פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
דבר מלכות בהר בחוקותי
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תוכן השיחה== ;פתיחה והצגת השאלות (סעיפים א-ג). הרבי מציין את הקשר שבין [[ראש חודש סיון]], היום בו בני ישראל באו [[מדבר סיני]], ל[[פרשת במדבר]] אותה קוראים בשבוע הבא (ס"א). והשאלות הם: א. מדוע נתנה התורה ב[[מדבר (מקום)|מדבר]] דוקא, מקום [[הפקר]], כביכול הקב"ה הפקיר את התורה. והרי "נתן לנו את תורתו", "מורשה קהילת יעקב", כ[[מתנה]] וירושה ולא כהפקר (ס"ב). ב. היה ראוי שבשבת זו המברכת את ר"ח סיון בו באו למדבר, יקראו את פרשת במדבר, ולא רק את פרשת 'בהר סיני', הקשורה לנתינת התורה בפועל על גבי ההר ב[[חג השבועות]] (ס"ג). ;הביאור המרכזי (סעיפים ד-ז). בכדי לבאר היטב את המושג "מדבר" ושייכותו לתורה, עלינו להבין קודם את ענינה של התורה בכלל ופעולתה בעולם. הרבי מצטט את המשנה ב[[פרקי אבות]] של שבת זו "בעשרה מאמרות נברא העולם", ומביא את מאמר [[הזוהר]] שעשרה מאמרות כנגד עשרת הדברות, ופירוש החסידות על כך שהתורה מגלה בעולם את הכח האלקי של עשרה מאמרות שנמצא בו (ס"ד). הרבי מוסיף להעמיק ולבאר שתי דרגות בכח האלקי הנמצא בבריאה, כח העצמות המהווה את הכל מאין ליש, והארה פרטית המחיה כל נברא ונותנת לו את צורתו המיוחדת. שתי דרגות אלו רמוזים בלשון המשנה 'מאמר אחד' ו'עשרה מאמרות' (ס"ה). כנגדם יש שתי דרגות בתורה הרמוזות בפסוק המדבר על מתן תורה "אחת דיבר אלקים שתיים זו שמעתי". דרגת התורה כפי שהיא "אורייתא וקוב"ה כולא חד", וכאשר יהודי הלומד תורה מכיר בכך שהוא לומד חכמת ה' ומתבטל בפניה, מתגלה בעולם כח העצמות, "מאמר אחד". ודרגת התורה שיורדת להתעסק בעניני העולם, להורות בכל פרט בבריאה את ההלכה כיצד צריך לנהוג איתו, וכאשר יהודי לומד זאת הוא מגלה בבריאה את הכח והכוונה האלקית שישנו בכל נברא פרטי, "עשרה מאמרות". (ס"ו). ההדגשה היא על החיבור של שני הענינים יחד, גילוי עצמות ומהות בכל פרט ופרט בעולם (ס"ז). לסיכום אפשר לומר, שמצד אחד ישנו דגש על ביטול מוחלט של העולם לאלקות, ומצד שני ישנו דגש על חשיבותו של כל נברא פרטי כיצד הוא ממלא את תפקידו, לגלות את הכוונה האלקית שנמצאת בו. או במילים אחרות ובהקשרים אחרים, המשכה והעלאה, תורה (הבנה והשגה) ותפלה (ביטול), כפי שיתבאר בהמשך השיחה. ;הזמן גרמא (סעיפים ח-יא). לאחר הבהרת הרעיון, ממשיך הרבי ומראה כיצד רעיון זה משתקף בעניני התורה הקשורים לשבת זו. [[ספירת העומר]] ענינה להמשיך את הגילוי של [[פסח]] כאשר "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו" במציאות העולם "שבע שבתות" (ס"ח). במיוחד הדבר משתקף ביום המיוחד של ר"ח סיון בו נשלמת עיקר העבודה של ספירת העומר במציאות העולם, וראויים לקבל את הגילוי האמיתי של מתן תורה שלמעלה מהעולם, בהקדמת הביטול של בני ישראל (ס"ט). כך רואים זאת גם בחיבור הפרשיות בהר (גובה, מציאות) ובחוקותי (חקיקה, ביטול) (ס"י) ועוד יותר בפרשת במדבר מלשון דיבור, דיבור בתורה (מציאות) ודיבור בתפלה (ביטול). או מְדבר (מציאות) מִדַבֵּר (ביטול), ומִדְבַּר שלמעלה משניהם ומחברם יחד (סי"א). ;התשובות (סי"א-ג). על פי הביאור האמור הרבי חוזר ועונה על השאלות שנשאלו בתחילת השיחה. הסדר שבשבת זו קוראים בפרשת בהר ורק בשבת הבאה קוראים במדבר, הוא סדר עבודה של מן הקל אל הכבד, ממציאות (בהר) לדרגה שלמעלה לגמרי מעולם (במדבר) (סי"א בסופו). כך מובן גם מדוע התורה נתנה במדבר דוקא, מקום הפקר, בכדי לבטא את הדרגה העליונה שבתורה שלמעלה ממציאות העולם (הפקר, לא שייך לעולם), שגם היא נתנת לכל יהודי (כפי שיהיה לאמיתו של דבר לעתיד כאשר "תורה חדשה מאתי תצא"). והדרך לקבל זאת היא על ידי הביטול, שמשים עצמו כמדבר (סי"ב). הרבי ממשיך ומוצא רמזים נוספים בפרשת במדבר על אותו רעיון. במדבר – תכלית הביטול. מנין בני ישראל – תוקף המציאות. ועל דרך זה ההפסק בין הקללות של בחוקותי לחג השבועות, הדגשת המציאות (סי"ג). ;הוראות למעשה (סי"ד-ט"ו). הרבי מקשר את האמור להוראות בפועל: [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] בכל שבת, ובחג השבועות להביא כל ילדי ישראל ל[[עשרת הדברות]]{{הערה|בשיחה הבלתי מוגית מעורר הרבי על אמירת ברכות השחר במתינות מתוך הסידור: "כולל ההוראה באופן אמירת ברכות השחר, שיש להוסיף בזהירות לאמרם במתינות כו', לא כפי שישנם כאלו שמפאת אריכות ההתבוננות בקריאת שמע שעל המטה אתמול הלך לישון מאוחר, ובמילא קם מאוחר בבוקר, וממילא הוא ממהר באמירת ברכות השחר בכדי להספיק לומר קריאת שמע בזמנה" (סי"ד).}}. גם כאן מודגש מחד הביטול (התאספות יחד), ותוקף המציאות (קבלת התורה ולימודה בהבנה והשגה של כל אחד). ויהי רצון – והוא העיקר – שיבוא משיח ותתגלה תורה חדשה, ויתקיימו יעודי הפרשה "אילני סרק עתידים לעשות פירות", ומנין העשירי של בני ישראל. "שתיכף ומיד ממש רואים שמשיח נמצא כבר בינינו וכל אחד ואחת מראה באצבעו ואומר "הנה זה (המלך המשיח וכבר) בא".
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)