עריכת הדף "אנוש (תואר)"

'''אנוש''' הוא תואר ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] לאדם שפל, שאין לו לא [[מוחין]] תקינים ולא [[מידות]] תקינים, אלא הוא מחזר כל היום רק אחר תאוות גופו ומתעלם מבוראו{{הערה|היום יום ד' אלול. זוהר חלק ג' מח, א.}}. אנוש כאמור הוא הבחינה הנחותה שבתארי האדם, שהם [[אדם]], [[איש]], [[גבר]], ו[[אנוש]]. 

אמנם גם ה[[גבר]] הוא גם סוג של אנוש, אך הגבר יכול להתגבר על תאוותיו, ועל שם כך הוא אף נקרא 'גבר'. אך האנוש לא רוצה ולא מתגבר כל ימיו על תאוותיו, ומכאן שמו של האנוש: אנוש נקרא 'אנוש' ע"ש הפס'{{הערה|בראשית מ"א}} "כי נשני אלוקים" - 'נשני' מלשון שכחה, שהאנוש שוכח את אלוקיו ומתעלם מאחריתו. 

בהקשר לכך ניתן לראות{{הערה|ראה [[תרגום אונקלוס]] על התורה בפירושו את המילה "איש" ו"אנוש"{{הערה|בארמית תרגום של איש ואישה זה אינשי}}, וכן ראה עוד פירושים ותרגומים}} שגם ה[[אשה]] וגם ה[[אדם|איש (זכר)]] מקורם ושורשם הוא מהתואר אנוש. הסיבה לכך נעוצה בכך שאנוש זה הדבר שהכי מבטא את האדם בכללותו - יש טובים, יש רעים, וכו'.

אנוש, למרות דרגתו הנמוכה בתרגום המילים של התורה אנוש הוא מקביל ל[[אדם (תואר)|אדם]]{{הערה|אדם בארמית זה אנש}}.

{{הערות שוליים}}
{{אדם}}