עריכת הדף "מאיר וורזוב"

[[קובץ:מאיר וורזוב.png|ממוזער|שמאל|ר' מאיר וורזוב]]
ר' '''מאיר וורזוב''' ([[י"ב תמוז]] [[תש"ז]] - [[י"ב אדר א']] [[תשע"א]]) היה מפעילי ארגון [[חמ"ה]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]] וראש [[חב"ד בעליה|אגף העליה וקליטה]] ב[[צעירי אגודת חב"ד]]. עסק עם העולים החדשים מ[[רוסיה]], וקירב אותם לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ר מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר מאיר (מימין) מתוועד עם ר' [[בומי פרידלנד]]]]
ר' מאיר נולד ב[[י"ב בתמוז]] [[תש"ז]] לר' משה יוסף בעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. משפחתו לא שמרה על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] מלאים, אך למרות זאת הקפידו ביותר בשמירה על מצוות בסיסיות כמו [[נרות שבת קודש]] ו[[תפילה]] ב[[בית הכנסת]]. אמו חינכה אותו מגיל שלוש לומר בכל מצב "[[שמע ישראל]]", ואביו החדיר בו את יוקר [[מצוות הצדקה]].

למרות האיסור החמור שהיה בשמירה על חיים של תורה ב[[ברית המועצות]] הקפיד האב ללכת להתפלל, אך נמנע ברוב הפעמים לקחת את בנו יחד איתו, כיוון ש[[חינוך]] ילדים היה חמור יותר.

הפעמים הבודדות בהם הלך ר' מאיר בילדותו לבית הכנסת היו ב{{ה|ימים הנוראים}}, אז לקחו אביו לבית כנסת [[חב"ד]]י שנפתח מפליטים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]], כמו ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים זלמן קוזלינר]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם ימים ר' מאיר לא הכיר במי שאיתם התפלל ורק ידע שהוא מתפלל עם 'יהודים'.

סקרנותו ליהדות התעוררה כבר בגיל קטן, מה שהביא אותו לקרוא באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית, בה חיפש מידע גם על "[[חב"ד]]". בערך מצא מעט מידע, ותמונה של [[אדמו"ר הזקן]], אך לא ידע כי גם כיום יש [[רבי]].

כשבגר, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם פגש בגר צדק בשם בנימין. באחד הימים הזמינו בנימין לארוחת ערב בביתו, ור' מאיר קנה גבינות בשוק לארוחה. כשרצה להגיש את הגבינות אמר לו בנימין כי בתור יהודים נאסר עליהם לאכול מהגבינות. באותה הזדמנות העניק לו בנימין ספר [[תהלים]], עליו שמר ביותר.

[[התחתן]] עם מרת שרה ונולדו להם ילדים. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל למחשבים.

לאחר שאביו נפטר נהג לפקוד בקביעות את בית הקברות, שם פגש ביהודי עני זקן שהיה עורך 'אשכבה' לבני משפחות יהודים תמורת סכום פעוט. עם הזמן התיידדו השנים, ור' מאיר החל לפקוד את ביתו של הזקן, ולהגיע לבית הכנסת באופן קבוע, חרף סכנת הפיטורים.

אצל אותו יהודי הדליק לראשונה [[חנוכה|נרות חנוכה]], בתפוחי אדמה.

=== בארץ ישראל ===
[[קובץ:מאיר וורזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר [[התוועדות חסידית|מתוועד]]]]
בשנת [[תשל"ט]] הצליח לקבל אישורי יציאה מ[[רוסיה]] ופנה לעלות לארץ הקודש. בטיסה [[ארץ הקודש|ארצה]] התרגש מאוד, ופתח את ספר התהלים והחל לומר. במהלך הטיסה פגש ב[[רב]] הקשור לסוכנות היהודית, ושאל אותו מה צריך לומר כשמגיעים לארץ ישראל. הרב אמר לו לומר "שמע ישראל" וברכת שהחיינו, וכשירדו מכבש המטוס אמר עם כל בני משפחתו.

