פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
שמעון פרס
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== ===ילדותו, העלייה לארץ ושנות הבגרות=== שמעון פרס נולד ב[[כ' באב]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] וישנבה שב[[בלארוס]], להוריו יצחק ושרה פרסקי. אביו היה סוחר עצים אמיד, מצאצאיו של רבי [[חיים מוולוז'ין]], ואמו עסקה בחינוך. בגיל 5 קיבל ברכה מ[[חפץ חיים]] לאריכות ימים (ברכה שאכן התקיימה). בהיותו בן אחת עשרה, בשנת [[תרצ"ד]], עלה יחד עם משפחתו לארץ והצטרף לאביו שעלה שלוש שנים קודם לכן והתבסס ב[[תל אביב]]. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי 'בלפור', עבר ללמוד בבית ספר חקלאי-ציוני בכפר הנוער בן שמן, ומשם המשיך להכשרה מעשית בקיבוץ גבע שב[[עמק יזרעאל]], שם עבד כרפתן וכגזבר. בשנת [[תש"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שרה (סוניה) גלמן, בתו של המורה לנגרות בבית הספר החקלאי בו למד. שנתיים לאחר מכן נקרא על ידי [[לוי אשכול]] לנהל את אגף הרכישות של צבא ההגנה, וכאשר הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת [[תש"ח]], המשיך לעסוק בתפקיד זה מטעם משרד הבטחון של ממשלת ישראל. ===ב[[צה"ל|שירות הבטחון]]=== בחודש [[ניסן]] [[תש"ט]] התמנה למנהל הכספי של חיל הים, וכחלק מתפקידו נשלח על ידי הממשלה ל[[ארצות הברית]] ותפקד כראש משלחת משרד הבטחון הישראלי. ביקורו בארה"ב נמשך כשלוש שנים, בהם ניהל את עניני הרכש של [[צבא הגנה לישראל]] מול מדינות שונות, ובשעות הפנאי השלים את השכלתו באוניברסיטת "ניו סקול" ב[[ניו יורק]]". בשנת [[תשי"ב]] חזר לישראל, וכיהן כממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון, עד להתפטרותו של שר הביטחון וראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] מהחיים הציבוריים בשנת [[תשי"ג]], והאצלת הסמכויות על ניהול משרד הבטחון והעברתו לידיו של שמעון. פעילותו העיקרית של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון היה ביסוס קשרי החוץ של [[צרפת]] עם מדינת ישראל, והגברת אספקת הנשק מטעם ממשלת צרפת, דבר שחיזק את כוחו הצבאי של [[צה"ל]], ותרם רבות לביטחונה של ישראל. בתפקיד זה כיהן פרס עד לחזרתו של [[דוד בן גוריון]] לחיים הציבוריים בשנת [[תשט"ו]], אז החל לעבוד כיד ימינו, וסייע לו במגעים החשאיים בין ממשלת צרפת וישראל בקשר לסיוע צבאי כדי לתקוף את [[מצרים]], וההכנות הבטחוניות לקראת [[מלחמת סיני]] (שכונה לימים בשם 'מבצע קדש'). הידוק היחסים בין [[צרפת]] וישראל ביוזמתו של פרס, הביאו לכך שבשנת [[תשי"ז]] נחתם הסכם שיתופי בין משרד הבטחון הישראלי וממשלת צרפת על שיתוף פעולה הדדי בהקמת כור גרעיני ב[[דימונה]] על מנת להביא להרתעה ישראלית חזקה, שתמנע ממדינות ערב לנסות להשמיד את מדינת ישראל. בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשנת [[תשי"ט]] נכנס פרס לראשונה לחיים הפוליטיים, והתמודד מטעם מפלגת מפא"י, ונבחר כחבר כנסת וכסגן שר הביטחון. גם לאחר התמנותו לתפקיד זה, המשיך לפעול לחיזוק הקשר הצבאי בין [[צה"ל]] וצרפת והבטחת הברית הצבאית ההדדית, ולחימוש רחב של הצבא בטילים, טנקים, ומטוסים. בשנת [[תשכ"ג]] התפטר בן-גוריון במפתיע בפעם השניה מתפקידיו הפוליטיים, והוא הוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בעקבות כך התפצלה מפלגת מפא"י וחבריה שהתנגדו להנהגתו של לוי אשכול פרשו והקימו מפלגת שמאל נפרדת, תחת השם "רשימת פועלי ישראל" כשמפלגת מפא"י רצה לבחירות תחת השם "המערך" וזכתה ב-45 מנדטים. לאחר הבחירות הרכיב 'המערך' ממשלה עצמאית שהותירה את "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י) באופוזיציה, ולראשונה מזה שנים רבות עמד בתפקיד נטול השפעה ממשית על העשייה הפוליטית והבטחונית בארץ. