עריכת הדף "אברהם בורנשטיין"

הרה"ק רבי '''אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' (ידוע על שם ספרו '''האבני נזר''') נולד בשנת ה[[תקצ"ט]], נפטר בי"א אדר [[עת"ר]]. 

בהגיעו לפרקו לקחו לחתן הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.

בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב {{הערה|1=מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.}} כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.{{הערה|1= מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.}}

האבני נזר{{הערה|1= כך מובא בשמו בספר אור פני יצחק, לרבי יצחק הכהן פייגנבוים גאב"ד וורשא, קונטרס אחרון אות מ"ח. (אור יקרות עמ' תט"ז).}} הכריע להלכה בהלכות בין השמשות כדברי אדמו"ר הזקן בסידורו, באמרו שהוא '''גדול באחרונים.'''{{הערה|1= תואר כזה העניק לרבינו גם רבי חיים מ[[צאנז]], בשו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות שם.)}}

הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", [[המהר"ל]], [[בעל התניא]], וחותני רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. {{הערה|1=רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 46.}}
== מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן ==

[[הרבי]] סיפר {{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א' עמ' 523.}}: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן". 

כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי {{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.}} : "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".{{הערה|1= אמנם ב[[נאות דשא]] חלק א' עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע ל[[חג השבועות]]: "נוסח הרב מלאדי לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדמו"ר הזקן ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין ב[[אוצר מנהגי חב"ד]] לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת [[היכל מנחם]], [[ירושלים]] [[תשס"ד]]) עמ' רעא סנ"ד.}} הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') - ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה - כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא היתה דעתו נוחה". 

גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב {{הערה|1=בספרו עה"ת ומועדים, שבת חול המועדפסח תער"ב.}} בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו על פי נוסח{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].}} אדמו"ר הזקן.{{הערה|1= הרב גדליה אבערלאנדער.}}

