עריכת הדף "דקל" (פסקה)

==בתורת החסידות==
בפנימיות התורה, התמר הוא בחינת [[יסוד דנוקבא]], [[פנימיות המלכות]], והתיומת שבלולב הוא בחינת בינה{{הערה|שם=שלה|אור התורה תהילים שלה.}}, ומעלת עץ התמר שעליו אומר הפסוק 'צדיק כתמר יפרח' - שהוא עושה פירות{{הערה|תענית כה, ב.}}, המורה על [[יחוד זו"נ]] המוליד נשמות{{הערה|שם, שלז.}}.

ה[[גימטריא]] של 'תמר' הוא 640{{הערה|בדומה ל[[שמש]] שהוא בחינת [[ברית]], מתאים לאמור לעיל שהוא בחינת יחוד זו"נ.}}, מספר המבטא את השלימות של 'סד', הכולל את החכמה ([[ל"ב נתיבות חכמה]], 32) ואת הלב (32), וכמו שבגשמיות לתמר יש 'לב אחד'{{הערה|סוכה מה, ב.}}, כלומר שהגזע שלו עולה ומיתמר כלפי מעלה ומשם גדלים הפירות, וגזעו אינו מתעבה ומתפרס לענפים כשאר האילנות, כך גם ברוחניות, התמר הוא בחינת הצדיק שאצלו פנימיות הלב והמוחין מאוחדים בשלימות ומכוונים כלפי מעלה - להתאחד עם הקב"ה{{הערה|שם=שלה}}{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר, ח.}}.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במשנה{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=29b&format=pdf דף כ"ט עמוד ב'], ובמשנה פרק ג' משנה א'.}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים [[פירות]], ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים.

וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות [[פירות]] טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של ה[[לולב]])|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשי"ג]}}.

לתמר לוקח לצמוח שבעים שנה, הרבה יותר זמן משאר אילנות{{הערה|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}}, דבר המלמד על הריבוי והקושי של העבודה ב[[גלות]], ועל כך שדוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא{{הערה|משיחות הרבי בט"ו שבט [[תשנ"ב]].}}.