עריכת הדף "אליהו בקשי דורון"

{{דמות
|שם=הרב אליהו בקשי דורון
|תמונה=הרב אליהו בקשי דורון.png
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[ירושלים]], [[ארץ ישראל]]
|תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] ורב ראשי של הערים [[בת ים]] ו[[חיפה]]
}}
הרב '''אליהו בקשי דורון''' ([[תש"א]] - [[י"ט באייר]] [[תש"פ]]) היה הראשון לציון ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הספרדי בין השנים [[תשנ"ג]]-[[תשס"ג]] וממנהיגי היהדות הספרדית בישראל. בעברו כיהן כרב ראשי בערים [[בת ים]] ו[[חיפה]]. בהמשך עסק בעסקנות ציבורית וכיהן כנשיא ארגוני חסד רבים, וכיו"ר מוסדות 'בנין אב' ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד בירושלים בשנת [[תש"א]] ובצעירותו למד בישיבות 'הדרום' ו'חברון'. לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[שלום אהרן לופס]] רבה הראשי של [[עכו]], למד בכולל 'קול יעקב' ובהמשך הפך לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב [[עובדיה יוסף]].

את קריירת הרבנות שלו החל בשנת [[תש"ל]] כאשר מונה לרב שכונה ב[[בת ים]], ובהמשך התקדם בסולם הרבנות עד שהתמנה כרבה הראשי של [[חיפה]] שם כיהן כרבה הראשי של העיר במשך שמונה עשרה שנים.

בשנת [[תשמ"ג]] התמודד על תפקיד הרב הראשי, אך לבסוף הפסיד למתמודד המתחרה הרב [[מרדכי אליהו]].

בשנת [[תשנ"ג]] התמודד שוב מול הרב [[חיים דוד הלוי]], ובפעם הזאת ניצח בעקבות תמיכת רבו הרב עובדיה יוסף.

נפטר במרכז הרפואי שערי צדק לאחר שלקה בנגיף קורונה במהלך [[מגפה#מגפת הקורונה|מגפת הקורונה]], והוא בן 79 שנים.

==קשריו עם חב"ד==
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=הפסקה עשויה מציטוטים}}
[[קובץ:הרב בקשי דורון בספריית חב''ד.png|ממוזער|הרב בקשי דורון בביקור ב[[ספריית חב"ד]]. לצידו נראה הספרן הרב [[שלום דובער לוין]]]]
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|עם הרב לוי ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]
הרב בקשי דורון נחשב לידיד חב"ד והשתתף בכינוסי חב"ד רבים.

על תקופת כהונתו ב[[בת ים]] סיפר: {{ציטוטון|אני זוכר את הימים שהייתי רב בבת ים והגיע אז לעיר הרב [[זמרוני ציק]] מנהל [[בית חב"ד]] בבת ים. הוא עשה שם המון. עד היום אני שומע על פעולותיו בבת ים}}{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 166}}.

בהכנסת [[ספר תורה הכללי]] ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]] הששתף הרב באירוע כשהוא אוחז בידיו ב[[ספר תורה]].

ב[[תשמ"ב]] פרסם מאמר מיוחד בחוברת 'הדר הכרמל' שיצאה לאור "לכבודו של גאון ישראל כ"ק מרן אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לגבורות שמונים שנה לאורך ימים ושנים טובות"{{הערה|לשון כריכת החוברת}} על גדלותו של הרבי תחת הכותרת "כוחה של תורה" בו ביאור בטוב טעם שהשלימות המיוחדת בה ניחן הרבי מגיעה מלימוד תורה לשמה וכמאמר המשנה{{הערה|אבות פרק ו, א}} ש"על ידי זה זוכה לדברים הרבה"{{הערה|המאמר נדפס אף ב[[כפר חב"ד (שבועון)]] גליון 378}}. בפתיחת המאמר סוקר בהערצה את מעלותיו של הרבי ואלו דבריו:

{{ציטוטון|כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת}}.

בימי [[בין המיצרים]] [[תשמ"ג]] חתם על ה{{ציטוטון|מחאה על פגיעה בעדה קדושה - מחאה וקריאה נמרצת}} שנכתבה בקשר לפגיעות בחסידי חב"ד שהפיצו את לימוד [[תורת החסידות]] בשכונת [[ויליאמסבורג]] בה נכתב (בין השאר) {{ציטוטון|אנו מצטרפים בזה למחאתם הגדולה של גדולי התורה והיראה.. על הפשע הנתעב שביצעו אנשים רעים וחטאים שפגעו והכו קשות חכמי תורה וגדולים ביראה ותורה, והשחיתו זקנם רחמנא ליצלן, הכל בשל הרבצת תורת חסידות חב"ד, והצטרפות לעדה קדושה של חסידי חב"ד, שמאז יסודה על ידי רבינו הגדול האלוקי בעל התניא והשולחן ערוך זכותו יגן עלינו אמן ועד לנשיאותו הקדושה של הגאון וצדיק דורנו לוחם מלחמת השי"ת כבוד קדושת שם תפארתו מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מהווים אלפים ורבבות חסידיה, חלוץ ההולך לפני המחנה, בתורה וביראה ובמסירות נפש על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בעולם}}.

