עריכת הדף "נזיר" (פסקה)

==דיני הנזירות==
אם בכל זאת נטמא הנזיר למת בשגגה, עליו [[טבילה במקווה|לטבול]] כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה ל[[קרבן]], וכן אשם נזיר, ואחר כך עליו שוב להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.

כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל ה[[מקדש]], יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את [[שערות]] ראשו.

דיני הנזירות הם כדיני [[נדר]], הבעל יכול להפירם, אם אינו מקיים את הנזירות עובר בבל תאחר.

נזיר שנטמא למת בתוך ימי נזירותו, תקופת הנזירות מתבטלת. הנזיר צריך להיטהר מטומאתו, וביום השביעי שבו נשלמת טהרתו, הנזיר מגלח את שערו. ביום השמיני לטהרתו מביא הנזיר קרבנות המיוחדים לנזיר טמא, שהם - שני תורים או שני בני יונה, אחד ל[[עולה]] ואחד ל[[חטאת]]. כמו כן מביא [[כבש]] בן שנתו ל[[אשם]]. לאחר מכן מתחיל הנזיר את נזירותו מחדש{{הערה|[[פרשת נשא]] ו, ט - יב.}}.  

נזיר שהשלים את ימי נזירותו בטהרה, מביא קרבנות נזיר טהור, שהם - כבשה בת שנתה ל[[חטאת]], כבש בן שנתו ל[[עולה]], וקרבן ייחודי, [[איל]] ל[[שלמים]], הנקרא איל נזיר{{הערה|[[פרשת נשא]] ו, יג - יד.}}.  

הנזיר מגלח את שערו ב[[לשכת הנזירים]]{{הערה|[[מסכת מידות]] ב, ה.}}. לאחר שהנזיר מביא את קרבנותיו רשאי לשתות יין{{הערה|[[פרשת נשא]] ו, כ.}}.