עריכת הדף "אברהם מיכאל פלינט"

{{שכתוב}}[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלינט]]
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] - [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] ב[[קראון הייטס]], כיהן כחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]] וכמחנך בישיבת '[[הדר התורה]]'. זכה לשמור על קשר הדוק עם [[הרבי]].

== תולדות חייו ==
הרב פלינט נולד בשנת [[תש"ט]] לאביו הרה"ח ר' יעקב שמעון הלוי, ולאמו מרת שפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי גור, ומשפחת אמו היו מחסידי היהודי הקדוש מפשיסחא}}. במהלך השואה האיומה הם אולצו לעבור לגטו, ועם חיסולו של הגטו – נשלחו למחנות הריכוז. שני ילדיהם – אח ואחות של ר' אברהם – לא שרדו את זוועות המלחמה, הי"ד; אולם הוריו ניצלו בניסי ניסים, כל אחד עם סיפור ההצלחה הפרטי שלו. 

בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית, וקבעו את מושבם בשכונת [[בראונזוויל]], שהייתה שכונה יהודית מובהקת בסמיכות לשכונת [[קראון הייטס]]. סלתה ושמנה של קהילת חב"ד ב[[ניו יורק]] התגוררו בשנים ההן בשכונה זו. מי שסידר עבורם את ניירות ההגירה לארצות הברית, היה הרב [[יעקב יהודה העכט]], (שאשתו מרת חווה הייתה בת–דודה שלישית של משפחת פלינט){{הערה|בימינו זו קרבה רחוקה, אולם בימים ההם שלאחר השואה, כל קרוב משפחה אפילו הרחוק ביותר, היה נחשב לאוצר של ממש.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודו. כינו אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה", משום הידע הענק שלו בלימוד. 

כשבגר, [[הרבי]] הורה לו לטוס ל[[כפר חב"ד]] לחפש שם שידוך. ב[[כפר חב"ד]] פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], המשפיע של הישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. לאחר שגילה את הידע של הבחור, שידך אותו עם ידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] ע"ה מ[[כפר חב"ד]], צאצא של ה[[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. 

הם התחתנו ב[[כפר חב"ד]], ועברו להתגורר ב[[קראון הייטס]] והחל לשמש במחנך בישיבת '[[הדר התורה קראון הייטס|הדר תורה]]'. הוא עבד בחריצות במועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]], ומונה על ידי הרבי לנציג קראון הייטס בועד בית הספר ב[[ניו יורק]] תפקיד שהועיל לתושבים רבים עד היום. לאחר מכן עבד במחלקת הכספים בעיריית [[ניו יורק]]. במסגרת תפקידו סייע רבות ל[[אנ"ש]]. 

במהלך השנים הצטרף ר' אברהם לצוות שתרגם סימולטנית את שיחותיו של הרבי בהתוועדות. מלבד השליטה המלאה בשתי השפות – אידיש ואנגלית – היה צורך בריכוז מוחלט, וכפי שר' אברהם היה מתבטא שבאותן שעות לא היו לו 'מחשבות זרות'… באחת ההתוועדויות, ר' אברהם היה המתרגם היחידי, והוא תרגם את ההתוועדות כולה. בהזדמנות אחרת, המתרגם לעברית לא הגיע, ור' אברהם מילא את מקומו בהצלחה…

את מלאכת התרגום החל בערך בשנת תש"מ, והמשיך בכך עד ההתוועדות האחרונה של הרבי בימות החול, ב[[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]]{{הערה|בנותיו זוכרות עד היום את הפריבילגיה המיוחדת שהייתה להן לשבת לידו בחדר של המתרגמים, בתנאי שתהיינה בשקט מוחלט כל ההתוועדות…}}.

בשנותיו האחרונות ישב ושקד על [[לימוד התורה]] במשך רוב שעות היום בבית המדרש 'יגדיל תורה' ב[[קראון הייטס]], השוכן במקביל ל[[770]].

==שנותיו האחרונות==
בשנת [[תשע"ח]] התגלה אצלו גידול בלבלב. בירור קצר אצל רופאים הבהיר כי גידול באיבר זה הוא מהמסוכנים ביותר, וכי תוחלת החיים ל"ע של חולים במחלה זו היא ששה חודשים בלבד. התחושות היו קשות ביותר. ההרגשה הייתה של רעם חזק ביום בהיר.

הרופאים לא איבדו זמן יקר, וקבעו תור לניתוח שאולי יאט את קצב הגידול. בדיקה קצרה בלוח השנה העלתה שתאריך הניתוח 'נופל' על יום שישי [[ט' אייר]].

במוצאי שבת, ששה ימים לפני הניתוח, ארגנו ילדיו סעודת 'מלווה מלכה', שהייתה גם מעין 'סעודת הודיה', כדי לבטא את האמונה בבורא עולם ומנהיגו שהכול יתנהל על הצד הטוב ביותר. במהלך הסעודה, כל אחד מהילדים העניק לו דבר–מה כסגולה לבריאות שלימה. בתו חיה רחל, הזכירה שפעם הלכה איתו לחלוקת הדולרים, והרבי העניק לה דולר עם ברכה שיאיר מזלה. היא העניקה לאביה את הדולר, וציינה כי היא מעבירה אליו את ברכתו הייחודית של הרבי, בהתאם לידוע שכאשר נר מדליק נר, לא נגרע מאום מהנר הראשון. בתו הוסיפה והסבירה, שהיות והברכה ניתנה על הדלקת נרות, הרי היא מוסרת בלב שלם את הדולר ואת הברכה, ובוודאי הדבר לא יגרע ממנה…

