עריכת הדף "מלך המשיח" (פסקה)

==ביאתו וסדר התגלותו==
===משיח בזמן הגלות===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות מלך המשיח|התגלות]], ולגאול את עם ישראל{{הערה|ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}.

רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות<ref>https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37673&st=&pgnum=14&hilite=</ref> כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

===התגלותו===
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.

ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}.
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שתי התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}}

הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}}

לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".

במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהלים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. כמו כן אם משיח יבוא "בעיתה" הוא יבוא רכוב על [[חמורו של משיח]], ואם הוא יגיע לפני זמנו הוא יבוא על ענני שמיא{{הערה|סנהדרין, צ"ח, א}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערה|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'{{הערה|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}.