== ממשנתו ==

ידועים הם במיוחד דבריו של האבני נזר בהקדמת ספרו אגלי טל, כי מצווה על האדם ליהנות מחכמת ה[[תורה]], ועיקר מצוותה היא ההנאה, ולכן אם נהנה האדם מדברי התורה קיים בכך את המצווה. האבני נזר מדמה זאת לפסק של "המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה",{{הערה|1= כריתות יט, א.}} שכן ההנאה גורמת למעשה להחשב כמעשה גם היא נעשה דרך התעסקות, כך אומר גם האבני נזר, ההנאה שבתורה גורמת לקיום המצווה ליעשות כראוי גם אם כיוון שלא לשמה, וכמובא "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה", שמכך מוכח שגם הלימוד שלא לשמה הינו מעשה מצווה, שאם לא כן לא היה מביא לידי לשמה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים|בורנשטיין אברהם]]
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-האדמו"ר רבי '''אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' ([[כ"ה תשרי]] [[תקצ"ט]] - [[י"א אדר א']] [[עת"ר]]), מגדולי הלמדנים והפוסקים ב[[פולין]] ומחבר הספרים "אבני נזר ו"אגלי טל". מייסד חסידות סוכטשוב.
+הרה"ק רבי '''אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' (ידוע על שם ספרו '''האבני נזר''') נולד בשנת ה[[תקצ"ט]], נפטר בי"א אדר [[עת"ר]].
-==תולדות חיים==
+בהגיעו לפרקו לקחו לחתן הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.
-נולד ב[[כ"ה תשרי]] [[תקצ"ט]] בבנדין שבפולין, לאביו רבי זאב נחום מחבר הספר "אגודת אזוב".
-בהיותו בגיל שש עשרה לקחו לחתן הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.
+בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב {{הערה|1=מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.}} כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.{{הערה|1= מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.}}
-}
-==קשריו עם חסידות חב"ד==
+האבני נזר{{הערה|1= כך מובא בשמו בספר אור פני יצחק, לרבי יצחק הכהן פייגנבוים גאב"ד וורשא, קונטרס אחרון אות מ"ח. (אור יקרות עמ' תט"ז).}} הכריע להלכה בהלכות בין השמשות כדברי אדמו"ר הזקן בסידורו, באמרו שהוא '''גדול באחרונים.'''{{הערה|1= תואר כזה העניק לרבינו גם רבי חיים מ[[צאנז]], בשו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות שם.)}}
-בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב{{הערה|מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.}} כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.{{הערה|1מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.}}
-האבני נזר{{הערה|1כך מובא בשמו בספר אור פני יצחק, לרבי יצחק הכהן פייגנבוים גאב"ד ורשה, קונטרס אחרון אות מ"ח. (אור יקרות עמ' תט"ז).}} הכריע להלכה בהלכות בין השמשות כדברי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו, באמרו שהוא '''גדול באחרונים.'''{{הערה|תואר כזה העניק לרבינו גם רבי חיים מ[[צאנז]], בשו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות שם.)}}
+הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", [[המהר"ל]], [[בעל התניא]], וחותני רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. {{הערה|1=רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 46.}}
+== מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן ==
-הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", [[המהר"ל]], [[בעל התניא]], וחותני רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].{{הערה|רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 46.}
+[[הרבי]] סיפר {{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א' עמ' 523.}}: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".
-===מתפלל בסידור [[אדמו"ר הזקן]]===
+כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי {{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.}} : "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".{{הערה|1= אמנם ב[[נאות דשא]] חלק א' עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע ל[[חג השבועות]]: "נוסח הרב מלאדי לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדמו"ר הזקן ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין ב[[אוצר מנהגי חב"ד]] לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת [[היכל מנחם]], [[ירושלים]] [[תשס"ד]]) עמ' רעא סנ"ד.}} הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') - ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה - כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא היתה דעתו נוחה".
-[[הרבי]] סיפר{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א' עמ' 523.}}: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".
-כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.}}: "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של [[אדמו"ר הזקן]] אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".{{הערה|אמנם ב[[נאות דשא]] חלק א' עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע ל[[חג השבועות]]: "נוסח הרב מלאדי לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת [[אדמו"ר הזקן]] ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין ב[[אוצר מנהגי חב"ד]] ל[[חג השבועות]] (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת [[היכל מנחם]], [[ירושלים]] [[תשס"ד]]) עמ' רעא סנ"ד.}} הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שב[[יחידות]] היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') - ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה - כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] לא הייתה דעתו נוחה".
+גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב {{הערה|1=בספרו עה"ת ומועדים, שבת חול המועדפסח תער"ב.}} בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו על פי נוסח{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].}} אדמו"ר הזקן.{{הערה|1= הרב גדליה אבערלאנדער.}}
-גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטשוב בעל ה'שם משמואל', כותב{{הערה|בספרו עה"ת ומועדים, [[שבת]] חול המועדפסח תער"ב.}} בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' ב[[צירי]], ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו על פי נוסח{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].}} אדמו"ר הזקן.{{הערה|1הרב גדליה אבערלאנדער.}}
+== ממשנתו ==
+ידועים הם במיוחד דבריו של האבני נזר בהקדמת ספרו אגלי טל, כי מצווה על האדם ליהנות מחכמת ה[[תורה]], ועיקר מצוותה היא ההנאה, ולכן אם נהנה האדם מדברי התורה קיים בכך את המצווה. האבני נזר מדמה זאת לפסק של "המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה",{{הערה|1= כריתות יט, א.}} שכן ההנאה גורמת למעשה להחשב כמעשה גם היא נעשה דרך התעסקות, כך אומר גם האבני נזר, ההנאה שבתורה גורמת לקיום המצווה ליעשות כראוי גם אם כיוון שלא לשמה, וכמובא "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה", שמכך מוכח שגם הלימוד שלא לשמה הינו מעשה מצווה, שאם לא כן לא היה מביא לידי לשמה.
 {{הערות שוליים}}
-{{מיון רגיל:בורנשטיין, אברהם}}
+[[קטגוריה:אדמור"ים|בורנשטיין אברהם]]
-[[קטגוריה:אדמו"רים]]
-[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ע]]