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל פרס להתאחדות כללית של מפלגות השמאל, שרצו בבחירות תחת השם 'מפלגת העבודה'. בשנים אלו קיבל פרס תדמית בינונית, וקיבל תפקידים משניים כגון שר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה ושר התקשורת. בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ד]] חזר שוב לקדמת החיים הציבוריים, וקיבל את תפקיד שר הבטחון בממשלתו של [[יצחק רבין]]. כהונתו זו שהחלה מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], התמקדה בעיקר בכינון יחסי שלום עם [[ירדן]], ושיקומו של [[צה"ל]] מתוצאות המלחמה. על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית בינו לבין יצחק רבין, תמך פרס בשנים אלו בהקמת התנחלויות בשטחים השונים, והיה מהמסייעים העיקריים בייסוד היישוב [[קדומים]] וההתנחלויות [[עפרה]] ו[[אריאל]]. ===בחיים הפוליטיים=== בתחילת שנת [[תשל"ז]] התגלו פרשיות שחיתות רבות הקשורות עם שרי הממשלה המכהנים מטעם מפלגת 'העבודה', ואף פרשיות שחיתות הקשורות עם ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ורעייתו. בעקבות פרשיות אלו התפטר יצחק רבין מתפקידיו, ושמעון פרס מילא את מקומו כראש המפלגה. בבחירות שהתקיימו באותה שנה, (כשמפלגת העבודה ברשות פרס רצה תחת השם 'המערך השני'), הפסיד שמעון פרס את ראשות הממשלה ל[[מנחם בגין]] כשלראשונה מאז כינונה של [[מדינת ישראל]] המפלגות הימניות צוברות כח פוליטי גדול יותר מפלגות השמאל, וזוכות בהנהגה הפוליטית. בעקבות ההפסד, התמנה פרס כיושב ראש האופוזיציה, ותקף שוב ושוב את מהלכי הממשלה הימנית, כשעם זאת הוא תומך במעשים שתאמו את השקפת עולמו כגון [[הסכמי קמפ דייוויד]]. לקראת הסיבוב הבא של הבחירות הפוליטיות, ניסה פרס להכשיל את הנהגת הליכוד בתקריות פוליטיות כדי לזכות בתמיכת העם, אך מנחם בגין הצליח להחזיר את תמיכת הציבור על רקע השסע העדתי בין עולי מדינות המזרח, שהרגישו מושפלים על ידי נציגי המערך. בתקופה הראשונה של [[מלחמת לבנון הראשונה]] תמך במהלכי הממשלה, מתוך ייצוג למראית עין של אחריות לאומית, אך בשלבים המתקדמים של המלחמה החל לתקוף בפומבי את ההחלטות הצבאיות של הממשלה, וגינה את תוצאותיה, כשעל רקע זה הוא מבסס את מעמדו הציבורי לקראת הבחירות הקרובות. בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] בה התמודד פרס מול מועמד הליכוד [[יצחק שמיר]] הגיעו המפלגות לתיקו, ובהתערבותו של [[פרזידנט (תואר כבוד)|הפרזידנט]] [[חיים הרצוג]] הוקמו ממשלת אחדות לאומית, בה כיהנו פרס ושמיר ברוטציה, ופרס קיבל את הנהגת הממשלה למשך שנתיים בהם פעל להוצאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] וביסוס הכלכלה הישראלית שהייתה נתונה במשבר, כשבתקופת כהונתו החלה העלאת יהודי אתיופיה ("מבצע משה"). אחרי סיום השנתיים בהם כיהן כראש הממשלה, קיים פרס את הסכם הרוטציה והעיבר את שרביט ההנהגה לידי [[יצחק שמיר]] והפך לשר החוץ הממשלת האחדות הלאומית. בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ח]] זכה הליכוד בהנהגתו של [[יצחק שמיר]] ברוב של 65 מנדטים יחד עם המפלגות הדתיות, אך העדיף לחזור ולהקים פעם נוספת ממשלת אחדות לאומית יחד עם מפלגת המערך של שמעון פרס. בשנת [[תש"נ]] ניסה פרס לבצע מהלך פוליטי להצבעת אי אמון בממשלה, הפלתו של [[יצחק שמיר]] והקמת ממשלה בשיתוף עם מפלגת ש"ס ואגודת ישראל. מהלך זה שכונה לימים בשם '[[התרגיל המסריח]]' נכשל בעקבות פרישה ברגע האחרון של שרי מפלגת ש"ס בעקבות הוראתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל חברי כנסת חרדיים נוספים, בעקבות