=== התקרבותו לרבי וחסידות חב"ד ===
משדה התעופה נסע למרכז קליטה ב[[טבריה]], שם הרגיש צימאון ליהדות וחיפש בית כנסת קרוב. במהלך שיטוטיו פגש ב[[טנק מבצעים]] והניח [[תפילין]] בפעם הראשונה מאז ה[[בר מצווה]]. לאחר מכן הסתכל על התמונה הגדולה של [[הרבי]] שהתנוססה על הטנק ושאל אודותה. ה[[חסיד]] שפגש בו הסביר לו כי בכל בעיה שיתקל, יוכל לבקש מהרבי עזרה.

בהמשך היום מצא את ספר "התשובה" שכתב פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] על סיפור חייו ו[[אמונה|אמונתו]] בבורא עולם. כשסיים לקרוא אותו כתב מכתב לפרופסור ברנובר בו שאל שאלות רבות על אמונה, יהדות, וכיצד ייתכן להיות גם פרופסור וגם יהודי מאמין.

באותם ימים הקים חסיד חב"ד בית כנסת במרכז הקליטה, ונתקל בקשיים מצד מנהלי המקום. ר' מאיר הפעיל לחצים עד שהקמת [[בית הכנסת]] אושרה. בערב [[ראש השנה]] [[תש"מ]] נזכר באמו איך שהדליקה [[נרות שבת]] והחליט להשפיע על נשות מרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד [[ראש השנה]], לשם כך רכש מאות נרות ושכנע מאות מהעולים להדליק נרות. בהמשך פעל להביא יהודים לתפילות ב[[יום הכיפורים]] וקיום [[מצוות סוכה]].

בימי [[חול המועד]] פגש בפרופסור ברנובר בעקבות המכתב, ובהמשך נסע אליו ל[[שבת]] עם משפחתו לביתו של ברנובר ביישוב עומר בנגב. הקשר עם ברנובר חיזק את משפחתו בחיי תורה ומצוות.

כשהחלו לחשוב על מעבר למקום קבוע, ר' מאיר רצה [[בני ברק]], אך ר' [[אהרון חזן]] שכנע אותו לעבור ל[[נחלת הר חב"ד]] ולאחר שקיבל ברכה מ[[הרבי]] עבר לשם עם משפחתו. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל התקשורת 'טלרד'.

ב[[חודש תשרי]] [[תש"מ]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה.

== פעילותו בנחלת הר חב"ד ==
במשך יותר מעשרים שנה עסק בפעילות לטובת [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]], יחד עם ר' [[בומי פרידלנד]]. בין פעולותיו היו ארגון [[צבאות השם]] ב[[שבת]]ות וחגים, ארגון [[שמחת בית השואבה]] בלילות [[חול המועד סוכות]], [[התוועדות|התוועדויות]] ביומי דפגרא, [[קידוש לבנה]] ברוב עם, [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], וארגון סמינרים לצעירים במסגרת ישיבת [[בית הר"ם]].

== פעולותיו עם העולים מברית המועצות ==
[[קובץ:בפעילות עם עולים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות חגים עם עולים מברית המועצות]]
[[קובץ:קונצרט בבאר שבע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קונצרט לעולים חדשים ב[[באר שבע]]]]
כשהחלו להגיע העולים מ[[ברית המועצות]] לארץ הקודש, התגייס ר' מאיר ל[[חמ"ה]] להפיץ יהדות בקרב העולים, לשם כך אף עזב את עבודתו במפעל טלרד. בתחילה ארגן אירועים קטנים לעולים בבית הכנסת המרכזי ב[[שכונה|שכונה החב"דית]] ובבית הכנסת ב[[כפר חב"ד]], ובהמשך עברה הפעילות לבניין החדש של ארגון חמ"ה.

