עריכת הדף "אורים ותומים"

[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|חושן המשפט עם האורים ותומים על ליבו של הכהן הגדול בעת הקטרת הקטורת]]
'''אורים ותומים''' הינם משמונת [[בגד|בגדי]] ה[[כהן הגדול]], שעבד ב[[בית המקדש]].

שתי דעות בדבר החשן והאורים ותומים שהיו במקדש. לדעת [[רש"י]] החושן הוא תכשיט כנגד ה[[לב]], שבו קבועים שנים-עשר אבנים יקרות, שבהם מפותחים שמות השבטים. ענין החשן כמו שכתוב ב[[תורה]]: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד".

מלבד החשן היו גם האורים ותומים - "הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט שנאמר: ושאל לו במשפט האורים".

והיינו, שענין האורים ותומים הוא להאיר ולהורות לשואל את המעשה אשר יעשה - דברים תמימים ושלמים.

וכיצד שואלין (באורים ותומים)?

השואל - פניו כלפי הכהן הנשאל, והנשאל מפנה פניו כלפי שכינה, היינו, כלפי האורים ותומים והשם המפורש שבתוך החשן, והתשובה מתגלה באותיות שבאבני החשן (אותיות התשובה היו בולטות ומאירות).

נמצא שיש בחשן שני דברים;

#היותו משמונת [[בגדי כהונה|[[בגד|בגדי]] הכהן הגדול]] - לכבוד ולתפארת, ועל שם זה נקרא - חשן.
#היותו מאיר לבני ישראל את דרכם ומורה להם את המעשה אשר יעשון, וזאת על ידי האורים ותומים שבין כפלי החשן. ועל שם זה נקרא - חשן המשפט.

ובמקדש שני היה החשן, משום שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר [[בגד|בגדים]], אבל אותו השם לא היה בתוכו.

==שיטת הרמב"ם==

כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]].

אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה ה[[בגד|בגדים]], אבל לא היו נשאלין בהם.

מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.

דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל ול[[עולם]] כולו את דרכם ולהאיר להם.

ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב [[הרח"ו]] ז"ל ש"חשן" [[אותיות]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.

אך לעומת זאת מבואר בשם ר' אפרים מבעלי התוספות, ש"חשן" בגימטריא "[[משיח]]", להורות שעבודתנו בזמן הגלות להסיר את הנחש המעלים על החשן, ולפענח ולגלות את החשן -בגימטריא משיח- מהעלמו עד שיהיה בבחינת חשן משפט שיאיר את העולם בגאולה אמיתית ושלימה.

==מקורות לעיון==

*[[לקו"ש]] חלק י"א פר' תצוה שיחה ב'.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=95&hilite= הרבי בחידושיו על הרמב"ם]
{{סגל}}

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:בגדי כהונה]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*