהיה השם העיקרי? ובפרט כאן, שהשם של אסתר הוא שם פרסי. ועל זה עונים, שעיקר שמה הוא אסתר, מכיוון שבדורה יתקיים המקרא הזה - שאומר ש[[הקב"ה]] יסתיר את פניו מבני ישראל. [[הרבי]]{{הערה|שערי מגילה עמ' צא. וראה במ"ש ה'מנות הלוי' בנוגע לשינוי שמה של אסתר לשם פרסי.}} מביא מהגמרא הנ"ל ראיה לדברי המהרש"א שזהו שם פרסי.

==מוצאה==
אסתר הייתה בת אביחיל דודו של מרדכי, והייתה מצאצאי שאול המלך, והוא זכה שהיא תצא ממנו הודות לצניעותו הגדולה{{הערה|שם=יגב|מגילה יג, ב.}}.

אסתר התיתמה מילדות, וכמו שכתוב "כי אין לה אב ואם.. ובמות אביה ואמה"{{הערה|שם=אסתר ב, ז.|אסתר ב, ז.}}. הגמרא מסבירה, שכפל הלשונות על חסרון הוריה היה בכדי לומר ש"עיברתה - מת אביה, ילדתה - מתה אמה"{{הערה|שם=יגא|מגילה דף יג עמוד א.}}. המדרש{{הערה|איכה רבה (בובר) פרשה ה.}} מסביר כי היא בעקבות תלונת ישראל לקב"ה ש"יתומים היינו ואין אב"{{הערה|איכה ה, ג.}}, אמר להם ה': "חייכם הגואל שאני מעמיד עליכם אין לו אב ואם".

המגילה מספרת שבעקבות פטירת הוריה, "לקחה מרדכי לו לבת". הפירוש שנלמד בפשטות הוא שהייתה זו לקיחה לאימוץ, אך הפירוש האמיתי הוא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite= פירוש הר"י ן' נחמיאש]. האבן עזרא והמלבי"ם הבינו כפירוש הפשוט, אך הר"י דוחה פירוש זה.}}, כפי שכותבת הגמרא: {{ציטוטון|מרכאות=כן|תנא משום רבי מאיר: אל תקרי לבת אלא לבית}}.

===העלמת מוצאה===
כאשר אסתר נלקחה על ידי פקידי המלך, מרדכי הורה לה לא לספר על מולדתה ועל עמה. הסיבה לכך היא:
*בכדי שיחשבו שהסיבה לשתיקתה הוא הבושה שלה מכיוון שהיא באה ממשפחה בזויה או שהיא בכלל "אסופית", וכך ישלחוה. כיוון שאם היו יודעים שהיא ממשפחת [[שאול המלך]] הם היו מחזיקים בה{{הערה|רש"י ומלבי"ם.}}.
*יש המפרשים שהסיבה הייתה, בכדי שהיא תוכל למלוך, כיוון שאם יתפרסם שהיא יהודיה השרים לא יסכימו להמליכה{{הערה|שם=ריק|ר"י קרא.}}.
*אחרים אמרו כי בדרך נבואה או ב[[חלום]] ידע שתבא תשועה על ידה לישראל{{הערה|שם=נחמ|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite= פירוש הר"י ן' נחמיאש].}}.
*ויש המוספים, שאם היה מתפרסם שהיא יהודיה וקרובת מרדכי, המן לא היה מתקנא במרדכי, ולא הייתה גזירה, ולא היה נעשה הנס{{הערה|שם=ריק}}.
*ויש המפרשים, שמרדכי אמר לה כך, בכדי שיתאפשר לה לשמור תורה ומצוות בסתר, ולא ירגישו המשרתים, כי אם זה היה מתפרסם, ייתכן שהמלך יכריחנה או יהרגנה כי בעל כרחה נתפשה{{הערה|אבן עזרא.}}.

==בבית אחשוורוש==
לאחר שאחשוורוש המלך הרג את אשתו הראשונה, והחל בחיפושים אחר אישה חדשה, הוא פקד לאסוף את כל הבתולות על מנת שהוא יוכל לבחור מתוכן אחת. אסתר לא חיפשה ללכת לשם, אך כאשר היא הלכה לאחת מחברותיה, חטפו אותה משרתי המלך באונס. ואף שמרדכי ידע, הוא לא רצה לומר דבר, בכדי שלא יוודע מוצאה{{הערה|שם=נחמ}}.

