עריכת הדף "
מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
ר' '''מנחם נחום שניאורסון''' (או '''ר' נחום''' מנעזין{{הערה|שם=שם ושארית| [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=אהרן+אלכסנדרוב שם ושארית]}}) היה בנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. נולד בשנת [[תקנ"ח]]{{הערה|"על פי שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרצ"ג]] אות ו-ח משמע שנולד תקמ"ז-תקמ"ח ונסתלק תרל"ו. ועוד נוסחא שנולד אחר [[הסתלקות]] הרמ"נ מטשרנוביל ונקרא על שמו (מכ' י"ז טבת צ"ט), זמן מועט לאחר פטירת ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] ולכן נקרא על שמו", אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא, עמ' רסט.}}. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר. בזיווג ראשון היה חתן ר' [[זלמן ריבלין]], ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]{{הערה|שם=שם ושארית}}. ==תולדות חיים== ===בצעירותו=== ר' מנחם נחום היה קרוב מאוד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו טלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים. התחתן בחורף [[תקע"ב]], בהיותו בגיל 13. בחתונה נאמר המאמר "שוש תשיש"{{הערה|1=נוסחאות שונות מהמאמר נדפסו בלקוטי תורה תזריע יט, ד. מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב ע' קפח. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה חלק א, ע' שיז. הובא בשורש מצות התפילה עם הגהות מהצמח צדק - דרך מצותיך ע' 274.}}. לפני חתונתו, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת. הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}. בשעת הבריחה מנפוליון ישב ר' מנחם נחום בעגלה הראשונה, כאשר [[אדמו"ר הזקן]] היה בעגלה החמישית, הסדר בנסיעה היה שר' נחום הוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ושאל את אדמו"ר הזקן היכן לפנות. אדמו"ר הזקן היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו ב[[דביקות]] משך זמן, ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אמר אדמו"ר הזקן: "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל". ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ול[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן בדרך ב[[כפר פיענא]]. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו. ר' מנחם נחום פיקד במסירות על מסע הלוויה של אדמו"ר הזקן מ[[כפר פיענא]] עד ל[[האדיטש]] מרחק של כ-300 ק"מ{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=108 בית רבי עמ' מו].}}. ===ישיבתו בהאדיטש ובניעז'ין=== בתחילה גר ב[[ליובאוויטש]] יחד במקום מגוריו של אביו אדמו"ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות ב[[האדיטש]], לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעיתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו"ר הזקן, ומדי פעם היה נמצא ב[[עיירה]]. מרגלא בפומיה: "אני אצל הסבא כאורח". בעת ישיבתו שם, הגיעו חסידים רבים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים, כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי לתקן הסיפור שהיה לו בעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליון. מנוחתו כבוד ליד ציון אביו [[אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין. ==משפחתו{{הערה|[[שם ושארית]] עמ' 45.}}== *בנו רבי [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)]]. *בתו מרת חנה חיקע (חישא) נישאה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] בזיוו"ש. חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א, שהיה מקורב מאוד לר' מנחם נחום. *בנו רבי לוי יצחק מנעזין. בזוו"ש היה חתן גיסו ואחותו הרב יעקב ישראל מצרקאס, בניהם: *הרב ר' מרדכי דוב שכיהן כאדמו"ר מטומשפאל, נפטר ב' דפסח תר"ס. *בנו רבי משה זלמן מטשימישליע. נפטר שושן פורים שנת [[תרע"ו]], בערך. *בתו מרת רבקה ראסי' נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט<ref>https://anash.org/remarkable-revelation-in-nyezhin/</ref>, עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת. {{הערות שוליים}} {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] [[קטגוריה:משפחת ריבלין]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:בית רבי
(
עריכה
)
תבנית:בית רבי/אדמו"ר האמצעי
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:משפחת אדמו"ר האמצעי
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:משפחת אדמו"ר הזקן
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:משפחת אדמו"ר המהר"ש
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:משפחת אדמו"ר הצמח צדק
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:משפחת אדמו"ר הריי"צ
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:משפחת אדמו"ר הרש"ב
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:משפחת אדמו"ר שליט"א
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/התחלה
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/סוף
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/קוד
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף