פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
מעשה מרכבה
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בתורת החסידות== בתורת החסידות מצינו ביאורים על פרטים שונים במעשה מרכבה, אך בהקדמת הכלל שאת כל עניני מעשה מרכבה לא ניתן להשיג באופן של [[ידיעת החיוב]] כי אם באופן של [[ידיעת השלילה]]{{הערה|התבאר בארוכה ב[[הדרן]] על הרמב"ם, התוועדויות תשמ"ד חלק ג' עמוד 1555 ואילך.}}. מרכבת יחזקאל בכללותה מדברת על דרגות נמוכות יותר מאשר מרכבת ישעיה{{הערה|חגיגה יג ב: "אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה - לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה - לבן כרך שראה את המלך". ופירש רש"י: "אלא שלא חש לפרש את הכל, שהיה בן מלכים וגדל בפלטין, ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה, ואינו חש לספר". נתבאר בשיחת שבת פרשת נשא תשמ"ה. התוועדויות חלק ד' עמוד 2273.}}, וגבוהות יותר מאשר מרכבת זכריה{{הערה|זכריה פרק ו', בה נזכרו סוסים שחורים ולבנים, המורים על דרגה פחותה ביותר.}} היות ש[[זכריה]] ראה את המרכבה שב[[עולם העשייה]]{{הערה|ספר המאמר עטר"ת עמוד תפו.}} וישעיה ראה את המרכבה של [[עולם הבריאה]] שלכן הוא ראה את הכרובים והשרפים עצמם ולא רק 'דמות' שלהם, ואילו יחזקאל ראה רק את המרכבה של [[עולם היצירה]]{{הערה|מאמר 'להבין ענין מתן תורה', ליל א' דחג השבועות תשט"ו.}}, אך יחד עם זה יש בה מעלה מסויימת על מרכבת ישעיה{{הערה|שלכן היא נזכרת בכתובים לאחר מרכבת ישעיה. ראו שיחת אחרון של פסח תש"ן, התוועדויות ח"ג עמוד 66.}}. תחלת הנבואה היא בשלוש הדרגות המהוות את המקור לשלוש הקליפות הטמאות: "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה. . עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת"{{הערה|תניא סוף פרק ו'. וכן בלקוטי תורה פרשת חוקת (כ, א) קדושי (כט, ג). וכנגד שלוש דרגות אלו נזכרו בהתגלות לאליהו הנביא ג' מדרגות של משרתים: "והנה ה' עבר ורוח גדולה. . ואחר הרוח רעש. . ואחר הרעש אש". וראה בפניני התניא חלק א' עמוד 161, ששלושת דרגות אלו הם כנגד שלושת הקוים דימין שמאל ואמצע, חסד גבורה תפארת. וכפי שזה משתקף גם במשלים של דרגות אלו, שענן ענינו הוא [[מים]] וחסד, המשכה מלמעלה למטה, אש ענינו גבורה והעלאה מלמטה למעלה, ורוח ענינה הוא קו האמצעי המאחד אש ומים (כפי שזה מתבטא גם בכך שדווקא באמצעות האויר יכולה האש להבעיר את המים, היינו שהרוח פועלת איחוד בין האש והמים).}}, ובדרגה המהווה את המקור ל[[קליפת נוגה]] המעורבת מטוב ורע: "וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב"{{הערה|שהרי פשטות תיבת 'נוגה' הוא אור, המורה על כך שבדרגה זו מעורב אור וחושך, טוב ורע.}}. במרכבת יחזקאל, מוזכרים חיות ואופנים, עליהם מוסבר בחסידות שהם עושים רעש גדול כמו שנאמר "קול כנפיהם כקול [[מים]] רבים", היות והביטול שלהם לאלוקות אינו ביטול במציאות, ומצד העדר ההשגה שלהם באלוקות יש בהם התפעלות גדולה מהאלוקות שהם משיגים. הברואים המוזכרים במעשה מרכבה הם אריה [[שור]] נשר ואדם, שהם מקור החיות הרוחני של כל הברואים בעולם, ש'פני אריה' הוא השורש הרוחני לאריה שלמטה שהוא 'המלך שבחיות', ו פני שור' הוא השורש הרוחני לכל הבהמות שלמטה, ו'פני נשר' הוא השורש לכל העופות{{הערה|וראה שיחת ר"ח חשון תשמ"ו (התוועדויות ח"א עמוד 497) שתמה מדוע אין פני דג במרכבה העליונה.}}, והחיות והבהמות הם בבחינת [[גבורה]] כמו שכתוב "בוערות כמראה הלפידים", שלכן גם כל החיות והבהמות שהשתלשלו מהם הם בבחינת גבורה{{הערה|לקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, סוף עמוד ג.}}. על תוכן הלשון 'מעשה מרכבה'{{הערה|אף שבכל הנבואה לא מוזכר הביטוי 'מרכבה'.}} מבואר בחסידות, שענין המרכבה הוא שאין לה רצון משל עצמה, וכל מהותה הוא שימוש רצון הרוכב עליה, וכך כל הפרטים והמלאכים המוזכרים בנבואה זו, ענינם הוא ביטול מוחלט לקב"ה. ===הלימוד ממעשה מרכבה=== בתורת החסידות מצינו הוראות שונות שניתן ללמוד ולהפיק ממעשה מרכבה, ובראשם שהעבודה ד[[תפילת שמונה עשרה]] היא בדוגמת מעשה מרכבה, שבתחילה מצד ההתבוננות באלוקות וההתפעלות הנגרמת מכך האדם הוא בהתעוררות והתלהבות, אך כשמגיע לשמונה עשרה צריך להגיע למצב של "בעומדם תרפינה כנפיהם", ולהגיע למצב שהגילוי האלוקי ירומם אותו{{הערה|ראו לדוגמא מאמר 'בשעה שהקדימו', ליל א' דחג השבועות תשי"ג.}}. מהלשון 'דמות חיות' החוזרת ונשנית פעמים רבות, לומד הרבי שכל מה שיהודי רואה למטה, צריך הוא לדעת שנשתלשל מהמקור הרוחני שלו למעלה, וכן בנוגע לעצמו שכאשר הוא קורא על "דמות אדם להנה", הוא יודע שתפקידו ומהותו הוא להיות בדוגמת האדם שעל הכסא, ולשמש את קונו בשלימות{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תשמ"ה. התוועדויות חלק ד' עמוד 2273.}}. בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר 'שבחי הבעל שם טוב' נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע"א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ"ד טבת תשי"ב: "לא מכבר קיבלתי מכתב מא' ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ"ל...", והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה' עמוד קעב: "בנועם קבלתי מכתבו. . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ"ד טבת".}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד 'הוויות דאביי ורבא'{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער ליפוב]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: עריכה - כל הערכים