בהגיעה לבית הנשים, היא מוצאת חן בעיני כולם, ובעיני הגא סריס המלך הממונה, והוא ממהר לתת לה את כל צרכיה{{הערה|הר"י נחמיאש מבאר, שאצל שאר הנשים הוא היה לוקח בכדי להתפרנס מהצד, אבל לה – הוא נתן את כל מה שניתן עבורה.}}. ונותן לה שבע נערות לשמשה, מבית המלך. באמצעותן היא יכלה לספור את ימי השבוע, ולידע מתי שבת. הגא גם נותן לה אוכל מיוחד, וחולקים האמוראים מהו: {{ציטוטון|אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי. ושמואל אמר: שהאכילה קדלי דחזירי. ורבי יוחנן אמר: זרעונים}}{{הערה|שם=יגא}}. הסיבה שהוא הפלה אותה לטובה הייתה, מכיוון שהיה בטוח בכך שהיא תיבחר למלכה. ועל כן הוא: '''א'''. מיהר לתת לה את תמרוקיה, בכדי שהיא תיכנס במהרה למלך. '''ב'''. דאג למזונה ביחוד. '''ג'''. נתן לה, שלא כמו שאר הנערות שקיבלו סתם שבע נערות, אלא את שבע נערות "מבית המלך" – שתהינה ראויות לה גם בעת שתמלוך. '''ד'''. והוא הפלה לטובה גם את נערותיה לטוב – בחדרים יותר טובים, ובמאכלים יותר משובחים{{הערה|מלבי"ם.}}.

לאחר שנה ששהתה שם, כשהייתה בגיל – {{ציטוטון|רב אמר: בת ארבעים הייתה. ושמואל אמר: בת שמונים שנה. ורבנן אמרי: בת שבעים וחמשה.. כמנין 'הדסה'}}{{הערה|בראשית רבה פרשה לט, יג.}} – הגיע זמנה לעבור אצל המלך בחודש טבת.

אסתר לא מסרה את נפשה שלא להיבעל מאחשוורוש, מכיוון שהיא "קרקע עולם"{{הערה|סנהדרין עד, ב.}}, דהיינו, שהיא לא עושה כל מעשה בזה. אולם בזהר{{הערה|ח"ג רעו, א. תקוני זהר תיקון כ.}} הובא, שאסתר לא הלכה באמת לאחשוורוש, אלא הייתה שידה שהייתה הולכת במקומה, והיא הייתה הולכת למרדכי. האריז"ל מבאר שהיה זה בעצם החלק הרע שבנפשה של אסתר שנפרד ממנה{{הערה|שם=תל|הובא במדרש תלפיות אות ה, ענף המן.}}.

בהמשך סיפור המגילה אסתר נוטלת חלק מרכזי, בכך שהיא נכנסת לאחשוורוש וגורמת לו במשתה היין השני לכעוס על המן, שרצה להרוג את עמה, וכך נגרמת תלייתו. ולאחר מכן היא מביאה את מרדכי לאחשוורוש ומתחננת אליו שיבטל את הגזירה. כן היא מאפשרת ליהודי שושן להרוג במשך יום נוסף להרוג את אויביהם, ולתלות את עשרת בני המן.

===מלכותה===
הסיבה שאסתר מלכה על 127 מדינות, הייתה מכיוון ש[[שרה אמנו]] חיה 127 שנים{{הערה|בראשית רבה פרשה נח, ג.}}.

ואכן, לאחשורוש היו בתחילה רק מאה ושש עשרה איפרכיות, ובזכות אסתר נתווסף לו עוד י"א{{הערה|אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עשרת המלכים עמוד 463.}}.

==כתיבת המגילה==
לאחר שנצחו היהודים, ביקשה אסתר המלכה לכתוב את המגילה:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|תוכן=אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: "קבעוני לדורות".

רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו:.. שלחה להם אסתר לחכמים: "כתבוני לדורות".
|מקור=מגילה ז, א}}

החילוק בין הבקשות הוא: שהקביעה היא ליום טוב, והכתיבה היא - שהיא תהיה קבועה בין כתבי הקודש. את הבקשה הראשונה - לא קיבלו החכמים, אבל את הבקשה השנייה הם קיבלו, וכתבו את המגילה.