כל הנוכחים בחדר התרגשו מאוד. ר' אברהם נזכר ברגעים בהם עמדו לפני הרבי, את פניו של הרבי והבעתן, את מילותיו הקדושות, והדבר חיזק את רוחו.
הבטה חטופה על שטר הדולר, הותירה אותו בהלם מוחלט: ט' באייר. בדיוק אותו תאריך בו נקבע הניתוח…

ברגע אחד, הוא חזר אחורה 28 שנה, אל אותו [[ט' אייר]] [[תשמ"ט]], בו קיבל את הדולר המדובר. וכך סיפר בזמנו בראיון לבית משיח:

"היות שאת מקום מגורנו קבענו בשכונת קראון הייטס, מצאתי את עצמי בהזדמנויות רבות זוכה לעבור במעמד 'חלוקת דולרים', ומקבל מהרבי דולר וברכה. כל אימת שנקרתה בפני הזדמנות או כאשר חשתי צורך, הייתי מצטרף לתור וזוכה לדולר של הרבי בצירוף "ברכה והצלחה".

באחד מימי ראשון של חודש אייר תשמ"ט, עשיתי את דרכי בשעת צהריים מוקדמת ל–[[770]] כדי לזכות לקבל דולר. בדרך, בהשגחה פרטית, פגשתי את אחת מבנותיי, חיה רחל שמה.

בתי זו הייתה אז בת שמונה שנים, ובדיוק באותה שעה סיימה את לימודיה ב'בית רבקה' והייתה בדרכה הביתה. הצעתי לה להצטרף איתי לחלוקת דולרים. בתחילה היא מיאנה ולא רצתה; אך שכנעתי אותה להצטרף אלי. וכך המשכנו שנינו לעבר [[770]].

לאחר המתנה בתור הארוך, עמדנו בפני פניו הקדושות של הרבי, וזכינו לקבל דולר וברכה. בתוך שניות מצאנו את עצמנו מעבר למפתן הדלת.
אלא שאז נקראנו חזרה… לא הבנו במה מדובר, אך ראיתי שהמזכיר הרב גרונר מבקש שנחזור חזרה לאור בקשתו של הרבי. הייתי מופתע. באותן חלקיקי שניות עד שנעמדנו בשנית מול פני הדרת קדשו, חשבתי מה יכולה להיות הסיבה שהרבי רוצה לראותנו בשנית. מעולם קודם–לכן לא קרה לי כדבר הזה…

כשהתייצבנו לפני הרבי, פנה אלי הרבי ושאל כשהוא מצביע על בתי: "היא מדליקה נרות שבת?" הייתי מופתע מהשאלה. מדובר בילדה חב"דית שגדלה על ברכי הנש"ק. בוודאי שהיא מדליקה! התבלבלתי לרגע. מי שהשיב אותי לקרקע המציאות היה הרב גרונר שחזר על שאלתו של הרבי: האם בתך מדליקה נרות שבת?

עניתי כמובן בחיוב. בשלב זה אורו פניו של הרבי, והוא העניק לילדה דולר נוסף וביקש שתניח אותו לצדקה לפני הדלקת הנרות, ובירך אותה שיאיר מזלה.

יצאנו שנינו יחד מ–[[770]], נרגשים ותמהים גם יחד. עוד זמן רב התחבטתי ודשתי ביני לבין עצמי באותה סיטואציה. הרי בתי זו, חיה רחל, עברה כבר פעמים רבות במעמדים של חלוקות דולרים, פעמים איתי ופעמים עם רעייתי, ואף פעם הרבי לא שאל את השאלה הזו. ידעתי שיש דברים בגו.

28 שנה אחרי, כולם היו פעורי פה. אצל הרבי אין מוקדם ומאוחר, נבואה ממש; לפני עשרים ושמונה (כח) שנה בתאריך זה, הרבי קורא לי שוב, ומדבר איתי. הרבי הרי יכול היה לשאול את הילדה בעצמה כפי שעשה פעמים רבות; הרבי גם היה יכול לשאול אותה בהזדמנויות רבות בהן עברה קודם לכן; אך הרבי העדיף לשאול אותה שאלה זו רק באותו יום דווקא. הרגשתי שבכך הוא מאיר את מזלי. ידעתי שברכתו של הרבי מלווה אותי".

בניגוד גמור לכל הסטטיסטיקות – ר' אברהם עבר את הניתוח בהצלחה, וחי עוד כמעט ארבע שנים, בהן הספיק לחתן עוד בת, ולרוות נחת מעשרות צאצאיו כן ירבו.

בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת ה[[קורונה]], ולמרות שהצליח להחלים ממנה, הוא נחלש מאוד, ולמרבה הצער ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר, בגיל 72. נטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי|בית החיים על שם מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.

==לקריאה נוספת==
*[https://chabad.info/magazine/653886/ '''הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"'''] {{שבועון בית משיח}}

== משפחתו ==
*גיסו, הרב יהושע שמעוני.

*בנו, ר' יעקב פלינט, [[קראון הייטס]]. 
*בנו, ר' מנחם פלינט, [[קראון הייטס]]. 

*בתו, גב' שבי לאזאר, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' מלכי לנג, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' דבורה לאה פלינט, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' חני מינקוביץ, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' מושקא גרינפלד, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' שיינא לייבוביץ, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' שרי קנבסקי, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' הינדה פלינט, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' שפרינצה בלטר, [[קראון הייטס]]. 
*בתו, גב' פריידה לויטין, [[קראון הייטס]]. 


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלינט, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]