הגילוי דעת שמסר [[הרבי]] בפני העיתונאי עודד בן עמי, שהוא מתנגד להקמת ממשלה בראשות שמעון פרס. בעקבות כשלון המהלך פוטר שמעון פרס מכהונתו כשר בממשלה, והפך שוב ליושב ראש האופוזיציה. בשנת [[תשנ"ב]] התקיימו הפעם השלוש עשרה הבחירות לכנסת, ומפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין גברה על הליכוד, ופרס התמנה כשר החוץ בממשלה החדשה וכממלא מקום ראש הממשלה. בתקופה זו קידם פרס יחד עם יצחק רבין את הסכמי השלום בין ממשלת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, שהובילו בסופו של דבר לחתימת [[הסכם אוסלו]] עליו חתם שמעון פרס ונציג אש"ף, אבו מאזן. מאוחר יותר נערך טקס רשמי במדשאות הבית הלבן בהשתתפות יצחק רבין ויאסר ערפאת [[יימח שמו]], ובשנת [[תשנ"ד]] קיבלו השלושה (רבין, פרס, וערפאת יימח שמו) את 'פרס נובל לשלום' על הסכמי השלום וההבנות ההדדיות שהושגו בין הצדדים. לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]], נבחר פרס כיורשו בראשות הממשלה, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שהפסיד במערכת הבחירות שנערכה לקראת סוף השנה למועמד הליכוד, [[בנימין נתניהו]]. בעקבות הפסד זה ירדה הפופולריות של שמעון פרס, ובבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה זכה [[אהוד ברק]] שהוביל את המפלגה לנצחון פוליטי מול הליכוד בבחירות לכנסת ישראל שנערו בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] ניסה פרס להתמודד למשרת ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, אך הפסיד ליריבו [[משה קצב]]. בשנת [[תשס"א]] פרש [[אהוד ברק]] מהחיים הפוליטיים בעקבות ההפסד מול [[אריאל שרון]] במפלגת העבודה, ושמעון פרס החליף אותו והתמנה שוב כיושב ראש מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת תשס"ג, אז נבחר עמרם מצנע ליו"ר המפלגה. אחרי תבוסת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השש עשרה ב-2003 (שבהן שובץ במקום השלישי ברשימה), והתפטרותו של עמרם מצנע מראשות המפלגה, מונה פרס שוב ליו"ר הזמני של המפלגה, עד לעריכת בחירות בקרב מתפקדי המפלגה. עם התערערות ממשלתו השנייה של שרון, בשל התנגדות הימין לתוכנית ההתנתקות, הוביל פרס את מפלגתו שוב להצטרפות לממשלת שרון, כדי להבטיח את ביצוע ההתנתקות. ב-2006 פרש פרס ממפלגת העבודה לטובת הצטרפות למפלגת קדימה. כיהן כמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל בממשלת אולמרט. ===פרזידנט מדינת ישראל=== בשנת [[תשס"ז]] הודח [[משה קצב]] מתפקידו כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], ובבחירות שהתקיימו לתפקיד גבר פרס על המתמודד מטעם הליכוד מר ראובן ריבלין, והתמנה לתפקיד הממלכתי. טקס ההשבעה התקיים ב[[כ"ו תמוז]] [[תשס"ז]], ושמעון פרס התמנה כפרזידנט התשיעי של מדינת ישראל. לאחר התמנותו לתפקיד החל לפעול במספר מישורים לקידום תוכניותיו למזרח תיכון חדש, וכינון יחסי שלום דיפלומטיים וקשרי מסחר בין ישראל לשאר מדינות המזרח התיכון. בשנת [[תשס"ט]] הצליח פרס להביא לשיתוף פעולה הדדי בין הכוחות בזירה הבין לאומית, במסגרתו ממשלת [[רוסיה]] תצטרף לסנקציות נגד [[איראן]] בעקבות ההתחמשות הגרעינית שלה, ובתמורה לכך ממשלת [[ארצות הברית]] תימנע מלהציב טילים ביבשת אירופה. בשנת [[תשע"ב]] העניק ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית לשמעון פרס. תקופת כהונתו הסתיימה בשנת [[תשע"ד]], והוא הוחלף על ידי הפרזידנט הנבחר מר [[ראובן ריבלין]]. לאחר בחירתו של ריבלין פרש פרס מהפוליטיקה. ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו ב[[בית הרפואה]] הממשלתי חיים שיבא ב[[רמת גן]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)