[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=&pgnum=365 לקוטי שיחות חלק טז שיחה א לפורים]. נדפס בתרגום ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&st=&pgnum=203 שערי מגילה]}}, שהסיבה שדווקא אסתר היא זו שביקשה את כתיבת המגילה, בשונה ממרדכי שרק ביקש על קביעת היום טוב{{הערה|ירושלמי מגילה פרק ה, הלכה א.}}, היא מכיוון שהחילוק בין מרדכי ואסתר הוא החילוק בין [[נשמה]] וגוף - שמרדכי הוא הנשמה, ואסתר היא הגוף. ולכן גם בסיפור המגילה - מרדכי דאג לחזרתם בתשובה של בני ישראל; ואסתר הלכה להשתדל בהצלת גופם הגשמי של בני ישראל. ולכן מרדכי הסתפק בעניין הרוחני של [[פורים]] - בקביעת הנס ב'''מחשבת''' בני ישראל; אבל אסתר רצתה גם מעשה, ולכן היא ביקשה כתיבה בדיו על הספר, וקריאה של המגילה (ש"עקימת שפתיים היא כמעשה"{{הערה|דעת רבי יוחנן — [[בבא מציעא]] צ, ב. סנהדרין סה, ב. וכן קיימא לן.}}).

==בנה==
המדרש{{הערה|ויקרא רבה פרשה יג, ה. אסתר רבה פרשה ח, ג.}} מספר, שלאסתר נולד בן מאחשוורוש, ושמו "דריוש", והוא זה שנתן רשות לבנות מחדש את [[בית המקדש]] השני{{הערה|ראה [[רש"י]] עזרא א, א. ולהעיר מפירושו בדניאל ט, א – שהיה דריוש בן אחשוורוש שהיה קודם לאחשוורוש שבסיפור המגילה.}}.

הגמרא אומרת{{הערה|שם=יגב}} שהיא "הייתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי". ותוספות מסבירים, שהיא הייתה משמשת במוך אצל אחשוורוש, והיא התעברה ממרדכי. והסיבה שהוא נקרא "בן אחשוורוש" אף שהיה בן מרדכי, היא מפני שגדל בביתו{{הערה|תוספות הרא"ש.}}.

אולם יש הסוברים, כי אף ששימשה במוך אצל אחשוורוש, היה זה רק עד להליכתה אליו בזמן הגזירה, כשאמרה "כאשר אבדתי אבדתי", ואז היא אכן התעברה מאחשוורוש{{הערה|מהרש"א.}}. אולם קשה על כך מחשבון הזמנים, שכן על פי זה דריוש היה רק בן שנתיים במיתת אחשוורוש, וזה לא ייתכן{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14493&st=&pgnum=93&hilite= יערות דבש חלק ב דרוש ט].}}.

לעומת זאת, על פי פירוש האריז"ל{{הערה|שם=תל}} שהייתה זו שידה שהייתה אצל אחשוורוש, מובן שהוא נולד ממנה, אלא שהוא נקרא בנה של אסתר מכיוון שהיא (השידה) הייתה מהחלק הרע של אסתר.

==בתורת החסידות==
בגמרא מובא, שהמקור לשם "אסתר" מן התורה הוא הפסוק "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". והיינו, שעניינה של אסתר שנמשלה ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|שם=יוט}} הוא – הסתרת האלקות בזמן הגלות, שעל שמה אומרים "ביום" – הגילוי הוא באופן של "ההוא" – שהוא לשון נסתר, כיוון שהגילוי נעדר (בשונה מלעתיד לבוא שיאמרו "ביום ההוא: הנה אלקינו זה"{{הערה|ישעיה כה, ט.}}){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/90d.htm תורה אור מגילת אסתר צ, ד].}}.

דרגתה של אסתר היא [[ספירת המלכות]] של [[עולם האצילות]], אשר נעשית [[עתיק]] ל[[עולם הבריאה]], ומסתתרת בירידתה לשם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92a.htm תורה אור מגילת אסתר צב, א].}}.