הפעילות המפורסמת ביותר הייתה עריכת קונצרטים לעולים לקראת החגים בשיתוף עם [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי הארץ. ר' מאיר הקים את תוכנית "באומר ובצליל" שהעבירה מסרים יהודיים באמצעות שירים ב[[אידיש]], [[עברית]] ורוסית. בכל הופעה היה אומר עם המשתתפים את פסוק "שמע ישראל" כפי שחונך מאמו.

השירים שנוגנו בכלייזמרים יצאו לאור בדיסק "מארש חב"ד - אלע שונאים אויף צולאכעס".

ב[[חנוכה]] [[תנש"א]] ייסד יחד עם ר' [[שלום דובער גורליק]] מניין לעולים חדשים בבניין חמ"ה.

במשך תקופה מסוימת פעל עם העולים החדשים מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. כשחשב לחזור לעבוד במפעל, בשנת [[תשנ"ב]], קיבל הצעה לפעול עם העולים מטעם [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]]. ר' מאיר כתב את ההתלבטות לרבי וזכה במענה נדיר: {{ציטוטון|יחליט בעצמו}}. לאחר שישב עם בני משפחתו החליט לקבל את ההצעה של צעירי חב"ד, ולאחר שכתב לרבי על ההחלטה קיבל מענה {{ציטוטון|ברכה והצלחה}}. לאחר שנתן את הסכמתו התמנה למנהל [[חב"ד בעליה|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]].

במסגרת עבודתו ב[[חב"ד בעליה|אגף עלייה וקליטה]] עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנה ברוסית, [[שיחת השבוע]] ועלוני יהדות לקראת החגים.

==פטירתו==
לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ע]] חלה ובמשך חודשים סבל יסורים, ולמרות זאת שמר על ארשת שמחה והמשיך בעבודתו בהוצאה לאור, עד שאושפז.
בחורף [[תשע"א]] הדרדר מצבו, ומספר ימים לפני פטירתו ביקש לארגן במחלקה בה אושפז אירוע לכבוד [[חודש אדר]], כפי שהיה נוהג בעבר. לשם כך הביא את ר' [[אהרון פרוס]] מ[[לוד]], והנחה אותו בכל פרטי האירוע. למרות מצבו הבריאותי הקשה השתתף באירוע כולו.

ביום רביעי [[י"ב באדר א']] [[תשע"א]] נפטר ב[[בית הרפואה]] "הדסה" ב[[ירושלים]] בגיל 63.

מסע הלוויה החל בבית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד שם נפרד ממנו רבה של נחלת הר חב"ד, [[הרב ירוסלבסקי]], עברה דרך [[בית הכנסת]] של חמ"ה משם המשיכה דרך ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

מקריית מלאכי המשיך מסע ההלוויה ל[[ירושלים]], שם נפרד ממנו הרב [[שניאור זלמן גורליק|זלמן גרליק]] מנהל [[בית חב"ד]] ב[[באר שבע]], שהודה לו בשם ה[[שלוחים]] על פעילותו הרבה עם העולים. נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]].

==משפחתו==
* '''רעייתו''' מרת שרה וורזוב.
*בנו, ר' [[יוסף וורזוב]] - חבר מערכת הכשרות кр [[מוסקבה]].
*בנו, ר' מנדי וורזוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו מרת ציפורה, רעיית הרב [[זושא גורליק]] - משלוחי הרבי ב[[אור יהודה]] (לשעבר ב[[מוסקבה]]).
*בתו מרת רות אשכנזי - נחלת הר חב"ד.
*בתו מרת איטא גבירץ - נחלת הר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
* [[זלמן רודרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=46713 בחנוכה ההוא נדלקה נשמתו של ר' מאיר וורזוב], עיתון בקהילה, כ"ה בכסלו תשע"א
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69740 החסיד שהצית את נשמותיהם של עולי חבר העמים], סיקור וידאו מפעילותו של ר' מאיר וורזוב, באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}{{וידאו}} {{קישור שבור|י"ז בכסלו תשפ"ד}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59818 צרור תמונות מהופעה של הרב ורזוב] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

{{מיון רגיל: וורזוב מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]