עריכת הדף "אהרן חיים צימרמן"

[[קובץ:חיים צימרמן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים צימרמן]]
הרב '''אהרן חיים הלוי צימרמן''' ([[תרע"ד]] - [[ז' אדר ב']] [[תשנ"ה]]), היה [[ראש ישיבה]] ב[[ארצות הברית]] ומחבר ספרים. נודע כעילוי עצום ויחיד סגולה בגאונותו. זכה לקשר מיוחד עם [[הרבי]] ושוחח עמו בלימוד בגאונות מופלאה.

==תולדות חיים==
הרב אהרן חיים נולד בשנת [[תרע"ד]] ב[[עיירה]] קונוטופ ב[[אוקראינה]], לאביו רב ה[[עיירה]] הרב יעקב משה צימרמן.

הוא היה אחיינו של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']], ראש ישיבת קמניץ, אצלו למד תורה. כמו כן למד אצל הרב [[משה סולובייצ'יק]], בנו של הגאון רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]], ב[[ארצות הברית]].

כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת בית מדרש לתורה ב[[שיקגו]], וכן כראש ישיבה ב[[ניו יורק]].

בשנת [[תשל"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]], וכיהן כראש ישיבת בית מדרש לתורה ב[[ירושלים]]. כמו כן פתח את כולל "חכמי ירושלים" בעיר העתיקה.

נפטר ב[[ז' אדר ב']] [[תשנ"ה]].

==גאונותו==
הרב צימרמן היה גאון בסדר גודל לא רגיל, והתייחס בביטול אופייני לרבים מרבני דורו. הוא יצא בסערה כנגד ברי הפלוגתא שלו ולא חשך מהם את ביקורתו החריפה.

חיבר שורה ארוכה של ספרים בנושאים תורניים וכן בנושאי הגות, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]]. היה העורך של הירחון "כרם" והעורך התורני של ה[[עיתון]] "דער ג'ואיש פרעס". תירגם (יחד עם תלמידו צבי פייר) את פירוש [[המלבי"ם]] על התורה לשפה האנגלית.

התפרסם בעיקר בשל ספרו "אגן הסהר", בו הוא מציג את שיטתו בנושא [[קו התאריך]] (תוך מחלוקת עם רבים מהפוסקים האחרים).

==הקשר עם הרבי==
הרב צימרמן החזיק מ[[הרבי]] ביותר, לאחר שהתוודע לגאונותו ב[[תורה]]. הוא טען ש[[חסידי חב"ד]] הינם היחידיים בדורנו שיכולים ללמוד, כיון שהם שומעים את [[תורת הרבי|תורתו של הרבי]] - אך גם הם לא לומדים כראוי...

על פי עדותו של הרב [[חיים בנימיני]] ביומנו משנת [[תשל"ג]], הרב צימרמן חזר בדרשותיו תוכן מתוך [[לקוטי שיחות]] של הרבי. כשסיפר על כך הרב בנימיני ב[[יחידות]] שאלו הרבי האם הוא גם אומר זאת "בשם אומרו"... והרב בנימיני השיב בחיוב{{הערה|צוטט מהספר 'ישיבה של מעלה' ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 כתבתו] של הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].}}.

בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-[[770]] לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו הייתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות "עפו" במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר' חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה - תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש"ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר' חיים נרעש{{הערה|שם=קוק|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12154&CategoryID=2036 עדותו] של הרב [[אליהו קוק]] מפי הרב [[יואל כהן]] שנכח בעת ביקור בשנת [[תשכ"ד]].}}.

מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל [[סדר קדשים]] אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת... ר' חיים יצא מכליו{{הערה|שם=חלויצ|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] מפי הרב [[יואל כהן]], בתוך [[פניני התניא]] [https://abc770.org/article_node_2452/ נספח לפרק לו].}}.

כאשר יצא לאור ספרו "אגן הסהר", הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר{{הערה|ראה גם [[אגרות קודש]] חלק כא ע' שט.}}. ר' חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו{{הערה|שם=חלויצ}}. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון - שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות - נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו{{הערה|שם=קוק}}.

לאחר אותו דיון, ניגש אליו הרב [[יואל כהן]] (שצפה בהשתאות בשיחה, מבלי להבין את פשר הדברים), ושאלו מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר' חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין... אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים - בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעיתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד{{הערה|שם=חלויצ}}.

באותה הזדמנות אמר הגאון לר' יואל: "עיינתי 12 שעות ב[[לקוטי שיחות]] כרך ד' (שיצא לאור באותה תקופה) ולא מצאתי משהו אחד שאינו מתאים עם [[ירושלמי]] או [[בבלי]]"{{הערה|שם=קוק}}...

עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!"{{מקור}}.

ב[[ספריית אגו"ח]] שמור אחד הספרים ששלח לרבי, ועליו ההקדשה: {{ציטוטון|לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן}}.

בסיומה של [[יחידות כללית]] ב[[כ"א אדר]] [[תשמ"ט]] הזכיר אחד מהמשתתפים בפני הרבי את הרב צימרמן והרבי שאלו האם הוא מכירו. הלה השיב שהוא לומד עימו בכל יום והרבי הגיב: "כל יום. הוא למדן גדול, אזי ודאי גם אתה למדן גדול! אתם [הרי] לומדים...}}. הלה אמר שהרב צימרמן זקוק לעזרה כספית באופן אישי והרבי הגיב בפליאה תוך שמרים בידו הקדושה "מי? הרב צימרמן? יש לו חסידים רבים!". הרבי העניק לאותו יהודי דולר נוסף באומרו: "תבקש אותו ליתן זה לצדקה, ביחד עם איחולים של חג הפסח כשר ושמח"{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג ע' 482}}.

==ראו גם==
*[[קו התאריך]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]