ב[[תשמ"ה]] העניק ל[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון ארוך בו גולל את מסכת הקשרים העניפה בינו לחסידות חב"ד והרבי. הוא קבע בפסקנות שהרבי הוא המכריע בענייני הגיורים ואין ספק שדעתו תהיה מקובלת על כולם ללא יוצא מן הכלל. הוא קרא בראיון לפעול ב[[מבצעים]] בכלל וב[[מבצע תפילין]] להפצת התורה והיהדות בדרכה של חב"ד ללא מפלגתיות כשהוא מביע את תקוותו הרבה "לראות את ש"ס כתנועה נוסח חב"ד". עוד אמר הרב:

{{ציטוטון|מי שקשור בעשייה חייב להיות קשור עם חב"ד. לא ניתן שלא להיתקל בחב"ד. פוגשים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] חב"דיים, מזדמנים לכינוסים ומשתתפים בפעולות השונות. שיהיו ברוכים. הם פועלים הרבה מאוד. ב"ה יש לי קשר של עשייה עם פעילי חב"ד. יש באיזור גם הרבה רבנים חסידי חב"ד ואנו קשורים יחדיו. בשנים האחרונות נוצר קשר הלכתי ביני לבין חסידי חב"ד. לא אחת עונה הרבי שליט"א לשואלים בעניין זה או אחר כי ישאלו מורה הוראה בעדתם. רבים מהאיזור שקיבלו תשובות כאלה מופנים אליי, במיוחד בבעיות הכשורות ביחסי משפחה וכדומה}}.

עוד סיפר באותו ראיון שקבלת מכתב הרבי החתום בחתימת יד קודשו ובו מברכו לרגל נישואי בתו עם הרב [[ארי אברהם סמג'ה]]{{הערה|רבה של שכונת רמת שלמה בירושלים}} {{ציטוטון|הייתה עבורנו שמחה וזכות מיוחדת}}.

באותה השנה השתתף בסיום הרמב"ם ב[[חיפה]] וב[[קריית אתא]] ונשא דברי ברכה נלהבים כשהוא מעלה על נס את מפעליו של הרבי ותקנת לימוד הרמב"ם בפרט וקרא לכל יהודי להצטרף לתקנת לימוד הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ח]] עת נערך כינוס [[שלוחי הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] ב[[אילת]] הגיע במיוחד כדי לכבד את המעמד כשבמהלכו נשא דברים על גדלותו של הרבי ועל עניינם של [[השלוחים]] ואלו היו דבריו: {{ציטוטון|זכה דורנו לאש הקודש היוקדת בקרבו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אש שכולה רצופה אהבה ויראת ה'. אש שיסודה בחסד ודאגה לכלל ישראל. מי שמסתופף בצילה ומתחמם לאורה יודע את גודל ערכה וכוחה. אבל אש בלא להבה אינה מגיעה למרחוק. אתם השלוחים - הלהבה. אתם מביאים את האור למרחוק ומחממים את בית ישראל בבחינת 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'}}.

בשנת תשנ"ח, עת כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל, הגיע לביקור במרוקו והתארח אצל שליח הרבי הרב שלום אידלמן תחת אבטחה כבדה. באירוע השתתפו ראשי הקהילה היהודית במרוקו ונציגי המלך{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/355699 תיעוד נדיר: זקן הראשונים לציון זצ"ל במרוקו].}}.

בשנת [[תשס"ז]] ביקר בישיבת חב"ד בלונדון ומסר בה שיעור מעמיק כשהוא מציין את ההצלחה המיוחדת של הישיבה עליה שמע{{הערה|[https://col.org.il/news/29340 ביקורו בישיבת תומכי תמימים לונדון]}}.


בשנת [[תשע"ב]] התוועד בכינוס שנערך לקראת [[ג' תמוז]] ב[[ראשון לציון]].

===התבטאויות על חב"ד===
*{{ציטוטון|זכיתי להשתתף במספר הדלקות מרכזיות של נרות [[חנוכה]] על ידי חסידי חב"ד בארץ ובעולם. יישר כוחם על קידוש ה' הגדול שנעשה בפעילות זו}}
*{{ציטוטון|חב"ד זוכים לעשות את הפרסומי ניסא הגדול ביותר, ואשרי חלקם וגדולה זכותם שזכו להאיר את העולם כולו באור הנפלא של היהדות}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2160 'פרסומי ניסא' זה חב"ד] {{שטורעם}}}}.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/special/602631/. כוחה של תורה - מאמרו על גדלותו של הרבי - {{אינפו}}]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2160 'פרסומי ניסא' זה חב"ד] {{שטורעם}}
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4726341/jewish/Rabbi-Eliyahu-Bakshi-Doron-79-Former-Chief-Rabbi-of-Israel.htm הרב הראשי לישראל, מלומד, חכם, ואיש העם]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://chabad.info/video/documentary/593518/. צפו: הרב איידלמן מקבל את פני הרב בקשי דורון ע"ה - {{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[מרדכי אליהו]]|הבא=הרב [[שלמה משה עמאר]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]]}}
{{מיון רגיל:בקשי דורון, אליהו}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]