השם "הדסה" שהוא מלשון "הדס", נתבאר בפרדס{{הערה|שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך הדס.}} ובמאורי אור{{הערה|מערכת ה' אות יז.}}, שם זה מורה על ספירת ה[[מלכות]] כפי שהיא מתייחדת עם ספירת ה[[תפארת]], שהיא כללות הספירות, וביחוד כללות הספירות [[חג"ת]], שזוהי המשמעות של הדס, שהוא ענף עץ עבות{{הערה|אמור כג, מ.}}, והמצוה היא בשלשה הדסים{{הערה|סוכה לד, ב.}}, כנגד שלשת הספירות חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת, וכאשר המלכות מתייחדת ומקבלת מג' ההדסים אזי נקראת בשם הדסה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט]. וראה ד"ה ויהי אומן את הדסה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שח ואילך). וראה גם ד"ה הנ"ל תשי"ג. תשכ"ד.}}.

והסיבה לכך שהמגילה אומרת ש"ויהי אומן את הדסה היא אסתר", היא מכיוון שהדסה היא הדרגה היותר עליונה, שנקראת על שם ה[[צדיקים]], ואסתר היא הדרגה הנמוכה יותר, וגם בה יש הדסה. דהיינו, שהדסה מרמז ל"[[עצם הנשמה]]" שממנו בא כוח ה[[מסירות נפש]] אצל היהודי. והוא העצם גם של החלק התחתון{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג].}}. ופעולה זו – של חיבור "הדסה" עם "אסתר" נעשה על ידי מרדכי שהיה "אומן" אותה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט].}}.

עניינה של אסתר הוא, שאף שהיא עצמה היא מבחינת "פנים", היא באופן של אסתיר, שהוא נעלם; אך יש בה גם "חוט של חסד", וכמו שכתוב "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" כו'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/121c.htm תורה אור הוספות למגילת אסתר קכא, ג].}}. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"{{הערה|שם=אסתר ב, ז.}}, ולא "יפת מראה"{{הערה|בראשית לט, ו. כט, יז.}}, מכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, לכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/9/119.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט ד"ה להבין שרשי הדברים].}}, ואז היא נקראת בשם "אסתר" ש"ירקרוקת הייתה"{{הערה|שם=יגא}}, שהוא היפך ענין היופי.

הסיבה שהנס היה באופן טבעי, שלא היה נראה לעין שזה למעלה מהטבע, אלא שהיה זה מצד אהבת אחשוורוש לאסתר, היא מכיוון שכאשר ה[[אלוקות|גילוי אלוקות]] נעדר, הגילוי צריך להצטמצם דרך שם "[[אלקים]]" שהוא בגימטריה "הטבע"{{הערה|שם=יוט|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/93d.htm תורה אור מגילת אסתר צג, ד].}}.

בדרושי חסידות{{הערה|שם=יוט}} מובא בנוגע ל"הנהגת אסתר שעשתה הכל מעצמה בלי עצת מרדכי". ואף שלכאורה זה לא מובן: שהרי השם "אסתר", מורה על מעמד ומצב שלא ברור מה צריכים לעשות ומה לא צריכים לעשות וכו'. ואם כן, במצב כזה בוודאי הייתה אסתר צריכה לשאול ולברר דעתו של מרדכי, ולא לעשות הכל מעצמה? אך הביאור הוא (כמבואר שם), שלהיותה "עקרת הבית", "כל עניני הנהגת עולם שייך אצלה, ובעלה מרדכי.. 'בטח בה לב בעלה'{{הערה|משלי לא, יא.}} שבוודאי לא תעשה דבר שלא כהוגן ח"ו, ולכן עשתה בעצמה כו'"{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2970841 שיחת חג הפורים תשי"ז אות לה].}}, והסיבה לזה היא, מכיוון שהיא הייתה כל כך בטלה, שמעצמה הייתה עושה את הנדרש ללא סיוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/100c.htm תורה אור מגילת אסתר ק, ג].}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 מאמר ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג]
*[https://drive.google.com/file/d/1tiAW4f2XQgyLi0mJF-c7YDYZx_Umik2K/view מאמר ד"ה ויהי אומן את הדסה תשכ"ד]
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/654578/ רבי יומי: היתכן שהמגילה נקראת רק על שם אסתר?]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}

{{פורים}}

[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]