עריכת הדף "איחולי "כתיבה וחתימה טובה""

{{לעריכה}}
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה), לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים ...אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו׳ ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו׳ — מוסיפה בברכתו של הקב״ה למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד<ref>משיחת ב׳ דר׳׳ח אלול תשמ״ח</ref>. 

נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים<ref>מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב כ״ק אדמו״ר מה"מ, לקוטי-שיחות כד, עמ׳ 642</ref>.  

הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים ״כתיבה וחתימה טובה״, והחל בכך מא׳ דראש-חודש אלול (וכאמור בשיחת ליל א׳ דר״ח אלול תשמ״ו, שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר״ח אלול שמאחל כך<ref>אגרות-קודש, טו, עמ׳ שסט</ref>. ופעם גם מצינו איחולי ״כתיבה וחתימה טובה״ במכתב מיום ה׳ מנחם-אב<ref>שם, ג, עמ׳ שסב</ref>. בערך בימי ח״י אלול החל הרבי לאחל ״כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה״, ״כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות״. בין כסה לעשור איחל: ״חתימה וגמר חתימה טובה״. בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: ״גוט יום-טוב״, אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ״פ מאחל:  ״חתימה וגמר חתימה טובה״<ref>שם, כא, עמ׳ רלג</ref>. 

==בחודש מנחם אב==

כידוע מנהג ישראל שמחמשה עשר באב ואילך מברכים איש את רעהו בברכת כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה, וכמרומז במזלו של חודש מנחם-אב, מזל אריה.. ר״ת אלול, ראש-השנה, יוהכ״פ, הושענא-רבה —  היינו שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה׳פתקא טבא׳ דהושענא-רבה<ref>ס׳ השיחות ה'תנש"א ח"ב, עמ' 770</ref>. 

==הערות שוליים==
<references/>


{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]